כגודל הציפיות: העתודה הפסידה לגרמניה

רכבת הציפיות שנסקה עם נבחרת העתודה בשני המשחקים הראשונים התנגשה הערב (ד') בקיר המתסכל של מקומות דירוג 16-9, כשהפסידה לנבחרת גרמנית ארוכה, עדיפה ומוכשרת 89:73.

ישראל תתמודד ביום שישי מול בלגיה ואם תנצח תישאר בדרג א' ותתמודד על מקומות 12-9, ממש כמו ההערכה של המאמן דן שמיר לגביי מיקומנו לפני היציאה לאליפות. אם תפסיד, תתמודד על מקומות 13-16, כשרק מקום 13 יישאר בדרג הבכיר.

בנבחרת מאוכזבים לא רק מהצורך להילחם על הישרדות בדרג א', אלא גם מהנוקאאוט שקיבלה מהיריבה החל מהרבע השני. ממש כמו מול ספרד שלשום, התחכום הישראלי של איזורית מאצ'־אפ ואחוזים טובים לשלוש העלו את מפלס האופטימיות עם סיום רבע ראשון בהובלה של 10:21, הרבה בזכות צוף בן משה. לרגע זה היה נראה כמו התגשמות אם כל הקלישאות על הממזריות הישראלית ששתלה וירוס של יצירתיות, שאיתו חוסר התחכום הגרמני התקשה להתמודד. אבל זמנה של הקלישאה הזו פג. איבוד היתרון היה מתסכל מאוד לעיניים ישראליות כי הוא נבע מקבלת החלטות פזיזה בהתקפה, יש שיאמרו אף שחצנית.

הגרמנים הענישו באכזריות עם 26 ריבאונדים בהתקפה ועם ממזריות משלהם של איזורית לוחצת על כל המגרש ואיזורית 3-2 על חצי מגרש. הנבחרת הישראלית אולי מוכשרת מבחינת קליעה אבל מלבד תמיר בלאט אין בה עוד מובילי כדור טבעיים והלחץ הוביל לאיבודים מול האורך והשמירות הכפולות הגרמניות. עם כמות כזו של ידע ואינטליגנציה על הקווים, היה קצת מאכזב לראות את המחסור בפתרון מול הלחץ שהתיש ומנע מישראל התקפה עומדת.

היה מרענן לראות נבחרת גרמנית שהלחץ הוא חלק מהשיטה שלה ולא גימיק שנשלף לצרכים טקטיים. ואם היינו צריכים סימן של קארמה רעה, הוא הגיע בזכות סל מחצי מגרש בסיום המחצית של אובסט הגרמני שקבע 38:43 להם.

במחצית השנייה קיבלנו עוד מאותו דבר. כל עוד השלשות הישראליות נכנסו זה שמר את הנבחרת במרחק סביר אבל לאורך זמן חוסר היכולת להיכנס לצבע והעובדה שריבאונד ההתקפה הגרמני התקבל כעובדת חיים איתה לא נצליח להתמודד, השאיר את הפער דו ספרתי, עד שהנבחרת, הקצרה ממילא בגודל ובכישרון, הוכרעה. נדמה שהגיע הזמן לשנות פאזה למוד של הישרדות.

קלעו לישראל:בלאט 15 (7 אס', 5 שלשות), בן משה 14, לאומי 11, קופרברג 10, ארצי 7, דנינו 7, הובר 5, שארפ 3, אבירם 1.

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות