יש לי כסף יש לי

"i פסטיגל בבימויו של חנוך רוזן, ייקח השנה את ילדי ישראל למפגש עם עולם המחשבים: הרשתות החברתיות ומשחקי המחשב", נכתב בהודעה הרשמית. "הילדים, עם כל המשפחה, ייכנסו לתוך עולם וירטואלי ודיגיטלי קסום ומרהיב. שם יוכלו לפגוש את הכוכבים הגדולים, כשכל אחד מגלם דמות מעולם משחקי המחשב האהובים והפופולריים ביותר, העולם הדיגיטלי וכמובן, איך אפשר בלי פייסבוק". בהשקעה חסרת תקדים של 27 מיליון שקלים, הפסטיגל אמור להיות אירוע מרשים למדי. יהודה לוי יגלם את דמותו של המורה החנון למחשבים וגיבור על דיגיטלי בעולם המחשב, היחיד שיוכל לעמוד מול מגה-בייט האימתני, שאותו יגלם עוז זהבי. מאיה בוסקילה תהיה מלכת השיק שלא יוצאת מהבית בלי לבחור את הקולקציה המתאימה באמצעות תוכנה מיוחדת במחשב, עודד פז הוא אהוב הילדים אבל עכשיו הוא על תקן הווירוס, דנה פרידר היא נערת פייסבוק ועוד. במהלך המופע תתקיים מחווה מיוחדת ומרגשת לאריק איינשטיין, אחד מסמלי המוסיקה הישראלית, שתמורת עשרות אלפי שקלים הסכים שישתמשו בשיריו ובקטעי וידיאו בהשתתפותו. אף אחד לא יחלוק על העובדה שמופע הבידור הגדול והמושקע ביותר בישראל מדי שנה הוא הפסטיגל. על רקע ההצלחה המסחררת, גם השנה נשאלת שאלת ההשפעה של הפסטיגל על התרבות בישראל, על חינוך הילדים, על המסרים ועלינו כחברה. עם זאת, לפני שיוצאים לדרך, צריך לסגור דבר אחד: הפסטיגל הוא הפקה עצמאית. אין פה תמיכת מדינה, אין פה שום רצון או חזון לחנך את הדור הצעיר ואין שום התחייבות מלבד הרצון הטוב של המפיקים והעושים במלאכה.

מי צריך מוסיקאים-

את הפסטיגל מפיק מאז וכנראה גם לתמיד המפיק מיקי פלד. אירוע יוצא דופן התרחש בשנת 2005. לראשונה הופק אז על ידי משרד ההפקות המצליח יוכלמן-אשר הפקות, בבעלותם של יקיר אשר ושי יוכלמן, מופע גדול ומתחרה שנקרא שיר נולד, שלנצח ייזכר כמקום ההיסטורי שבו הכירו יהודה לוי ונינט טייב. שני משרדי ההפקות נחשבים למובילים בתחומם ולכן המופע המתחרה יצר תחרות של שני המשרדים על הטאלנטים החמים, שמצידם העלו את התעריף. שנה לאחר מכן, בחנוכה 2006, החליטו שני הצדדים להתאחד ולהפיק יחד את הפסטיגל. החל משנת 2008 התחילו השניים להפיק יחד גם את המופע "מותק של פסטיבל" בבימויו של צדי צרפתי, אשר מיועד לגיל הרך ומאגד בתוכו את כל כוכבי הילדים ונחשב למופע השני בגודלו. כבר יותר מעשר שנים את תפקיד הבמאי במופע ממלא חנוך רוזן, ובשנה הנוכחית הצטרף אמיר פיי-גוטמן בתפקיד במאי המשנה. שכרו של הבמאי מוערך ביותר מחצי מיליון שקלים מדי שנה. לפני רוזן ביימו את המופע מנהל בית צבי מיכה לוינסון, הבמאי אורי פסטר, הבמאי צדי צרפתי, משה קפטן בתפקיד המנהל האמנותי ועוד.

בענף התיאטרון והמחזאות הישראלי מדובר אולי בתפקיד לא יוקרתי, אבל בהחלט כזה שרבים נלחמים עליו, וזאת נוכח התקציבים הגדולים. לכן מה הפלא שכשמיקי פלד עושה לעצמו מסיבת יום הולדת אין טאלנט שמכבד את עצמו שלא מתייצב עם מתנה ועם חיוך מאוזן לאוזן. חוזה בפסטיגל יכול לסגור להרבה אמנים משכורת חצי שנתית, ולכן איש לא ממהר להגיד לא. כשאנחנו מדברים על כסף גדול, אנחנו לא מדברים על התקופות שבהן רבקה זהר, חיים משה, אריק סיני, דני ליטני, גידי גוב ועוד הופיעו בו כמוסיקאים, אלא על עידן הטאלנטים שצמחו עם הפריחה בטלוויזיה המסחרית שלנו. כניסת הכבלים ואחר כך הלוויין שינו את כללי המשחק בפסטיגל: לא עוד זמרים, מוסיקאים ואנשים שמחפשים אמירה. הבון טון הפך להיות כוכבים שזכו להצלחה גדולה בשנה החולפת וכוכבי טלוויזיה שכישרון השירה שלהם הוא לא משהו לכתוב עליו הביתה.

גורמים בתעשייה סוברים כי ליהוק "הכוכבים" קיבל חיזוק עם כניסתו של חנוך רוזן לתפקיד הבמאי הקבוע של המופע. איש לא באמת התפלא שבשנים האחרונות הופיעו בתחרות "זמרות" דוגמת אגם רודברג, עדי הימלבלוי וגל גדות. הראשונה שפרצה את הגבול עבור דוגמגישות/שחקניות היתה מיכל ינאי, שזכתה בשנת 1993 במקום הראשון למרות היותה מנחה בערוץ הילדים ולא זמרת. במצב שוק כזה, שבו מה שרלוונטי לחורף הזה כבר לא יהיה בבא, תתקשו למצוא משתתפים שמחזיקים בפסטיגל שנתיים רצופות.

"בבידור זה לגיטימי כי יש פה אלמנטים מסחריים ושיווקיים ויש פה שיקולים אחרים אבל בתחום שלי כבר עברנו את זה", אומרת חגית רכבי-ניקוליבסקי, במאית תיאטרון ילדים ומנהלת תיאטרון אורנה פורת לשעבר. "משחק זה מקצוע שצריך ללמוד, ובתיאטרון שאני מאמינה בו לא ייכנס מישהו שלא למד ולא משנה כמה הוא פופולרי. בבידור, לעומת זאת, זה כן יקרה. אני חושבת שאחת הסיבות ששחקנים שהתפרסמו בטלנובלות ובתחום הבידור באים ללמוד משחק זה כי גם הם הבינו שבלי הידע הזה הם לא יוכלו לעשות הרבה דברים".

"אלה הכוכבים שלנו - מוכשרים פחות או יותר - אבל זה מושך את תשומת הלב של העיתונאים ושל הקהל", אומרת מנכ"ל תיאטרון בית ליסין ציפי פינס. "אתה כעיתונאי תכתוב על אותם אנשים שהקהל רוצה לקרוא עליהם".

מהי מידת ההיענות של כוכבי הילדים להפקות הצנועות יותר שאת עושה בחנוכה-

"אני בטוחה שאם אני אציע הצעה טובה לטל מוסרי הוא יבוא. אני כמעט בטוחה שכל אחד יבוא במחירים שפויים, גם אם זה לקראת חנוכה. אבל בכל זאת בחרתי לא ללהק כוכבים, מתוך זה שאני עובדת עם הקבוצה הצעירה שלנו שעושה הצגות מאוד פופולריות והמותג עצמו מביא את הקהל אז אין צורך בכוכבים".

בהמשך לדיון על תוכן המופע עולה גם שאלת טיבם של השירים בו. אם בעבר הפכו השירים לקלאסיקות, בשנים האחרונות השירים לא זוכים להצלחה מעבר למופע והתחושה היא שלהפקה אין כוונה כזאת. הלהיט האחרון שיצא היה "לעוף" בביצוע הראל סקעת מפסטיגל 2010. "השירים בפסטיגל הם יותר פלטפורמה להעברת השואו ופחות שירים למטרת מוסיקה", אומר יורם רותם, ראש מחלקת המוסיקה של גלי צה"ל אשר מכיר את הפסטיגל ושיריו מיומו הראשון. "כבר שנים שהפסטיגל לא מייצר להיטים באופן קבוע והתחושה היא שהכל נשאר במעגל סגור. כלומר, רק מי שהולך למופע או קונה את הדי.וי.די נחשף אליהם כי לרדיו הם לא מגיעים. מצד שני אפשר להגיד שההפקה הזו מצליחה והם לא צריכים את הרדיו".

אבל בעבר כן יצאו משם להיטים.

"הרבה שירים שהתייחסו אליהם בזלזול כשהם יצאו הפכו במבחן הזמן ללהיטים ולקלאסיקות. כרגע נראה שהשירים הם רק הטכניקה ליצור את התחרות ולהוסיף לשואו הגדול אבל נחכה ונראה. אסור לשכוח שהרבה כותבים גדולים התחילו בפסטיגל".

כסף, הרבה כסף

צניעות היא לא מילה חזקה בהצגות החנוכה באשר הן. כדי להביא את ציון ברוך או יובל המבולבל צריך לשפוך הרבה פפלינוס ולקוות לטוב. החוזים למשתתפים בהצגות חנוכה נעים בין 150 אלף שקלים לכוכבים בתחילת הדרך ויכולים להגיע לסכומים של עד 600 אלף שקלים כולל מע"מ לכוכבים הגדולים. בקטגוריה הזו אפשר למצוא את אלי יצפאן, ריטה, אייל גולן, שלומי שבת ועוד. על פי חוזה מעודכן שהגיע ל"ישראל היום", האמנים מחויבים ל-102 הופעות, לא להשתתף בהפקות מתחרות 30 יום לפני תחילת המופע ואחרי סיומו, לא להתראיין ללא אישור מיוחד, להישאר נאמנים לטקסט שנכתב עבורם, להגיע לחזרות, להקלטות ולצילומים למופע על פי צורכי ההפקה, לשתף פעולה עם מערך יחסי הציבור, להשתתף בצילומי די.וי.די, לוותר על הזכויות לשימוש במרצ'נדייז, לשריין את שני סופי השבוע שלפני עליית המופע, להשתתף בחזרה גנרלית, לשריין שלושה ימי מרווח לפני עליית המופע ובסופו, להכין שיר ועוד. עבור כל הופעה נוספת מעבר ל-102 הופעות מקבלים המשתתפים תשלום נוסף ביחס לחוזה שנחתם עימם. במקרה הזה אפשר להגיע לתשלום של 5000-1,500 שקלים להופעה אחת. בשנים האחרונות הנהיגו המפיקים צ'ופר חדש בצורת סוף שבוע זוגי בחו"ל על חשבון ההפקה. בשנה שעברה התכנון לא יצא לפועל בשל היענות נמוכה של האמנים. לשם השוואה, במופעים הקטנים יותר מתחייב המפיק לספק כ-60-50 הופעות שיתחילו לפני חנוכה, יימשכו במהלך החג ומעט אחריו. במקרה הזה שכרם של האמנים מתחיל בכ-50 אלף שקלים ועשוי גם להגיע עד כ-400 אלף שקלים לכוכב גדול בתחום שימשוך את הקהל בבית, כגון יון תומרקין או רינת גבאי.

עם זאת, ברור לכולם שאף אחד לא יכול לעשות כסף רק ממכירת כרטיסים. ולכן הפסטיגל, כמו הרבה הצגות אחרות, משופע בשיתופי פעולה מסחריים בוטים שלעיתים משפיעים על הליהוק ועל תוכן המופע. השנה נסגרו שיתופי פעולה גדולים עם חברות ובהן אגד, מועדון בהצדעה, ישראכרט ואפילו מאפיית אנג'ל. שיתוף הפעולה הבולט ביותר הוא עם חברת הכבלים הוט והוא מוערך במאות אלפי שקלים. במסגרת שיתוף הפעולה מקדמים בחברת הכבלים באמצעות ה-VOD את הפסטיגל - מציעים ביצועים מיוחדים של המשתתפים לשלל שירים ומשדרים פרסומות בערוצים המסחריים בהשתתפות חלק מהכוכבים. את הקמפיין השנה הובילה דנה פרידר (המשתתפים האחרים העדיפו לוותר) לצד דמותו של פינוקיו. במקרה או לא, ישתתפו השנה במופע גם גיא עמיר וחנן סביון, כוכבי "עספור", שמשודרת גם היא בכבלים. יהיו מעט מאוד אנשים שיסכימו שמדובר בסידרה חינוכית, נוכח העובדה שעישון סמים קלים הפך למאפיין של הסידרה.

"הפסטיגל כבודו מונח במקומו, והוא לא מנסה להיות אלטרנטיבה איכותית בתחום התיאטרון לילדים", אומר משה קפטן, במאי מוערך שהשתתף בעבר גם בפסטיגל, "בניגוד להצגות תיאטרון שמספק בשנים האחרונות בית ליסין ולהצגות שהפיק יריב יפת, שבחרו לתת אלטרנטיבה איכותית. חנוכה נתפס כחג שהכוכבים עושים בו כסף אבל איכות היא לא הדבר החשוב. במילים אחרות, המנוע הכלכלי הוא מנוע חשוב יותר בחנוכה. לכן תקבל מופע מרשים עם עשרות רקדנים ואם זה מה שאתה רוצה זה בסדר אבל אל תצפה לערך מוסרי כי לא תמצא. אני חושב שזה לגיטימי ללכת לשם, אבל גם לדאוג שבמהלך השנה הילד ייחשף לדברים איכותיים תרבותיים ולא רק פופולריים".

"אני אגיד בצער שפני הפסטיגל הם פני עולם התרבות בארץ", אומר רוני פינקוביץ', המנהל האמנותי של המדיטק בחולון. "מדובר בבידור המוני גרנדיוזי שמתבסס על כוכבים וגופי תקשורת גדולים שתומכים בו. זה לא משהו שאפשר לפתור בקוסמטיקה. זה ניתוח עמוק ושורשי אבל זה לא שייך לתיאטרון לילדים".

זה מעציב אותך-

"מעציב אותי שבתוך כל המערך לחינוך, תרבות ואמנות לא עושים עבודת תשתית ארוכת שנים, ומה שיהיה בסוף זה שכולם יראו רק פסטיגל. ללכת לפסטיגל ולחפש תיאטרון זה לחפש אהבה בבית זונות. הפסטיגל זה חפלות ואף אחד לא מתכוון לעשות תיאטרון רציני בהיכל. זו חגיגה המונית".

איכות או כמות-

"אני באופן אישי מעולם לא הייתי בפסטיגל אבל צפיתי בקלטות של הפסטיגל. היו על הפסטיגל הרבה מאוד דיונים אם זה משחית או לא. אבל לפני הכל חשוב להגיד שעושים את הפסטיגל בכספים פרטיים. ירצו יאכלו, לא ירצו לא יאכלו", אומר רזי אמיתי, מנכ"ל תיאטרון מחול ענבל ויו"ר אסיטז' הישראלי (סניף של הארגון הבינלאומי לתיאטרוני ילדים). "ממה שאני רואה אני מבין שההפקות מאוד מושקעות אבל אני לא יודע איזה מסר זה מעביר. צריך להגיד שלמארגנים ברור שכדי להביא קהל צריך לעבוד טוב והם לא מזלזלים בצופה. דבר נוסף הוא שבסופו של דבר מדובר ב-100 הצגות סביב חנוכה ועם הצלחה כזאת אי אפשר להתווכח".

מה דעתך על בחירת החומרים של הפסטיגל לעומת התיאטרונים לילדים-

"התיאטרונים לילדים משקיעים הרבה יותר מחשבה בבחירת החומרים. זה דיון רב שנים, וכל הזמן אנחנו מדברים על שיפור ברמת ההופעה ובעיקר באיכות החומר. יש פער עצום בין ההצגות האיכותיות שרצות במהלך השנה לבין אירוע חד-פעמי של הפסטיגל שהוא כמו חגיגה. אני לא יודע לשפוט את המסרים כי בסופו של דבר זה אירוע חגיגי לילדים. אני יכול לאהוב או לא, אבל אני לא יכול להתכחש לכך שמדובר בדבר פופולרי. בחינוך לדור הצעיר צריך לראות את המגוון ואת המנעד בין הצגת יחיד לבין הצגה סופר-ברודוויי, וכל אחד רואה איפה הוא מוצא את עצמו בקו הרצף על העניין הזה".

אם כך, אפשר להגיד בוודאות שרוב העם נמצא בצד מאוד מסוים של המנעד.

"לדעתי חלק מהבעיה הוא הלחץ השיווקי שמפעיל לחץ על ההורים לקחת את הילדים לפסטיגל והשנה אני מרגיש שזה פרץ קדימה, פרץ כל גבול. הרבה מעמיתיי מקיימים סידרה של הצגות רגילות והאולמות מפוצצים, אבל זה כנראה פונה להורים שלא יכולים להרשות לעצמם את הפסטיגל או להורים שלא רוצים לקחת לפסטיגל".

"בישראל 2011 יש מקום לשניהם", קובע בחריצות השחקן שלמה וישינסקי, ששיחק 35 שנים ב"עוץ לי גוץ לי" וב-2009 היה הקריין של הפסטיגל. "נכון ש'עוץ לי גוץ לי' זו קלאסיקה וכל ילד שלא רואה את זה אז יש לו חור בהשכלה, והפסטיגל זה לא תיאטרון אבל גם שם יש שחקנים וזמרים טובים - למשל שלומי שבת ושירי מימון שהיו בשנה שבה השתתפתי - ואני חושב שזה נהדר. היום ילדים רואים טלוויזיה ומכירים את ערוץ הילדים ולא את ערוץ הזקנים כמוני. בחנוכה יש סביבון, חנוכייה ופסטיגל. 'עוץ לי גוץ לי' יש כל השנה".

"הקריירה שלי פעילה בערך 35 שנה והדבר שהכי נהניתי להיות בו זה הפסטיגל", אומר אחד הזמרים המצליחים בישראל, שלומי שבת, שהשתתף במופע שלוש פעמים וחזר בשנת 2009 על תקן אורח הכבוד. "אין דבר יותר מרגש מלהשתתף במופע הזה ותמיד אני שמח להשתתף בו".

מה לגבי התכנים שמועברים בו-

"הפסטיגל הוא מופע בידורי ומשלבים בו בין היתר גם תכנים חינוכיים בצורה קלילה ונעימה שמתאימה לילדים. השנה הבנתי שעושים מחווה לאריק איינשטיין וזה משמח מאוד. ההפקה של מיקי פלד היא מקצועית וחלילה לא מזלזלים בילדים או בהורים. יש בהפקה הזאת הרבה לב. כיף לעבוד עבורם. לראות בן אדם כזה, כמו מיקי פלד, שמתלהב כל שנה כמו ילד, זה מרגש אותי בכל פעם מחדש".

