"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"הרגשתי שאדל נכחה בלידה"

אדווה ביטון, ששכלה את בתה אדל ז"ל בפיגוע, ילדה אתמול בן • "אדל, שעם הכוח שלה נגעה בלב של כולם, באה כדי לסייע לי"

,עודכן
אדווה ביטון. "היא היתה איתי" // צילום: מאיה באומל בירגר // אדווה ביטון. "היא היתה איתי" // צילום: מאיה באומל בירגר

בלילה שבין יום ראשון ליום שני, בחצות וחצי בלילה, ילדה אדווה ביטון את בנה השישי, שאותו הרתה לאחר מותה של בתה אדל ז"ל.

אדל היתה פעוטה בת שנתיים ושמונה חודשים כשנפצעה אנושות בפיגוע של יידוי אבנים שאירע במארס 2013 בצומת גיתי אבישר, הסמוך לעיר אריאל.

במשך שנתיים תמימות נאבקו בני משפחתה של אדל על שיקומה, עד שנפטרה בפברואר 2015, והיא בת ארבע ושמונה חודשים. מאז הקימה אדווה את עמותת "אדל" (אני עוזר לאחר), המקדישה את פעילותה למען משפחות ששכלו את ילדיהן בנסיבות טרגיות שאינן פעולות איבה, מתוך הבנת הצורך בהקמת מערך טיפולי דווקא למשפחות אלה.

אדל ביטון ז"ל // צילום: מאיה באומל בירגר

אתמול, כשהיא נרגשת ובוכייה, אמרה אדווה: "הרגשתי שאדל נכחה בלידה. אלו היו רגעים של סייעתא דשמייא, ואדל היתה שם לוודא שהכל יעבור בשלום. היא באה כדי לסייע לי, הרגשתי כאילו שאנחנו ישות אחת. גם ככה כל הזמן מתבלבלים וקוראים לי אדל. יש לה כוח ענק, לילדה שלי. כמה היא עשתה בשנתיים האלה, כמה כוח, כמה עוצמה, איך היא נגעה בלב של כולם, אז מה זה בשבילה לבוא ולעזור נקודתית לאמא שלה, והיא היתה שם בחדר הלידה, לגמרי היתה".

"התינוק שזה עתה נולד הוא ההוכחה להמשכיות של המשפחה שלנו", הוסיפה אדווה, "ולהמשכיות של עם ישראל, על אף אלו שרוצים לקום עלינו לכלותנו, ואני מודה עליו כל כך. אנחנו ממשיכים, אף אחד לא יעצור אותנו. הילד הזה יגדל אל תוך האור של אחותו, אותו אור שחשוב לי להעביר הלאה למי שזקוק לו".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר