תגלית נשיאותית

כשלושה חודשים לאחר שהעניק הנשיא ראובן ריבלין לספרייה הלאומית ספר מתוך עיזבונו של אביו המנוח, המזרחן פרופ' יוסף יואל ריבלין, התברר כי מדובר בכתב יד פרסי־יהודי שבו פיוטים שלא היו ידועים עד היום, ובשל כך הוא בעל חשיבות רבה למחקר על אודות יהדות פרס.

את הספר מסר בזמנו הנשיא באירוע הנחת אבן הפינה לספרייה הלאומית החדשה, ליו"ר הספרייה דוד בלומברג. לאחר שהספר הגיע לספרייה ועבר את תהליכי הקטלוג והעיון הראשוניים, התברר כי זהו בכתב יד פרסי־יהודי מהמאה ה־19, אשר הועתק בשנת תקנ"ט (1899) ובו פיוטים פרסיים שלא היו מוכרים עד כה. בימים אלה שוקדת הספרייה על סריקתו והעלאתו לרשת, כדי שיהיה זמין לחוקרים מהארץ ומהעולם.

הנשיא ריבלין התרגש מהתגלית ונזכר בימי ילדותו: "הייתי בן שבע כשאבי חקר את שירת יהדות התרגום, שזכתה לקבל את פרס טשרניחובסקי. אני זוכר ימים ארוכים של ישיבה לצידו, כשהוא עוסק במחקר ובכתיבה על הנושא. לא היה לי ספק באשר למשמעות המחקרית וההיסטורית הטמונה בספר, אך הידיעה בדבר התוקף שנותנת לכך הספרייה הלאומית משמחת ומרגשת כאחד".

ד"ר יואל פינקלמן, אוצר אוסף יהדות בספרייה הלאומית, ציין כי "זו סגירת מעגל יפה במיוחד מאחר שפרופ' ריבלין היה חוקר חשוב שחקר, למד ושהה בספרייה הלאומית שעות רבות. כעת ספר שנמצא ברשותו נמסר לספרייה והופך להיות נושא מחקר עבור דור חדש של חוקרים ומזרחנים". ד"ר פינקלמן התייחס בדבריו לאחד הפיוטים, על סיפורו של מלך עבאס השני (1632-1666), שנחשב למלך חשוב מהאימפריה הספווית: "המלך יצא לציד וראה איילה יפה. הוא רדף אחריה ונכנס למערה. במקום האיילה הוא מצא שם את שרח בת אשר, דמות פולקלורית יהודית אלמותית, אשר לפי מסורות מסוימות נקברה במערה באיראן. בסוף הסיפור דורשת שרח בת אשר מהמלך להפסיק את הרדיפות נגד היהודים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו