המפגש הערב בקאנטו הוא לא רק משחק חשוב על העלייה לטופ 16, אלא גם חזרה בזמן. לפני 30 שנה זה היה קרב בין אימפריות ואפילו גמר אירופי. 28 שנה חלפו מאז המשחק האחרון בין מכבי למועדון שלקח תשעה גביעים אירופיים, וגם ניצח את מכבי בגמר היורוליג (אז גביע האלופות) ב-1982. מאז מכבי שמרה על מקומה בצמרת האירופית אבל קאנטו, גיבורת הסבנטיז ותחילת האייטיז, נסוגה לבינוניות ולאפרוריות, אפילו ירדה לליגה השנייה, ורק בשנים האחרונות היא עושה צעדי התקמבקות. היא חזרה ליורוליג אחרי כמעט שלושה עשורים, רחוקה מהאימפריה שהיתה. מי שמסמל את קאנטו הגדולה הוא פיירלואיג'י מרזוראטי, ה"מיקי ברקוביץ'" של הכדורסל האיטלקי. מרזוראטי מחזיק בשיא עולמי. הוא השחקן היחיד ששיחק בחמישה עשורים. הקריירה שלו התפרסה בין 1969 ל-1991. ב-2006 המועדון חגג 70 שנה ואת האירוע ציינו על ידי שיתופו של הסמל בן ה-54 במשחק הפתיחה נגד בנטון טרוויזו. מרזוראטי: "זו היתה בדיחה אמיתית. רצו שאשחק בעשור החמישי כדי לחגוג את יום ההולדת של המועדון. שיחקתי 90 שניות והיתה חוויה נפלאה כי זו הקבוצה שלי וזה הבית שלי". מרזוראטי היה שחקן של קבוצה אחת. 22 שנה הוא שיחק במועדון, זכה בכל מכל, שיחק מעל כל במה אפשרית. יש לו קרוב ל-1,000 משחקי ליגה ונבחרת. לא פלא שהפך לאגדה והוא חבר בהיכל התהילה האירופי. מרזוראטי, כיום בן 59, היה רכז וסקורר (על ידו שיחק אז עוד תותח, אנטונלו ריבה). הוא פרש בגיל 39 והיה סגן נשיא המועדון כמה שנים. היום הוא מהנדס במקצועו ונשיא מחוז לומברדיה של הוועד האולימפי. * * * בראיון מאיטליה מספר מרזוראטי: "זה כבוד גדול לשחק נגד מכבי. זו אחת הקבוצות הגדולות באירופה. למרות שמכבי עדיפה ומנוסה יותר, אנחנו באים לנצח את המשחק. סחורצאניטיס שיחק כאן עונה אחת וירצה להראות מה הוא שווה עכשיו. לפני עשר שנים הוא היה צעיר ולא מנוסה, עכשיו הוא שחקן מוביל באירופה. הסיבה שמכבי הפסידה לברצלונה היא שסופוקליס האמיתי לא שיחק במשחק הזה". מה אתה זוכר ממשחקי העבר- "המשחקים שלנו נגד מכבי היו קשים וחזקים, אבל החברות תמיד נשמרה בין השחקנים ובין המועדונים. מיקי ברקוביץ' הוא חבר טוב שלי. היו לנו הרבה הזדמנויות להיות יחד מחוץ למגרש. הוא היה שחקן גדול עם טכניקה גדולה". ב-1982 שיחקה קאנטו בת"א. מכבי ניצחה בנקודה והאיטלקים טענו שסל הניצחון שלהם נפסל בטענה שהזמן נגמר. מרזוראטי דפק על שולחן המזכירות וצעק: "כמה שילמו לכם-" הוא זוכר וגם צוחק: "כעסתי מאוד. הסל שקלענו היה בזמן, ממש איבדתי את העצבים. זה עבר, זה היסטוריה". מה ההבדל בין הכדורסל של היום למשחק בתקופתך- "מבחינת ארגון, ניהול ושיווק הכל מאוד מאוד מקצועני. אז היה עוזר מאמן אחד, היום יש צוות מקצועי גדול ורחב. הכדורסל של היום יותר פיזי. הכדורסל של אז היה יותר טכני ומבוסס על כישרון. היום יש יותר דגש על עבודה קשה". למה הכדורסל האיטלקי ירד ברמתו יחסית לתקופתך- "אחרי חוק בוסמן המועדונים הפסיקו להשקיע בנוער והעדיפו להחתים שחקנים זרים. יש לנו שלושה שחקנים באן.בי.אי (דנילו גלינארי, מרקו בלינלי ואנדראה ברניאני), אבל חוץ מהם אין הרבה. בקבוצה שלנו משחקים ג'יאנלוקה באזילה ודניס מרקנאטו, שהפכו לשחקנים מובילים כי הם עוד היו בתקופה שהשקיעו במחלקות הנוער. עכשיו אנחנו מנסים לחזור והדרך היחידה היא השקעה בצעירים". * * * ספר לנו על הקבוצה של היום. "קאנטו עדיין עיר של כדורסל. יש לנו אולם של 6,000 צופים והוא צפוי להיות מלא. זה קהל חם כמו בת"א. בקאנטו נבנתה קבוצה טובה שהצליחה בעונה שעברה וממשיכה העונה. יש לנו צוות שחקנים טוב בלי כוכבים גדולים, ומאמן מצוין - אנדריאה טרנצ'יירי". היום אתה רק אוהד- "תמיד אהיה קרוב לקבוצה. היום אין לי שום תפקיד בגלל תפקידי בוועד האולימפי. אני בא לכל משחק בית ותומך בקבוצה מקרוב". למה הקבוצה נעלמה מהמפה לכל כך הרבה זמן- "הרבה דברים השתנו במהלך השנים. היו לנו הרבה עליות וירידות, חלקן על רקע כלכלי. צריך להבין שקאנטו היא לא עיר גדולה כמו ת"א, על כל ההשלכות הכלכליות של זה. בשנים האחרונות תומכת בקבוצה חברת 'בנט' (רשת סופרמרקטים גדולה) שנותנת גב כלכלי. "הקבוצה יכולה לחזור לצמרת האירופית, אבל אין לנו תקציבים גדולים ונצטרך לעבוד בצורה מאוד מחושבת ובסבלנות". ואיך התחושה עד כה מהעונה המוצלחת של קאנטו- "ההגעה לטופ 16 ומפגשים נגד מועדונים גדולים כמו ברצלונה ומכבי ת"א הם צעד גדול קדימה, ומאוד חשוב עבורנו".
