מרטין גלן, מנכ"ל התאחדות הכדורגל האנגלית שעשה את הונו משיווק מוצרי מזון, ניסה ביום שישי לתבל את ההכרזה על סם אלרדייס כמאמן נבחרת אנגליה החדש במשפט: "הוא המועמד האידיאלי לתפקיד". נתון לוויכוח, אבל הבחירה במילה אידיאלי מצביעה על שינוי התפיסה של האנגלים בכל הנוגע לזהות המאמן הלאומי.
15 מאמנים שונים התחלפו מאז שאלף ראמזי הוביל את נבחרת שלושת האריות לזכייה בגביע העולמי ב־1966, והתוצאה פחות או יותר תמיד היתה זהה. קור הרוח של סוון גוראן אריקסון, התשוקה של בובי רובסון, הכריזמה של פאביו קאפלו, הניסיון של רוי הודג'סון והנוכחות של טרי ונבלס - כל אלה הובילו לשני חצאי גמר (1990 ו־1996) במקרה הטוב ולהדחות משפילות כמו ביורו האחרון במקרה הרע. מהבחינה הזאת, סם אלרדייס, שלא זכה בשום תואר לאורך הקריירה הארוכה שלו מלבד עליות ליגה עם ווסטהאם ובולטון - הוא הבחירה האידיאלית. הרי בואו נאמר את האמת, אם רופא שיניים לוקח את איסלנד לרבע גמר היורו וכריס קולמן מוביל את וויילס לחצי, אין שום סיבה שאלרדייס לא יעשה זאת עם אנגליה.
הדעות חלוקות לגבי העניין הזה. ביממה שלאחר ההכרזה, המאמן בן ה־62 זכה לשבחים ולברכת הדרך מרבים מחבריו במקצוע, ועם זאת קרא ושמע שאינו ראוי לתפקיד היוקרתי. ז'וזה מוריניו, שהסתכסך לא פעם עם אלרדייס, התייצב לצידו של מאמן סנדרלנד בעונה האחרונה ואמר ש"סם הרבה יותר מאשר מוכן לתפקיד". אריקסון, שמכיר את התפקיד מקרוב, הוסיף ש"אלרדייס עשה עבודה טובה בכל מקום שבו היה ולכן מגיע לו לקבל את התפקיד הזה".
על העניין הזה אין שום ויכוח. ביג סם תמיד הביע את רצונו לאמן את נבחרת אנגליה וגם היה קרוב לעשות זאת ב־2006, אז ההתאחדות בחרה בסטיב מקלארן. למרות מיעוט ההישגים, אלרדייס מאוד מוערך באנגליה ונחשב למי שתמיד סבל מחוסר מזל בכל הנוגע לתזמון בחירותיו. לניוקאסל, למשל, הגיע לפני ההשתלטות של מייק אשלי, את בלקבורן אימן לפני שנמכרה והחלה להידרדר ולסנדרלנד הגיע העונה רגע לפני שהתפוצצה פרשת אדם ג'ונסון שטילטלה את המועדון. למרות הכל, הוא מעולם לא ירד ליגה ותמיד ראה את עצמו כאחד המנג'רים הטובים במדינה. "אני לא יכול להפסיק לחייך מהתרגשות", אמר בשישי לאחר ההכרזה, "הגיע הזמן להחזיר את הגאווה לאנגליה".
מה אנגליה תקבל מלבד גאווה? דבר ראשון, סגנון אחר, שאותו כינה מוריניו לפני שנתיים "כדורגל של המאה ה־19". הקבוצות של אלרדייס תמיד התבססו על כדורים ארוכים, ניצול מצבים נייחים והגנה חזקה. קשה לדמיין איך הכדורגלנים המפונקים של הפרמייר ליג יסתדרו עם סגנון עתיק שכזה, אבל בדיוק בשביל זה הגיע ביג סם. כדי להוריד את אנגליה מהעץ שעליו עלתה ולהזכיר לה שזה רק כדורגל ושהוא בסך הכל מאמן.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
