דבר כזה עוד לא היה פה. כמעט מדי יום ביומו מפנה ראש הממשלה בין ארבע לחמש שעות מזמנו לתדרוכים של מערכות התקשורת. נתניהו לא מוותר על שום מערכת - כולל מערכות שעוינות אותו במיוחד - ולא מחמיץ שום שאלה.
מישהו בסביבתו נזכר השבוע בבליץ הראיונות הבלתי נגמרים שהעניק במהלך מערכת הבחירות האחרונה - בעיקר בשבוע האחרון שלה. אבל מה שקורה עכשיו הוא לא ממש בר־השוואה. ראשית כי אין בחירות, לכן שאלת המניע לתדרוכים האינטנסיביים נותרה עלומה יחסית. שנית, כי ראיון ממוצע אורך חצי שעה־ארבעים דקות לכל היותר. פה מדובר במפגשים של ארבע, חמש ולעיתים קרוב לשש שעות.
התדרוכים כולם הם למעשה הופעה של איש אחד. לפני שלב השאלות פורש נתניהו בפני הנוכחים את משנתו ומציג את מעשיו ב־20 השנים האחרונות. כן, ראש הממשלה לא מסתפק בקדנציה הנוכחית אלא הולך אחורה עד 1996, אז נבחר לראשונה לראש הממשלה. האמת שלא מדובר ממש בהרצאה, אלא בהצגה שלמה. ראש הממשלה יושב, נעמד, קופץ, רץ, מדבר בלחש, צועק, הכל לפי העניין ובפאתוס רב־חשיבות. הוא גם מצחיק. יורד על יריביו, לועג למבקריו, עוקץ את אנשי לשכתו ולא פעם גם את עצמו.
בניגוד לדבריו, לאיום המנהרות הוקדשו דיונים רבים. נפתלי בנט
ברקע דבריו לוח מחיק גדול עם ציור עצמי. הקריקטורה הזאת מוכרת לכל: נתניהו עם מבט מבוהל מעט כששתי טיפות זיעה ניגרות ממצחו. אלא שהפעם מי שצייר את הקריקטורה הוא לא מאייר בשירות היריבים הפוליטיים מהשמאל, אלא ראש הממשלה עצמו. "השורד המזיע", מכנה נתניהו את עצמו בפרפראזה על איך שהוא מוצג במשך כל השנים בתקשורת.
במהלך הופעתו מפליג נתניהו למחוזות עבר כמו פתיחת מנהרת הכותל ופרשת עמדי והחקירה בעניין המתנות בשלהי הקדנציה הראשונה. הוא לא פוסח גם על החקירה הנוכחית ומשיב לביקורת שמוטחת בו על ניסיונותיו להשתלט על התקשורת, על כך שהוא עוסק רק בהישרדות אישית ולא מקדם את ענייני המדינה, על כך שהוא מוצג כפזיז, ימני קיצוני המושפע מאביו ההיסטוריון, שקרן ולא נמנע גם מלהתייחס לטענות כי רעייתו שרה מעורבת במינויים רגישים בצמרת המדינה ובלשכת ראש הממשלה.
בלי צורך רגעי
במשך שנים נמנע נתניהו מלעמוד בפני התקשורת באופן כזה, לא רק לענות על השאלות אלא להציף בעצמו את הטענות המוטחות בו, ולדבר עם העיתונאים בשיחה בלתי תלויה, פתוחה ולא שגרתית כלל, כפי שהוא עושה בשבועות האחרונים.
נתניהו הבין כבר מזמן שמהתקשורת הוא לא יראה עדנה, ולכן למד להשתמש בערוצים עקיפים כמו עמוד הפייסבוק עם מאות אלפי העוקבים שלו, או בפתח ישיבת הממשלה וישיבות סיעת הליכוד ששם בדרך כלל אין מקום לשאלות אלא רק להצהרות מפיו בלבד. עכשיו, לראשונה, הוא ניצב בפני השאלות הכי קשות ועונה על כולן.
והחלק המפתיע ביותר - הוא נהנה מכל רגע. כאמור, אין שום צורך רגעי באותן פגישות. אין בחירות באופק, אין מצב פוליטי רגיש או מציאות מדינית או ביטחונית בעייתית. הכל התחיל מתוך רצון להסביר את צוק איתן וסיפור המנהרות אחרי המתקפות של נפתלי בנט ויאיר לפיד, אבל זה נמשך רק משום שנתניהו ממש נהנה מזה. גם מהופעותיו שלו, פוליטיקאים הרי - מה לעשות - אוהבים לשמוע את עצמם, וגם ובעיקר מהתרשמות בני שיחו העיתונאים מדבריו. הוא מרגיש שהרבה מחיצות נשברות, ושבכמה מהנקודות פה ושם הוא גם מצליח לשכנע.
בגלל המתקפות שלו ושל בנט התחיל הכל. יאיר לפיד
בעיקר מדובר בנושא המנהרות החודרות מרצועת עזה. בעוד יריביו משמיעים הצהרות, נתניהו מציג עובדות. עשרות עמודי פרוטוקול מישיבות הקבינט השונות עסקו באיום המנהרות, בניגוד למה שאמרו נפתלי בנט ויאיר לפיד. עכשיו נותר לראש הממשלה רק לקוות שמבקר המדינה, שגם אליו הועברו החומרים, ישתכנע גם הוא כפי שהשתכנעו חלק מהעיתונאים.
רפובליקנים בגוש עציון
אולי קשה להאמין אבל הרפובליקנים לוקחים מאוד ברצינות את קמפיין מערכת הבחירות לנשיאות ארה"ב המתנהל בימים אלה בישראל. נראה שמעולם לא הוקם מטה בחירות מושקע ומסודר כל כך במדינה זרה, כמו שנראה המטה של דונלד טראמפ כאן בארץ.
זה לא רק צוות אסטרטגי בראשות העיתונאי צביקה ברוט, עבודת פייסבוק, רשתות חברתיות וסקרי דעת קהל, זה אפילו הקמת מטות בחירות פיזיים. השבוע הוקם המטה השלישי של הרפובליקנים בישראל מתוך ארבעה או חמישה מתוכננים שיוקמו עד אמצע ספטמבר.
זה לא סתם. הבחירות עכשיו מתנהלות כשברקע יתרון בולט לקלינטון על פני טראמפ בסקרים, אולם הדבר הזה יכול בן־רגע להשתנות. בחודש הבא יתחילו העימותים הפומביים בין המועמדים ואין לדעת אילו עוד הפתעות יהיו בקמפיין שיסתיים ב־8 בנובמבר.
במקרה של בחירות צמודות, לישראל עשוי להיות קול מכריע. כ־300 אלף בעלי זכות בחירה אמריקנים גרים בישראל, רובם אנשי ימין - דתיים, חרדים ומסורתיים, שבבחירות לארה"ב מעניין אותם רק דבר אחד - איזה מועמד הוא הטוב ביותר לישראל.
התשובה החד־משמעית שלהם היא טראמפ. יכול להיות שהם חושבים שיש לו פה גדול והם לא מסכימים עם כל הצהרה שלו. ייתכן שהם גם מסתייגים מהסגנון הבלתי מעודן, אבל ברור להם שיהיה תקיף יותר עם אויבי ישראל ושהוא לא יעודד ויתורים ישראליים ללא תמורה - ומבחינתם זה מה שחשוב.
הילארי קלינטון, לעומת זאת, מזוהה עם הלחץ על הקפאת הבנייה - לא רק ביו"ש אלא גם בירושלים, עם תמיכה בהסכם הכניעה האמריקני כלפי איראן ובאופן כללי בעמדות שמאל מובהקות.
אחד ממטות הבחירות של טראמפ מוקם בגוש עציון. לא רק בגלל שבגוש גרים עשרות אלפי בעלי זכות בחירה, אלא יש פה גם אמירה. זו הפעם הראשונה שמועמד לנשיאות ארה"ב מעז לשגר איתות כה ברור.
אז אם הכל צבוע בצבעי המפלגה הרפובליקנית, מדוע יש צורך בכלל במטה בארץ? התשובה נעוצה במלחמה באדישות. ממש כפי שקרא ראש הממשלה דאז אריאל שרון לחברי הליכוד בפריימריז: "לכו להצביע!" כך קורא מטה טראמפ כעת לישראלים המחזיקים באזרחות אמריקנית. בבחירות האחרונות מתוך 300 אלף הצביעו רק כמה עשרות אלפים בודדים. מטה טראמפ מעוניין להגדיל את המספר למאה אלף לפחות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו