"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
אריה עם צמה
"לביאת", ספר ילדים חדש מאת טל ברייר בן מוחה, מנסה לתקן ולהציב מודל מנהיגותי נשי בספרות הילדים √ כל זאת כדי "לחנך למודעות ולפתוח דלתות", לדברי המחברת
צילום: ליאור רוזנשטיין // טל ברייר בן מוחה

אריה עם צמה

"לביאת", ספר ילדים חדש מאת טל ברייר בן מוחה, מנסה לתקן ולהציב מודל מנהיגותי נשי בספרות הילדים √ כל זאת כדי "לחנך למודעות ולפתוח דלתות", לדברי המחברת

טל מרמלשטיין
, עודכן

יום שגרתי בגן טיפוסי. ענת הגננת תולה את נושא החודש על הלוח: בעלי חיים. כל ילד מצייר חיה שהוא אוהב, ולאחר מכן יקבל מענת ספר בהתאם לחיה שצייר. רונה בוחרת באריה כתום, אך "מהדף נשמעה פתאום שאגה עצומה! רונה שמעה והבינה: 'האריה מבקש גם - צמה!'" אך בעוד סיפורים על אריות יש בשפע - מתי יכולנו למצוא סיפור על גיבורה לביאה?

"לביאת", ספרה של טל ברייר בן מוחה, מנסה ליצור תיקון חינוכי וגם להעשיר את ספרות הילדים, שאינה עתירה במודלים מנהיגותיים בדמות נשים.

בן מוחה היא יועצת ארגונית ומייסדת של "מנהיגותה - פיתוח מנהיגות חינוכית מודעת מגדר". במסגרת פעילותה היא נפגשת עם מפקחות על גנים ובתי ספר, מנהלים וגננות כדי להטמיע את נושא המגדר אצל ילדים כבר מהגיל הרך. "חינוך מודע למגדר לא עוסק רק בפמיניזם ובפתיחת דלתות לילדות, אלא מיועד גם לבנים, כי גם הם ממושטרים. גננת יכולה לגרום לילדים להיות ביקורתיים, ואף למנוע אלימות".

כריכת הספר (מנהיגותה)

"לביאת" מציג תהליך שבו רונה, שלא מסתפקת ב"אריה שאהב תות", כותבת בעצמה את סיפורה של לביאה - לביאת. "מצד אחד הורים רוצים שהילד שלהם ילך אחרי הלב שלו ולא ייכנע לתכתיבים, ומצד שני, לעיתים באופן לא מודע, עושים הכל כדי שהם יהיו חלק מהעדר", טוענת בן מוחה. "למשל, גננת סיפרה שזוג הורים התייעץ איתה לפני פורים כי הילד שלהם רצה להתחפש לנסיכה, וזה הלחיץ אותם. הגננת אמרה להם שזה נהדר שהילד שלהם מקשיב ללב שלו".

אין גיבורה לביאה, אך יש התעוררות בספרות הילדים לסוגיות מגדריות.

"בהשוואה לכמות הספרים שבמרכזם עומד גבר - לרוב לבן - מדובר בכמות מועטה. ברוב הספרים לילדים התפקידים עדיין ממוגדרים: הילד הוא זה שיוזם את המשחקים, האמא היא הדמות שנמצאת בבית עם הילדים. אם תסתכלי על גן טיפוסי, רוב הסיכויים שתראי בנים משחקים בכדורגל או במשחקי הרכבה, בעוד הבנות תשחקנה בבובות. הורים יגידו שילדיהם פשוט 'נמשכים לזה', אבל באותה הנשימה מלבישים את הילדה בוורוד וקוראים לה 'נסיכה', אז היא מאמינה שהיא שייכת למקום אחד בלבד".

בספר, מה שמתחיל באיור של שתי קבוצות נפרדות ובלוח שבו נעוצות דמויות גבריות בלבד דוגמת הרצל ובן יהודה, מסתיים במשחק קבוצתי נטול מגדר, כשעל הלוח מתנוססות דמויותיהן של שרה לוי תנאי והנרייטה סאלד.

נשמע אוטופי למדי.
"שאלו אותי לא מעט למה שתי דמויות של נשים ולא אחת? האג'נדה הפטריארכלית כה שקופה שהתזוזה הקלה ביותר למשהו חדש מוגדרת כקיצונית. זאת הסיבה שבחרתי בספרות; היא לא חלק נפרד מהחיים של הילדים והילדות - היא גם משקפת להם את המציאות וגם מבנה אותה

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...