הפעם זה לא כי יש בחירות באופק, אלא דווקא כי אין. ראש הממשלה, המקיים לרוב יחסי שנאה־שנאה עם התקשורת, נהנה לאחרונה להיפגש עם עיתונאים ולהרביץ בהם את משנתו. מדובר בפגישות סגורות עם תאי כתבים ומערכות שלמות המתקיימות בלשכתו בירושלים.
עד כה נפגש עם תא הכתבים הצבאיים ותא הכתבים המדיניים, וכן עם מערכות אתר NRG, קול ישראל, מקור ראשון, ערוץ 7 וערוץ 20, וברביעי האחרון תם הסבב הנוכחי בפגישה עם מערכת גלי צה"ל. תם ולא נשלם. בשבועות הבאים ייפגש עם עיתונאים ממערכות נוספות.
לא מדובר במהלך אסטרטגי שתוכנן מראש. ממש לא. זה התחיל ברצונו של נתניהו להסביר את עמדתו בנוגע לאיום המנהרות בצוק איתן. המידע שהחזיק בידו, שלפיו הקבינט המדיני־ביטחוני קיים ישיבות בנושא איום המנהרות הרבה לפני המבצע, לא עלה בקנה אחד עם הדיווחים בתקשורת ועם הדו"ח המסתמן של מבקר המדינה - לכן זומן תא הכתבים הצבאיים. אחרי הפגישה נתניהו ראה כי טוב.
דבריו, כך הרגיש, נפלו על אוזניים קשובות. אחרי תדרוכים עם כתבים מדיניים, שחשפו אותם לכמה תמלולים מישיבות הקבינט השונות, החליט להיפגש גם איתם. מכאן הדרך למה שנראה כבליץ תקשורתי מצידו היתה קצרה. כל כלי תקשורת דורש תשומת לב. נתניהו, כך נראה, שש לספק להם אותה.
הוא מרגיש שיש לו תשובות טובות גם לשאלות הקשות, ושהמצב הפוליטי יציב עד כדי כך שאין לו שום קושי להתיישב מול שנואי נפשו, אוחזי המיקרופונים והמקלדות, לענות בסבלנות וגם לעקוץ כמה מהם בנוכחות חבריהם. לא פעם סנט נתניהו בעיתונאי אל מול חבריו למערכת, ונראה נהנה מכל רגע. כל פגישה ארכה כארבע שעות.
ביום חמישי הגיעה המשוכה הפוליטית הראשונה המשמעותית מאז כינונה של הקואליציה הנוכחית: אישור תקציב המדינה בממשלה. העובדה כי לרשות נתניהו עומדת קואליציה של 66 ח"כים תבטיח את העברת התקציב בכנסת. זה כמובן לא ילך חלק, אבל על פי כל ההערכות שום דבר שיחרוג מהמשחק הפוליטי המקובל לא יהיה פה. לא הפעם.
בשבוע שעבר החליט נתניהו יחד עם יו"ר הקואליציה, דוד ביטן, להדיח את אורן חזן מחברותו בוועדת ביקורת המדינה של הכנסת. לפני כניסתו של ליברמן לממשלה מהלך כזה בקושי היה אפשרי. היום המשחק שונה. כל ח"כ סורר - ייענש. מי שלא מיישר קו עם הקואליציה - מעמיד את עצמו בפני סכנת הדחה.
שינה את כללי המשחק של הח"כים מהקאוליציה. שר הביטחון ליברמן // צילום: יהושע יוסף
פתרון לעמונה?
השבוע מסתמן כי גם לעמונה צפוי פתרון חוקי שיהיה מקובל על המתיישבים. זה לא עניין של מה בכך. על פי כל ההערכות, מראות קשים של פינוי אלים היו מביאים לפירוק הממשלה. אין מצב שבנט או ליברמן היו נשארים בממשלה שעושה מעשה אהוד אולמרט ומתעללת במתיישבים. הודעת היועץ המשפטי לממשלה כי יש מקום לבחון העתקת הבתים בכמה מטרים לקרקעות נפקדים, סוללת את הדרך לפתרון המשבר.
לכן, כשמדובר בתקשורת, נתניהו לא ממהר להתרגש, גם מפרסומים שבעבר היו יכולים להקפיץ אותו. בכל מפגש עם התקשורת לאחרונה הוא נשאל על הבדיקה המשטרתית בעניינו, שלפי שעה לא יודעים הרבה על אודותיה. לא יהיה כלום, כי אין כלום - עונה נתניהו לכולם וממשיך הלאה בשוויון נפש.
גם לשאלות על התאגיד, סיפור שהסעיר את התקשורת בשבועיים האחרונים, הוא לא חושש לענות. הוא מצטער על הקמת התאגיד בגלל תוכן שידוריו, שכנראה לא יביא עימו שום בשורה, ולא- הוא לא מנסה להשתלט על התקשורת ולסרס אותה, הוא רק רוצה להביא לפתיחת השוק לתחרות. כך נתניהו.
כשהתפרסמה הצעת החוק של דוד אמסלם שמבקשת למנוע אפשרות של חקירת ראש ממשלה על עבירות קטנות, הצעה שלה לא היה מודע נתניהו אולם היא כמובן הודבקה לו מיידית, ראש הממשלה לא מיהר להכחיש או להבהיר כי היא לא נעשתה בהסכמתו ובידיעתו.
רק לאחר שהתברר כי גם במהדורות החדשות בטלוויזיה מתכוונים לעסוק בחוק, הוציאה לשכת רה"מ תגובה רפה בשם הליכוד המתנערת מהחוק.
לא יהיה מזכיר הממשלה. דוד שרן // צילום: קובי גדעון - לע"מ
כל עוד המערכת הפוליטית יציבה, כך גם למה שמתחולל בלשכתו יש משקל קטן מאוד מבחינת פוטנציאל הנזק שהוא יכול לגרום. ההודעה כי דוד שרן לא יתמנה למזכיר הממשלה היתה יכולה לזעזע את אמות הסיפים. שרן הוא היום האיש החזק ביותר בלשכה. על פיו יישק דבר. מינויו למזכיר הממשלה היה נראה חתום וגמור. בשונה למשל מפרשת רן ברץ, לגבי שרן איש לא עירער על המינוי ואיש לא יצא נגדו. להפך, היה זה נראה המשך טבעי. אבל השבוע המינוי טורפד. אבל במקום רעידת אדמה, עולם כמנהגו נוהג.
המבחן של כחלון
תקציב המדינה הנוכחי הוא המבחן האמיתי הראשון של שר האוצר משה כחלון. את התקציב הראשון לא מחשיבים. הוא תמיד מגיע אחרי הבחירות וכירושה של הממשלה הקודמת. התקציב השני הוא המשמעותי. שר אוצר יכול לעצב אותו בצלמו ובדמותו.
שיתוף פעולה הדוק עם רה"מ. שר האוצר כחלון // צילום: אורן בן חקון
התקציב השני הוא התקציב שקבר את יאיר לפיד. הוא לא הגיע לפתחה של הכנסת ונבלם לאחר אישורו בממשלה. המצב כיום בין ראש הממשלה לשר האוצר רחוק לאין ערוך ממה שהיה אז. נתניהו וכחלון עובדים היום בשיתוף פעולה הדוק ששנים לא נראה כמוהו.
היה אפילו מי שהגדיר את היחסים ביניהם כציר החזק ביותר בממשלה. הדבר יבטיח לא רק את העברת התקציב אלא גם יציבות במשק והעברת כל הרפורמות הכלכליות שעומדות על הפרק. ¬
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו