"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
כל הג'אז הזה
פסטיבל הג'אז באילת, שחגג 30 שנים, נחתם כהצלחה מסחררת • בתפריט: נגנים ישראלים ומופעים שאינם על טהרת הז'אנר
מארינה מקסימיליאן // צילום: יהודה בן יתח // מארינה מקסימיליאן | צילום: יהודה בן יתח

כל הג'אז הזה

פסטיבל הג'אז באילת, שחגג 30 שנים, נחתם כהצלחה מסחררת • בתפריט: נגנים ישראלים ומופעים שאינם על טהרת הז'אנר

אילנית איל
, עודכן

פסטיבל הג'אז באילת, שנפתח במוצ"ש והסתיים אתמול, חגג השנה יומולדת 30. לשם החגיגות החליט המנהל האמנותי של הפסטיבל, הסקסופוניסט אלי דג'יברי, להתמקד באמנים ישראלים. ההחלטה האמיצה הזו גררה החלטה נוספת, אולי בלתי נמנעת: להרחיב את גבולות הז'אנר ולכלול אמנים שאינם על טהרת הג'אז.

בערב הפתיחה היה זה מופע של יוני רכטר ואסתר עופרים, וכן ההרכב ימן בלוז שאירח את מרגלית צנעני. בערב השני היה זה מופע של שלום חנוך והאורקסטרה של אבי ליבוביץ'. בערב השלישי היה זה שלומי שבן במופע שנקרא "love looping".

המופע המסקרן של שבן, שהוכן במיוחד עבור הפסטיבל, הלך עד הקצה עם מתיחת גבולות הז'אנר. על הבמה התגבשה לה סופר גרופ יוצאת דופן: שבן על הפסנתר, רע מוכיח (שגם כתב עם שבן את החומרים למופע) על התופים, הנשפן הבינלאומי המצליח אבישי כהן על החצוצרה, אסף אמדורסקי על הקלידים, וכן גיטריסט ונגן קונטרבס. אליהם הצטרפו כוכבים כמו מארינה מקסימיליאן, הראפר טונה וגלעד כהנא.

ג'אז הוא ז'אנר ששם במרכז את הצלילים ואת כלי הנגינה, לא את המילים. שבן, לעומת זאת, הוא אמן של מילים. הוא אמנם פסנתרן מחונן, אבל עיקר כוחו בטקסטים שהוא כותב, שאותם הוא מדקלם בסגנונו הייחודי. כשהוא מעלה על הבמה את הראפר טונה ואת גלעד כהנא - שניהם אמני מילים מהשורה הראשונה - הטקסטים משתלטים על המוסיקה לחלוטין. זה נהיה מופע ספוקן וורד יותר מאשר מופע ג'אז. מה גם שהקלידים של אמדורסקי נותנים צליל אלקטרוני־סינתיסייזרי לכל העסק, וזה נשמע רחוק מאוד מג'אז קלאסי.

חלק מהקהל מתקשה להתמודד עם המופע ויוצא החוצה. זה לא קהל קל. לא מדובר פה בהיפסטרים צעירים ומעודכנים שמתרגשים מניסויים מוסיקליים. הקהל פה מבוגר ברובו. אלה שנשארים, יושבים פעורי פה לנוכח מה שמתרחש על הבמה. לא כל יום מתאספים יחד אמנים בסדר גודל כזה, שניכר כי הם פשוט מתענגים על המנדט שניתן להם לעשות משהו שונה לגמרי. אין פה טיפת קראוד פליזינג. הם לא זורקים לקהל שום דבר מוכר או קל לעיכול. הם הולכים עם הניסוי שלהם עד הסוף. שבן, שמודע למתרחש, גם מודה בסוף המופע לקהל מקרב לב על ההקשבה. הוא יודע שהוא הניח בפניהם אתגר.

וזו אולי הגדולה האמיתית של פסטיבל הג'אז באילת. נראה כי זו אחת הזירות הבודדות שמאפשרת לאמנים להשתחרר משיקולי פלייליסט ומכירת כרטיסים, ולעשות ניסיונות מוסיקליים. ולו בשביל האומץ והתעוזה, מגיעות להם מחיאות כפיים.

גילוי נאות: הכותבת היתה אורחת שלפסטיבל הג'אז באילתטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...