צילום: דובר צה"ל // ח"כ בן-ארי (עומד על הרכב הצבאי) בעת הפרות סדר ליד יצהר

שימוש בכוח - נגד ח"כים?

עימות חריף מתנהל בין כוחות הביטחון לבין חברי הכנסת בנושא חופש התנועה • יו"ר הכנסת, ריבלין: "ח"כים רשאים להגיע לכל אירוע ביטחוני שיש לו היבט פוליטי"

לפני עשרה ימים מנעו אנשי יחידת עוז מח"כ אילן גילאון (מרצ) לבקר במתקן המעצר בנתב"ג אם ובתה שנעצרו במסגרת לכידת עובדים זרים השוהים בישראל ללא היתר. במשך שעתיים וחצי ניסה גילאון להסביר לנציגי היחידה שהם פועלים בניגוד לחוק החסינות, המקנה לכל ח"כ את הזכות להגיע לכל מקום במדינה, אבל הם לא השתכנעו והזעיקו למקום שוטרים, שהאשימו אותו ב"הפרעה לסדר הציבורי". "כנראה יש להם הרבה מה להסתיר במתקן", רתח גילאון מזעם. "ברגע שהגעתי, הם הכניסו את הילדים".

האירוע הזה אינו יוצא דופן ביחסים שבין מערכת הביטחון וצה"ל לבין ח"כים. יו"ר הכנסת ראובן ריבלין מספר כי לעיתים קרובות מגיעות אליו תלונות של ח"כים על כך שצה"ל אינו מכבד את חוק החסינות ואינו מאפשר להם למלא את תפקידם. ח"כ מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי), למשל, מספר כי שלוש פעמים מנעו ממנו קציני צה"ל להיכנס לשטח בצומת יצהר ובחוות גלעד. "לא מתקבל על הדעת שראש המועצה המקומית יכול להסתובב בחופשיות בשטח, וממני מונעים זאת", אומר בן-ארי.

במאמץ לקבוע נוהל ברור שימנע את העימותים הללו בין מערכת הביטחון, צה"ל והמשטרה לבין הח"כים, קיימה ועדת הכנסת שלושה דיונים בנושא והוציאה נוהל מסודר. אחד הסעיפים שהרגיזו את יו"ר הוועדה, ח"כ יריב לוין (ליכוד), היה זה שמחייב את הח"כ לתאם מראש את ביקורו. "במקום לשפר את יכולתם של ח"כים למלא את תפקידם, הוא מחמיר איתם", אומר לוין. "כשקורה משהו נקודתי בשטח, אין לח"כ שום יכולת לתאם את הביקור מראש. ברור שלא לכל מקום יכול ח"כ להיכנס, אבל אם מכריזים על אזור מסוים כשטח צבאי סגור לצורך פינוי מתנחלים, כפי שנעשה בהתנתקות, אי אפשר למנוע מח"כים את הכניסה".

יו"ר הכנסת ריבלין אומר כי "בכנסת הנוכחית התרבו העימותים בין ח"כים לבין מערכת הביטחון, בעיקר מצד ח"כים מסיעות הימין. במערכת הביטחון מאשימים את הח"כים בפרובוקציות, ואלו מאשימים את מערכת הביטחון בכך שהיא אינה מאפשרת להם למלא את תפקידם. הגישה שלי ברורה מאוד: יש לאפשר לכל ח"כ להגיע לכל מקום במדינה כשמדובר באירוע שהוא ביטחוני ופוליטי. איני סבור שיש לחוקק חוק מיוחד למטרה זו".

ממשרד הביטחון נמסר: "הנוהל החדש נבחן על ידי מערכת הביטחון יחד עם ועדת הכנסת וקצין הכנסת בשיתוף צה"ל והמשטרה. נפעל לפרסומו והטמעתו בדרגי השטח מתוך הבנה כי ככלל יש לאפשר לח"כים חופש תנועה מקסימלי, אולם במקרים חריגים יש צורך בתיאום ואף לעיתים תימנע הכניסה".

* * *

כך תנהג בח"כ

מוצא אחרון בלבד


ביום רביעי שעבר הניחה עו"ד רות בר, יועצת שר הביטחון, על שולחן ועדת הכנסת מסמך שכותרתו "נוהל כניסת חבר כנסת לשטח יהודה ושומרון ולשטחי הרשות הפלשתינית". הנוהל החדש, שגובש על ידי משרד הביטחון ומתפרסם כאן היום לראשונה, קובע בין היתר כי "ככלל יש לאפשר כניסה של ח"כים לכל שטח מתחומי יו"ש, ובכלל זה לשטחים שהוכרזו כשטח צבאי סגור - והכל בכפוף לנאמר בדין ובנוהל זה".

סירוב להתיר את כניסתו של ח"כ לשטח צבאי סגור יהיה רק בשל חשש ממשי לסיכון חייו או שלומו או לסיכון חיי אדם אחר או פגיעה של ממש בשלומו; חשש כי כניסת הח"כ לשטח תסכל פעילות מבצעית או אימון המתבצעים במקום, וחשש לפגיעה בסדר הציבורי באופן שתחייב הקצאת כוחות מיוחדת.

במקרים חריגים, שבהם נבצר מח"כ לתאם את כניסתו לשטח צבאי סגור מראש מטעמים אובייקטיביים, יפעלו כוחות הביטחון כך: אם המפקד הבכיר בשטח יהיה סבור שיש להתיר את כניסת הח"כ לאחר שהזדהה, הוא יתיר את כניסתו. אם סבר המפקד הבכיר בשטח שאין להתיר זאת, הוא יודיע על כך לח"כ וימנע את כניסתו. אם יבקש הח"כ לערער על החלטת המפקד הבכיר בשטח, הוא יפנה לקצין הכנסת, וזה יעביר את הערעור ללשכת שר הביטחון להחלטה.

אחד הסעיפים המעניינים בנוהל החדש הוא זה שמתיר, במקרים מסוימים, שימוש בכוח נגד ח"כים. "במקרה שח"כ מסרב לעזוב את השטח הצבאי הסגור או מנסה להיכנס אליו ללא היתר, יש לנהוג כלפיו באדיבות ובנימוס, להזעיק למקום כוחות משטרה ולהעביר את הטיפול לידיהם", נכתב. "אם המפקד יגיע למסקנה כי סירוב הח"כ לעזוב את השטח מהווה הפרעה ממשית שעלולה לגרום לסכנת חיים או לסכל פעילות, הוא יבקש ממנו לחדול מההפרעה. רק אם גם אז לא ייענה, הוא יהיה רשאי להשתמש נגדו בכוח סביר למניעת ההפרעה - כמוצא אחרון. בכל מקרה לא ייערך חיפוש על גופו של הח"כ, בכליו או ברכבו, והוא גם לא ייעצר על ידי כוחות הביטחון."

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...