היית ממליץ לאמנים בתחילת דרכם להשתתף בפסטיגל-

"הפסטיגל הוא גם חלק מהתרבות שלנו וזה חשוב גם לאמן וגם לילדים. לכל אמן יש דברים שהוא חייב לעשות וזה תיכון, צבא ופסטיגל. כל אחד חייב ברזומה שלו הופעה בפסטיגל ומי שהצליח זו ברכה גדולה".

"כל הילדים שלי היו בפסטיגל השנה ובשנים קודמות. מה רצו שיעשו בחנוכה? שייקספיר? חשוב לזכור שלא הכל במדינה זה 'עוץ לי גוץ לי'", אומר אלי יצפאן שישתתף גם השנה בפסטיגל. יצפאן לא מבין על מה יוצא קצפם של המבקרים: "הביקורות על המופע הן בלבול מוח, יצר רע ועין צרה. זאת המדינה שלך. הפסטיגל זה מחזמר מקסים לילדים שיש בו כל מה שהם רוצים ובא להם לראות. תיאטרון זה דבר מדהים אבל מדבר לפלח אחר של אנשים ומי שרוצה הולך לפה ומי שרוצה הולך לשם".

מפיקי הפסטיגל טוענים: "הפסטיגל והצלחתו העקבית הם חלק בלתי נפרד מהתרבות הישראלית 31 שנים ברציפות, הישג יחיד וחסר תקדים בנוף הישראלי. הפקת הפסטיגל מקפידה לאורך כל השנה לעקוב בדריכות אחר שפתם ועולמם העשיר של הילדים, לזהות את הנושאים המעסיקים ומרתקים אותם ולהביאם לידי ביטוי בכל שנה במופע המושקע. בשנים האחרונות אנו מקפידים להקדיש את חלקו השני של המופע ליוצר או אמן בולט בתרבות ובמוסיקה הישראלית. השנה הצלחנו סוף סוף להגשים חלום ישן ולהקדיש את המחווה המסורתית לאריק איינשטיין, מהדמויות החשובות והאהובות בתרבות הישראלית. מובטחת לכם חוויה מושקעת, מעשירה, מרתקת ואפילו חינוכית. באחריות".

לפני כשלוש שנים החליטה ציפי פינס ליצור אלטרנטיבה זולה ואיכותית יותר ולהתחרות במופעי הענק. בחנוכה הקרוב יציגו בבית ליסין את "הקוסם מארץ עוץ", "המלאך" ו"זרעים של מסטיק". "חנוכה הוא תעשייה של הצגות ילדים, זה שואו ביזנס, והאנשים האלה - המטרה שלהם היא לעשות כסף", אומרת פינס, "זו מכונה משומנת. אני מלאת התפעלות מההפקה הזו אבל צריך לזכור שהפסטיגל הוא הימור מטורף. קצת כמו להיות בלאס וגאס, וכמו שמרוויחים נפלא אפשר ליפול בענק".

את מבינה את ההצלחה של המופע הזה-

"בטח, הפסטיגל נותן משהו באריזה מאוד מאוד נוצצת ויש דברים שאני לא מתווכחת איתם. לא כל ההורים רוצים שהילד שלהם יראה את הפסטיגל אבל אני חושבת שאין ילד שלא רוצה ללכת לפסטיגל. אני לא חושבת שהפסטיגל פוגע בנפשם הרכה של הילדים. הצגה היא לא דבר שפוגע. עבור הילדים זה אירוע מאוד גדול שהוא חוויה. עדיף לראות את הפסטיגל מאשר לא לראות כלום. זה מאוד מושקע וזה לא עשוי בזלזול ולא סתם זה עסק שעובד טוב. עם זאת, אני מקווה שבשנים הקרובות יותר תיאטראות יציגו כמונו אלטרנטיבה לפסטיגל".

erans@israelhayom.co.il

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו