בכנס הקיץ של הכנסת נשבר שיא חדש. בתקופה קצרה של חודשיים וחצי - 73 ימים בלבד - אושרו יותר מ־70 חוקים חדשים בקריאה שנייה ושלישית. בשתי היממות האחרונות של כנס הקיץ לבדן אושרו בקריאה סופית 18 חוקים. מדובר בנתון חסר תקדים, שמעיד על הפעלתנות הרבה של הממשלה בחקיקת חוקים חדשים (ותיקוני חקיקה קיימת); וגם על זו של הח"כים, שמאז תחילת הפעילות של הכנסת ה־20 הגישו כבר יותר מ־3,300 הצעות חוק פרטיות.
לתואר "מלכת החקיקה" זכאית, ללא ספק, ועדת החוקה של הכנסת בראשות ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי). בכנס הקיץ הצליחה הוועדה להעביר 23 חוקים חדשים (מתוכם 12 ממשלתיים, שמונה פרטיים ושלוש הצעות שיזמה הוועדה עצמה). עובדה זו אינה מפתיעה, משום שתפקידה העיקרי של הוועדה הוא לחוקק, והיא הוועדה היחידה שרשאית לדון בחקיקת חוקי יסוד ובתיקונם. חלק מהחוקים שאושרו, דוגמת חוק הטרור, חוק העמותות וחוק ההדחה השנויים במחלוקת, העסיקו אותה בעשרות דיונים (ראו מסגרת למטה).
גם לוועדת הפנים והגנת הסביבה, בראשות ח"כ דודי אמסלם (הליכוד), היה יבול מרשים בתחום החקיקה. היא הספיקה לחוקק בכנס הקיץ 12 חוקים חדשים (שבעה ממשלתיים וחמישה פרטיים), ובהם חוק הכניסה לישראל והחוק למניעת הסתננות.
גם ועדת הכלכלה, בראשות ח"כ איתן כבל (המחנה הציוני), הצליחה להעביר שבעה חוקים (מתוכם חמישה פרטיים ושניים ממשלתיים). את עיקר זמנה הקדישה למאבק על חוק הקמת תאגיד השידור הציבורי (ביום האחרון לדיונים אישרה תיקון הדוחה את פתיחת התאגיד ל־2017), לשימוע הציבורי במסגרת ההתייעצות בעניין מתווה הגז, וכן לשימוע בנושא בלימת הקטל בדרכים.
8 חוקים ותקציב
ואי אפשר בלי להזכיר את ועדת הכספים - ועדה שיש לה סמכות לא רק לחוקק ולבקר את הממשלה בתחום הכלכלי ובנושא תקציב המדינה, אלא גם לאשר העברות תקציביות בנושאים שונים. זו בדיוק הסיבה שיו"ר הוועדה ח"כ משה גפני (יהדות התורה) וחבריה "מחוזרים" מאוד על ידי אנשי משק וכלכלה, ראשי רשויות ומועצות וכמובן, גם על ידי שתדלנים.
בכנס הקיץ אישרה הוועדה שמונה חוקים (ובהם חוק המאשר מענק של 950 אלף שקלים למי שהתייתם משני הוריו בפעולת איבה); אבל עיסוקה העיקרי היה אישור התקציב הדו־שנתי
לשנים 2018-2017. בשבוע שעבר החלה הוועדה לדון בהצעת חוק לשינוי מבנה הבורסה, והיא תמשיך לדון בנושא במהלך הפגרה הארוכה, שתימשך עד סוף חודש אוקטובר.
הכמות לא קובעת
ונעבור לוועדת העבודה והרווחה, בראשות ח"כ אלי אלאלוף (כולנו), שאישרה 17 חוקים חדשים (תשעה ביוזמת ח"כים ושמונה ביוזמת הממשלה) ו־12 תקנות וצווים. בין החוקים החשובים שחוקקה: הכפלת קצבת ילדים חולי סרטן וילדים אחרים שאושפזו למשך תקופה ממושכת, מענק לידה לנשים שיולדות בביתן וכן הגדלת גמלת הסיעוד, המשולמת בכל חודש ל־160 אלף איש, בכמה מאות שקלים לחודש.
ועדת החינוך, בראשות ח"כ יעקב מרגי (ש"ס), אינה מרבה לעסוק בחקיקה. לכן היא אישרה בכנס הקיץ חמישה חוקים חדשים בלבד (שלוש יוזמות חקיקה של ח"כים ושני חוקים ממשלתיים). עם זאת, הכמות לא קובעת: הצעת החוק המוכרת והמדוברת ביותר שאישרה הוועדה - בלחצה של מפלגת יהדות התורה - היא ביטול לימודי הליב"ה, שהוכנסו לתוכנית הלימודים בממשלה הקודמת ביוזמת יו"ר יש עתיד יאיר לפיד. עוד אושר חוק להגנת הספרות והסופרים בישראל, התיקון לחוק זכויות הסטודנט וחוק ביטוח תאונות אישיות (ביוזמת ח"כ מרגי) למניעת פערים בין תלמידים ברשויות שונות.
שרת המשפטים איילת שקד אינה מסתירה את חוסר שביעות רצונה ממבול החקיקה הפרטית. לדעתה, הח"כים מגישים כמות מוגזמת של הצעות חוק, והדבר מטיל עומס עצום על ועדת השרים לחקיקה שבראשה היא עומדת. בקרוב מתכננת שקד לקיים פגישה עם יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין, יו"ר הקואליציה ח"כ דוד ביטן (הליכוד) ונציג האופוזיציה, כדי לחשוב כיצד לשכנע את הח"כים לצמצם את מספר הצעות החוק שהם מגישים.
• • •
חקוקים בסלע: החוקים הכי חשובים - והכי שנויים במחלוקת
בין הדחת ח"כים למאבק בטרור: החוקים שנזכור מכנס הקיץ
• חוק המאבק בטרור: חוק שמותאם לעידן של טרור בינלאומי. נקבעו בו עבירות פליליות חדשות העוסקות בטרור, והוא מבטל עשרות צווים לשעת חירום שהיו נהוגים בארץ מאז קום המדינה.
• חוק העמותות: חוק שנוי במחלוקת שעורר את זעם סיעות השמאל. החוק נועד להגביר את השקיפות בעמותות שרוב מימונן מקורו במדינות זרות.
• חוק ההדחה: תיקון לחוק יסוד: הכנסת, המאפשר - לראשונה בתולדות הכנסת - ל־90 ח"כים להדיח ח"כ אחר, אם הגיעו למסקנה כי הוא תומך בארגון טרור החותר נגד המדינה.
• חוק השידור הציבורי הישראלי: נועד לדחות את סגירת רשות השידור ופתיחת תאגיד השידור "כאן" עד 30 באפריל 2017, תוך כדי מתן אפשרות לשר התקשורת ולשר האוצר להקדים את השינוי ל־1 בינואר 2017. כן נקבע כי עד 1 ביוני 2018 כל עובדי התאגיד יעברו למשכנם הקבוע בירושלים.
• חוק הספאם: ביוזמתו של ח"כ מיקי רוזנטל (המחנה הציוני) אושרה הצעת חוק שמטרתה להבטיח כי לכל אזרח בישראל תהיה זכות ויכולת למנוע מגופים, מכל סוג שהוא, להטריד אותו בדואר זבל. החוק יחול לא רק על חברות מסחריות, אלא גם על מוסדות ללא כוונת רווח.
• חוק להגנה על אזרחים ותיקים: ביוזמתו של ח"כ איציק שמולי (המחנה הציוני) אושר תיקון לחוק הגנת הצרכן, שעליו חתמו יותר מ־70 ח"כים. התיקון נועד להגן על אזרחים ותיקים, עולים ואנשים הסובלים ממוגבלות נפשית, שכלית או גופנית שביצעו עיסקאות רוכלות או עסקאות מכר מרחוק ושהסכמתם מוטלת בספק. החוק קובע כי אזרחים ותיקים בני 65 ויותר, עולים חדשים וכן בעלי מוגבלות יהיו רשאים לבטל עיסקה עד ארבעה חודשים לאחר ביצועה.
• העדפת עסקים קטנים: ביוזמתו של ח"כ רועי פולקמן (כולנו) אושר חוק שלפיו בתי עסק המעסיקים פחות מ־100 עובדים, ושהמחזור השנתי שלהם נמוך מ־100 מיליון שקלים, יוכלו להשתתף במכרזים ששווי ההתקשרות בהם נמוך מ־50 מיליון שקלים בלי לשלם דמי השתתפות.
• קנסות על אופניים חשמליים: ביוזמת השר לביטחון הפנים גלעד ארדן וח"כ מירב בן־ארי (כולנו) אושר חוק המסמיך רשויות מקומיות לאכוף עבירות תעבורה שביצעו בתחומן רוכבים על אופניים חשמליים ועל קורקינט חשמלי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו