משדרים עצמאות: על השפעת הסכם זכויות השידור

ליגת צ'רלטון. במסדרונות אפורים, בחדרי מנכ"לים ובמשרדים ממשלתיים מתרחשת לה בשבועות האחרונים מסיבת העצמאות האמיתית של הכדורגל הישראלי. שלושה ימים לפני פתיחת העונה ו"הסכם השיווק", המלפפון החשוב ביותר של הקיצים האחרונים, טרם נחתם מול הטוטו, אבל אף אחד כבר לא מאיים לשרוף את המועדון או להשבית את הליגה. ככה זה כשיש לך גב של 126.5 מיליון שקלים - הסכום השנתי שאותו תקבל המינהלת מצ'רלטון בכל אחת מארבע העונות הקרובות בגין זכויות השידור. ברוכים הבאים לעידן חדש בענף הספורט הפופולרי בישראל.

בעשור וחצי האחרונים התבססו מרבית קבוצות ליגת העל בעיקר על מקורות מימון ציבוריים: המדינה, הטוטו, רשות השידור (בחלק מהזמן) ועיריות. השם "ליגת ווינר" אולי שיווה אשליה של מוצר אטרקטיבי כלפי המגזר הפרטי, אך בפועל היה ראוי יותר לכנות אותה "ליגת מדינת ישראל" לאחר שהתברר שאת התמיכה הממשלתית (משרד האוצר והספורט) וכספי החסות מהטוטו (גוף ציבורי) מנהלים בכפיפה אחת תחת השם המתעתע "הסכם שיווק". המנטרה: חיבור שני המקורות לסכום "המקודש" של כ־80 מיליון שקל. מדוע דווקא 80 מיליון? כי כך הוחלט.

גם ההסכם לעונה הנוכחית, שצפוי להיסגר בקרוב, יתבסס על אותו "חוק", רק שהחלק של הטוטו יקטן מ־56 מיליון ל־30 מיליון וזה של המדינה יגדל לכ־50 מיליון, בעיקר באמצעות הטריק של תמיכה בהוצאות שיטור ואבטחה - מה שמייחד את הכדורגל משאר הענפים. מדובר כמובן בסכומים משמעותיים לכל הדעות, אך בניגוד לשנים קודמות הם כבר לא יתפקדו כמכונת ההנשמה של הליגה הבכירה, אשר מקור המימון הראשי שלה יתבסס סוף סוף על כסף פרטי.

המציאות החדשה הופכת את המינהלת, גוף שקם עם אינספור סימני שאלה לפני שנתיים, לאחד הגורמים החזקים בענף. גם שם יודעים כי להסכם זכויות השידור האסטרונומי תרמו נסיבות ייחודיות - האינטרס המשותף של צ'רלטון וערוץ הספורט (שישדר את המשחק המרכזי) למנוע את כניסת חברת פרטנר לשוק, שלאו דווקא משקפות את האטרקטיביות של המוצר. המבחן הגדול הבא יגיע עם מציאת חברה פרטית שתסכים להעניק חסות לליגה, לאחר שההסכם המצומצם הצפוי עם הטוטו לא יכלול יותר את הזכויות לשם הליגה. יש קופצים?

כמו באירופה. במאה ה־21 אין באמת מקום להתבססות על כספים ציבוריים למימון ליגה מקצוענית. ישראל עושה העונה צעדים ראשונים בדרכן של ליגות כדורגל בעולם המערבי, שהגדילו את רווחיהן כתוצאה מגידול בהסכמי זכויות שידור. את המגמה העולמית, שלא מאפיינת את הכדורגל בלבד, מובילה כמובן הפרמייר ליג האנגלית עם הסכם זכויות שידור חדש של 1.7 מיליארד ליש"ט לעונה (8.3 מיליארד שקלים).

גם במדד החשוב יותר של הכנסות מזכויות שידור ביחס לגודל השוק (האוכלוסייה במדינה) אנגליה מובילה בפער ניכר משאר מדינות אירופה. בשנים האחרונות ליגת העל הישראלית מוקמה במקום נמוך מאוד במדד הזה - עם מדינות פחות עשירות מישראל כמו הונגריה וקרואטיה. ההסכם החדש כבר מקפיץ אותה לחברה הרבה יותר מכובדת עם הולנד, טורקיה, נורבגיה ועוד.

ההסכם החדש אמנם מביא עימו חשש להתייקרות חבילת הערוצים של צ'רלטון היקרה ממילא (עם העלייה הצפויה של ספורט 3 ו־4), אך חוויית הצפייה עצמה אמורה להשתדרג, בין השאר, בזכות צילום עם מצלמות רבות יותר. המינהלת אף התנתה חלק מכספי השידור בעמידה בתנאים כמו ניהול כלכלי תקין, ניהול ניו מדיה, הושבה במגרשים ועוד, שחלקם לא ממש מוטמעים בתרבות הספורט הישראלית. עכשיו "רק" נותר גם לאכוף.

עוד בפרויקט פתיחת העונה:

מנכ"ל המינהלת: "הכסף הגדול יוקצה לשיפור הכדורגל"

מדוניאנין: "אמרתי לקרויף שבחיים לא אחזור"

ומה עם הכדורגל עצמו? המרוויחות הגדולות כתוצאה מהמציאות החדשה הן הקבוצות הבינוניות והקטנות, רוב הליגה, שלא נהנות מהזרמה משמעותית של כספי בעלים או של הכנסה ממנויים ומכרטיסים. מתוך 126.5 מיליון השקלים, כ־75 מיליון יחולקו לקבוצות ליגת העל בקריטריונים שונים. בשורה התחתונה ההכנסות משלושת מקורות המימון הדי אחידים לכל מועדון בליגה - שיווק (טוטו), זכויות שידור ותמיכה ממשלתית - יגדלו העונה משמעותית מ־4.6-5.5 מיליון שקלים לקבוצה ל־6.1-10 מיליון שקלים. הסיבה המרכזית: הגידול בכספי השידור מ־1.8 מיליון לקבוצה ל־3.1-6.5 מיליון.

במציאות של דיווח מעורפל, קצת קשה יהיה לדעת לאן באמת יגיע הכסף החדש, אבל כבר עכשיו אפשר לראות עלייה ברורה בתקציבי הקבוצות הקטנות. כך, למשל, בני יהודה כמעט הכפילה את תקציבה, מכ־11 מיליון לכ־20 (גם בגלל כניסתו של הבעלים ברק אברמוב). "הכספים האלה קריטיים לקבוצות הקטנות", אומר איתן קסנטיני, יו"ר העולה החדשה הפועל אשקלון, "זה נותן לנו אפשרות להביא שחקנים טובים יותר. אם לא היה את הגידול הזה אז לקבוצה כמו שלנו היה קשה אפילו להעמיד תקציב מינימום".

קבוצות כמו הפועל חיפה, לדוגמה, שלא נהגה לשלם לישראלים בכירים יותר מ־110 אלף דולר לעונה, השאירה העונה את שלומי ארבייטמן תמורת כ־200 אלף דולר. כך גם בגיזרת הזרים, בעוד הפועל רעננה הרשתה לעצמה להגיש הצעה לאלכסנדר קרניצקי, קשר ממועדון בכיר כמו באטה בוריסוב. האם הליגה אכן תהיה שוויונית יותר, ולו במעט? הפוטנציאל לכך, לפחות, קיים.

השתתפו בהכנת הכתבה: שי ארצי וליאב נחמני

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו