אביו של אלאור אזריה: "תופרים תיק לילד"

בבית הדין הצבאי נמשך גם היום (שלישי) שלב העדויות וההוכחות במשפטו של סמל אלאור אזריה, הנאשם בהריגת מחבל מנוטרל. ביום הוכחות זה העיד מעל דוכן העדים עופר אוחנה המשמש מתנדב במד"א בקרית ארבע.

בהפסקה של הדיונים לא התאפק אבי החיל וביטא בכעס את תחושתו. צ'רלי אזריה התפרץ לעבר התובע, סגן אלוף נדב וייסמן, ואמר: "תופרים תיק לילד, רוצים להכניס אותו לבית סוהר. על מה? פעולה מבצעית? לאן הגענו? בשביל זה לסכן את החיים? בשביל זה סיכנתי את החיים שלי?  אני מבקש שיהיה משפט צדק. שכל השקרים יצאו החוצה. הם (התובעים) היו פעם בחברון? הם יודעים מה זה חברון?". 

עוד הוסיף האב: "תקראו כולם את הפרוטוקולים, זה לא משפט צדק, מישהו כאן מושך בחוטים. התובעים מזמן היו צריכים לרדת מהעץ. אני שומע את החיילים בני 18 ששם, הם מדברים איתי. הם מספרים כמה הם פוחדים שידקרו אותם. אנשים מתפוצצים שם, נדקרים יום ולילה, הם לא ישנים. בשביל זה שלחתי את הבן שלי להיות קרבי? איפה ראש הממשלה? איפה כל המערכת? אני סומך על מערכת המשפט, אני רק מבקש שיהיה משפט צדק". לאחר שפרץ בבכי, הוא התחבק עם בנו אלאור.

התובע עדכן את השופטת אל"מ מאיה הלר בהתפרצות האב לעברו, התייחס לכך בחומרה ואמר: "זאת הסתה". השופטת הגיבה: "אנו מגנים את דברי ההסתה נגד התביעה. זאת התרעה - בפעם הבאה אנשים שיסיתו פה שוב יורחקו מאולם בית הדין". 

 

נהג האמבולנס העיד לטובת החייל

מוקדם יותר עלה לדוכן העדים מטעם ההגנה נהג האמבולנס, עופר אוחנה, שנחקר בעבר בנושא, הן במשטרה והן במשטרה הצבאית. הוא ביקש בתחילת עדותו, באמצעות סניגוריו של החייל הנאשם, שינתן לו חיסיון מהפללה עצמית. בית המשפט התיר לו, ללא התנגדות התביעה הצבאית, לא להשיב או להשיב חלקית על חלק מהשאלות.

בעדותו מסר אוחנה כי ביקש לדחות את הדיון היום מאחר ולדבריו עבר עליו סוף שבוע קשה עקב הפיגועים בגזרתו אך בקשתו סורבה. "ביקשתי לפני שבועיים לקרוא את העדויות שלי במצ"ח. נציג התביעה אמר שאני לא אקרא אבל בשיחה נוספת אמרו לי שאני יכול לקרוא היום. ביקשתי שידחו את הדיון בעקבות הסופ"ש הקשה כי הייתי בשני פיגועים בגזרת חברון, שתי החייאות שלא צלחו לי אבל אף אחד לא התחשב". 

התביעה הציגה בפני בית המשפט פרטי חקירה לפיהן אוחנה שוחח עם החייל ועם אביו כמה שעות לאחר האירוע, וכן צילם סרטון מרגע הגעתו לזירה. עוד טענו כי מיהר למחוק את תוכן השיחה עם אבי החייל. לגבי השיחה השיב אוחנה: "אביו של אזריה ביקש את המספר של ברוך מרזל כמה שעות לאחר הפיגוע אבל לא מסרתי. עשיתי שיחת ועידה עם אלאור ואביו ביום האירוע ניסיתי להעביר הקלטה של השיחה לעורכי דינו אבל לא עברה ונמחקה. אני לא אומר מה היה תוכן השיחה אני מרגיש כמו נחקר. אחרי החקירה שלחתי וואטאספ לראש צוות החקירה ולחוקרת. אמרתי שאני מרגיש שלצערי לא מנסים להגיע לחקר האמת אלא להפליל את החייל ואותי". 

לשאלת התובע האם שיקר שהוא לא זוכר את תוכן השיחה השיב אוחנה כי לא היה מסוגל לזכור בשל הלחץ שהיה באירוע. התביעה ציינה כי באחת ההודעות שנמצאה אצלו נכתב: "צריך להעמיד לדין את מי שסיכן את החיילים ואת כוחות ההצלה, ולא ביצע וידוא הריגה". אוחנה השיב כי לא הוא כתב אלא העתיק ומסר הלאה.

בהמשך נשאל מדוע צילם, והשיב כי מאז 1999 הוא מצלם אירועים אליהם הוא מגיע כי הוא רוצה שיהיה תיעוד נגדי לטענות פלשתינים שאנשי מד"א וחיילים פוגעים בחפים מפשע ושותלים ראיות נגדם. 

לאחר שהסרטון הוקרן נשאל אוחנה היכן הוא מנסה להמחיש שיש מטען? על כך השיב: "כשאני מצלם במצב הזה ויודע כמו בכל אירוע שיש חשש שזה ייגמר באירוע נוסף. אני לא יודע לבטח שיש מטען", כשנשאל מדוע התקרב למחבל השיב כי הוא לקח סיכון.

אוחנה הביע כעס על שלדבריו הוא מאוים ומותקף על ידי התקשורת מתחילת הפרשה. "מתחילת הדיון אני מותקף על ידי התקשורת וגורמים ערבים העברתי את החומר לטובת החקירה אבל הוא הודלף וזה כבר ברשתות הערביות. תשאלו את שב"כ חברון ואת המשטרה כמה אני מאוים אני לא מתכון למות בגלל שמדליפים חומר בחוסר אחריות. זה מסכן את חיי".

הוא נשאל מדוע הזיז את הסכין והשיב כי  עשה זאת מכיוון שחשש שרכב אמבולנס יעלה עליו ויגידו שניסו לשבש את הזירה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו