הסנונית הראשונה מצפון אמריקה: 218 עולים חדשים נחתו בנתב"ג
מריסה רוצה להתגייס לדובר צה"ל, דניאל מגיע בעקבות האהבה ואליוט שואף להתמחות פה ברפואה • עוד מאות צפויים לעלות • הכירו את העולים החדשים שמקווים להכות כאן שורשים
, עודכן
בחיבוקים ובדמעות של שמחה: 218 עולים חדשים הגיעו אתמול לנתב"ג היישר מניו יורק, בטיסה מיוחדת של ארגון "נפש בנפש" בשיתוף משרד העלייה והקליטה, הסוכנות היהודית, קרן קיימת ו־JNF-USA.
218 העולים הם הסנונית הראשונה של כמעט 2,000 עולים חדשים מצפון אמריקה שצפויים להגיע במהלך חודשי הקיץ. אלה יתווספו ליותר מ־45 אלף עולים מצפון אמריקה ומבריטניה שהגיעו ארצה מאז שנת 2002 באמצעות ארגון נפש בנפש. העולים החדשים התקבלו בטקס חגיגי שבו נאמו בין השאר שרת העלייה והקליטה סופה לנדבר, יו"ר הסוכנות היהודית נתן שרנסקי, מייסד ויו"ר הארגון טוני גילברט ומייסד ומנכ"ל נפש בנפש הרב יהושע פס, שציין כי "זו טיסת העולים ה־54 במספר של ארגון נפש בנפש, אשר מהווה נדבר נוסף בתרומתה של העלייה מצפון אמריקה למשימה הלאומית הכה חשובה של פיתוחה וחיזוקה של המדינה".
בנמל התעופה בניו יורק ועל המטוס פגשנו שלושה צעירים מבטיחים שבחרו להשקיע את עתידם בישראל: מריסה יונג (21), שסיימה לאחרונה את לימודיה באוניברסיטת קולומביה היוקרתית שבניו יורק והגיעה ארצה כדי להתגייס; דניאל למנדלה (27), שסיים את לימודיו באוניברסיטת אוהיו והחליט לבוא בעקבות האהבה; ואליוט כהן (30), סטודנט לרפואה שעלה כדי להתמחות באחד מבתי החולים בישראל. כולם היו אופטימיים, נרגשים ובטוחים בעתיד שמחכה להם בישראל.
מנשקים את אדמת ישראל // צילום: יוסי זליגר
מריסה יונג ביקרה לראשונה בישראל בגיל 10 וכבר אז הרגישה "חיבור אמיתי", כלשונה. מאותו ביקור הקפידה מריסה להגיע הנה בכל שנה - וידעה שכשתתבגר תעשה עלייה ותתגייס לצה"ל, כשהחלום הוא להתקבל לדובר צה"ל, שם היא תוכל להביא לידי ביטוי את כישוריה ואת התואר שלה במדעי המדינה וביחסים בינלאומיים. הפרידה מהוריה, מסבה ומסבתה בנמל התעופה בניו יורק היתה קשה מאוד, אבל עם נחיתתה בישראל חיכה לה החבר הישראלי עם זר פרחים.
דניאל למנדלה גדל בפילדלפיה לאם יהודייה ולאב לא יהודי, בבית שהזהות הישראלית והתרבות היהודית היו בו תמיד דומיננטיות. בשנים האחרונות הוא הספיק להתגורר באיטליה, לעבור לאוהיו ולהשלים שלושה תארים בספרות איטלקית, בלימודי ערבית ובמזרח תיכון. הוא דובר ערבית ואיטלקית באופן שוטף, וכדי ללטש את העברית הלא רעה בכלל שלו הוא מקפיד לדבר עם החבר שלו בעברית, לקרוא ספרים בעברית ולשמוע מוסיקה ישראלית. "אני מקווה שיגייסו אותי לצה"ל, למרות שאני מבוגר יחסית", הוא אומר, והחלום שלו הוא לשרת ביחידה 8200.
צילום: יוסי זליגר
עם נחיתתו, מקווה כעת אליוט כהן להתקבל לבית החולים הדסה עין כרם בירושלים או לבית החולים תל השומר ומתלבט בין שני תחומי התמחות - רפואת משפחה או אונקולוגיה. למרות התנאים הקשים של הרופאים הצעירים בישראל, שעליהם כבר הספיק לשמוע, הוא לא נרתע: "בכל מקום בעולם רופאים עובדים המון שעות, זה לא ייחודי לישראל. אני מאמין שיהיה טוב", הוא אומר. כהן, שכרגע לא מצוי בזוגיות, ישמח גם להכיר בחורה ישראלית שאיתה יוכל להתמסד. "אני מוכן להשתקע ולהכות את השורשים שלי בישראל", אמר כהן, אשר מאמין כי הוריו הפנסיונרים יצטרפו אליו בהמשך.
למרות המצב הביטחוני, שלושת הצעירים נשמעים נחושים למדי להישאר כאן. "הסיכויים שמשהו יקרה הם כל כך קטנים שזה טיפשי בעיניי לא להגשים את החלום שלך בגלל משהו כזה", אמר אליוט ומריסה סיכמה: "טרור יש בכל העולם. ישראל היא המקום הבטוח ביותר בשבילי".
דני עטר, יו"ר קק"ל, אמר בטקס קבלת הפנים לעולים החדשים בנתב"ג: "העלייה ארצה היא הבסיס עליו עומד המפעל הציוני, זהו הביטוי המובהק ביותר לאהבת הארץ. שיתוף הפעולה האסטרטגי בין קק"ל לנפש בנפש, נועד לסייע לכמה שיותר יהודים מהתפוצות, למצוא את דרכם למדינת ישראל, להקים בה את ביתם, להשתלב באורך החיים הישראלי ולתרום לשגשוגה של המדינה, כל אחד בעיסוקו הוא. אני בטוח, כי עולים רבים עוד יפגשו את קק"ל בהמשך הדרך, בנופי הארץ, בפעילויות חינוך ולאורך הליך הקליטה. אנחנו כאן עבורכם וגאים בכם".
מאושרים שהגיעו לישראל // צילום: יוסי זליגר
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו