בשבילי המכבים

חנוכה הוא הזדמנות מצוינת לספר מחדש את סיפור המכבים ומלחמתם ביוונים ולצאת לטייל במקום שבו התרחשו הדברים. הטיול מתחיל בגן לאומי נבי סמואל, המזוהה במסורת היהודית עם קברו של שמואל הנביא, וממשיך בפארק קנדה שבמערב חבל בנימין, סמוך למחלף לטרון - שני המקומות האלו קשורים קשר הדוק לניצחונותיו של יהודה המכבי.

את הביקור בנבי סמואל נתחיל בתצפית צפונה ממשטחי הסלע מצפון למבנה הקבר. אחת השאלות המרתקות במקום קשורה להימצאותו של קבר שמואל הנביא. התנ"ך מתאר את קבורת שמואל בעירו, ברמה. הרמה מזוהה עם הכפר א-רם. לצד ארכיאולוגיה בא-רם, יש כאן מסורת המציינת את קברו של שמואל מהתקופה הביזנטית ונמצאו טביעות על ידיות קנקנים ביוונית ובערבית המתייחסות לעובדת קיומו של מנזר מהתקופה "דיר מר סמואל". מאוחר יותר זיהו את המקום הזה כ"רמה" שבה נקבר שמואל.

הארכיאולוג מיכאל דדון הציע לראות במקום זה את "מצפה". כך יש קשר בין המצפה לבין התצפית הנרחבת מן האזור, ואכן ישבה כאן עיר מינהלית גדולה לאחר שיבת ציון, כשליהודים נאסרה הכניסה לירושלים והמרכז השלטוני של שבי ציון חזר להיות במצפה. לפי המסופר בספר מכבים (מכבים א', ג'), יהודה ערך כאן התכנסות לקראת הקרב השני מול סירון בקרב בית חורון.

הגישה למבצר הצלבני היתה ממערב, וכיום נכנסים מהצד המזרחי שבו יש תוספת מאוחרת יותר על המבנה. כבר בכניסה נוכל להבחין בסגנון בנייה צלבני - קשתות מצטלבות וחלונות צרים. במפלס הכניסה מופיע ציון הקבר המוסלמי. כדי שעולי הרגל לא ייגעו בקבר, בנו המוסלמים ציון קטן המכוון את מקום קבורתו של שמואל, וכך נוצרה כאן הפרדה בין היהודים למוסלמים.

לפארק קנדה נוסעים דרך כביש 443. יוצאים מנבי סמואל ופונים ימינה, חולפים על פני גבעת זאב ולאחר מכן פונים שמאלה (מערבה) לכיוון מודיעין ועמק איילון. עוברים את מחסום מודיעין ופונים בעיר שמאלה לאורך כביש 3 עם השילוט לירושלים. יוצאים מתחומי מודיעין, פונים ימינה לעבר מחלף לטרון, חוצים את גשר הרכבת לירושלים ופונים שמאלה לתוך פארק קנדה. עולים בפארק עם הכביש למצפה איילון.

בתוך פארק קנדה התגלו שרידו של הכפר אמאוס. יורדים לאורך עמק המעיינות בבוסתנים של הכפר אמאוס עד מעיין התמרים שבכביש ההיקפי. לפי המסופר בספר מכבים, בשנת 166 לפני הספירה נערך כאן הקרב השלישי של יהודה המכבי מול ניקנור וגורגיאס שליחו של תלמי בן דורימנס, נציב סוריה ופיניקיה. שני המצביאים הסלווקים היו בטוחים בניצחונם ולכן הזמינו סוחרי עבדים שהביאו עימם כסף רב כדי לקנות שבויים יהודים כעבדים.

יהודה המכבי ערך את צבאו במצפה (נבי סמואל) ושם נאם בפניו לקראת היציאה לקרב. לאחר מכן יצא בדרך משנית ונסתרת אל המחנה של ניקנור וגורגיאס. צבאו של יהודה תקף את המחנה הריק יחסית, ובה בעת ערכו ניקנור וגורגיאס מסע חיפושים נרחב אחרי יהודה המכבי. לאחר שלא מצאו, חזרו מותשים למחנה באמאוס, שם המתין להם יהודה המכבי.

יהודה המכבי הורה לשרוף את העיר, וכך ראו היוונים את עירם בוערת ממרחק. בבואם לעיר רדפו אחריהם לוחמי המכבים והדפו אותם עד לעיר גזר - מהערים המרכזיות בתקופת החשמונאים, אשר היום מזוהה עם תל גזר.

העיר החשמונאית, תל גזר

תל גזר הוא אחד התילים החשובים מתקופת המקרא. בשטח של כ-130 דונם נמצאו שרידים מתקופות רבות, החל מהתקופה הפליאוליתית המאוחרת (לפני כ-30 אלף שנה) ועד 1948. עיקר השרידים בתל הם מהתקופה הכנענית התיכונה והמאוחרת ומהתקופה הישראלית, אז היתה גזר עיר מרכזית וחשובה ששלטה על צומת הדרכים במקום שבו הסתעפה הדרך לירושלים מדרך הים.

בתחילת המאה ה-20 חפר כאן הארכיאולוג הבריטי מקאליסטר, שחשף בין היתר את מפעל המים ואת "שער שלמה". התגלית החשובה ביותר שלו היא "לוח גזר" - הכתובת העברית הקדומה ביותר שנתגלתה עד היום, המייצגת כנראה את העבודות החקלאיות בחודשי השנה השונים. לוח גזר נמצא כיום במוזיאון הארכיאולוגי באיסטנבול. העתק מוגדל שלו ניצב במסלול ההליכה המעגלי.

המסלול מתחיל ומסתיים בקצה חניון הרכב. במקום נמצאים יסודותיהם של כמה מבנים - שרידי מחנה חפירות גזר לפני כ-100 שנה. משרידי מחנה החפירות ממשיך השביל לעבר דגם מוגדל של לוח גזר ושלט הסבר.

מהדגם של לוח גזר ממשיך השביל לנקודת התצפית הדרומית. מנקודה זו נראה היטב היישוב כרמי יוסף ומאחוריו יער המגינים. בתחום היער נמצאו כתובות חצובות בסלע, המציינות את תחום העיר גזר בתקופת החשמונאים.

מנקודת התצפית יורדים ועוברים דרך אזור חפירות. אפשר לרדת בגרם מדרגות צר אל מפעל המים. מפעל המים הוא מנהרה אלכסונית היורדת בשיפוע לעבר מפלס מי התהום, כ-40 מ' מתחת לפני השטח. בניית המפעל איפשרה לתושבי העיר גישה ישירה למקור מים, בלי תלות במקורות מים מחוץ לעיר (עין ורד), גם בתקופות מצור.

אחרי התצפית על מפעל המים, עולים חזרה במדרגות, חוצים את גשר העץ וממשיכים לכיוון השער הכנעני. שער העיר בתקופה הכנענית נבנה מלבני בוץ (אפשר לזהות את חלקן בתצפית) ונשען על יסודות אבן. גובהו הגיע ל-7 מ' והוא השתלב בחומת העיר, שנמשכה לעבר מגדל שמירה ענק ברוחב 16 מ' ובאורך של יותר מ-20 מ' - מבנה הביצורים הגדול מסוגו בארץ.

השביל ממשיך מזרחה ומגיע ל"שער שלמה" - השער הדרומי של העיר בתקופה הישראלית. השער כולל מערכת תאים, ומשני צידיו ניצבים מגדלי שמירה שהשתלבו בחומת העיר. בשער נמצאו סימני שריפה עזה, ייתכן שכתוצאה ממסע שישק מלך מצרים בימי רחבעם מלך יהודה.

מ"שער שלמה" ממשיך השביל מזרחה ומגיע ל"פעמון רוח" שהוצב להנאת המבקרים באתר. לצד הפעמון נמצאת נקודת התצפית המזרחית. מכאן רואים את לטרון, העיר מודיעין, מחצבות מפעל "נשר", כביש מס' 1 וגשר הרכבת החדש לירושלים המוקם והולך בעמק איילון. השביל שב מכאן לכיוון מערב ומגיע לסידרת מצבות מרשימה - "מקדש המצבות". המקום הוא ככל הנראה מתחם פולחני מהתקופה הכנענית, הכולל עשר מצבות אבן השונות זו מזו בגודלן ובצורתן ואגן אבן אחד. משערים שהמקדש שימש מקום לכריתת בריתות בין שבטים או ערי מדינה, או לחידוש בריתות. ייתכן שעשר המצבות סימלו את העיר גזר ותשע ערים נוספות שכרתו עימה ברית. מכאן ממשיכים עם השביל חזרה לחניה.


* * *

נבי סמואל

איך מגיעים: מכביש מס' 1 פונים במחלף מנהרת הארזים לכיוון כביש 9 - רמות. פונים צפונה לשכונה רמות וממנה, לאחר היציאה מהמחסום, פונים ימינה לנבי סמואל.


* * *

תל גזר

איך מגיעים: לגן הלאומי תל גזר מגיעים דרך היישוב כרמי יוסף, ליד רמלה. בכיכר הראשונה שבכניסה ליישוב פונים שמאלה ונוסעים בכביש עד שהוא הופך לדרך עפר. הדרך נוסעת מזרחה במקביל ליישוב. דרך העפר הראשונה שמאלה מגיעה למרגלות התל.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו