"החיסיון בפרשת יהודי תימן - מוזר"

פרשת ילדי תימן לא יורדת מסדר היום. ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר כי הממשלה "תדון היום בדבר היסטורי: הסרת החיסיון מפרשת ילדי תימן". נתניהו הוסיף כי החיסיון בפרשה "מוזר" בעיניו. הוא הוסיף כי השר הנגבי יהיה אחראי על כך מטעם הממשלה ויביא את הממצאים בעניין הזה. נתניהו אמר את הדברים בפתח ישיבת הממשלה.

בשבוע שעבר, ביום המודעות לחטיפות המדוברות של ילדי תימן, אמר ראש הממשלה כי "מדובר בפצע פעור שממשיך לדמם אצל המשפחות, שאינן יודעות מה קרה לילדיהן". נתניהו הוסיף כי "אותן משפחות מחפשות את האמת ורוצות לדעת מה קרה, ואני חושב שהגיע הזמן לדעת ולעשות כאן צדק וסדר. עד לרגע זה אינני מבין מדוע החיסיון קיים. נבדוק ונטפל בזה, בעזרתכם".

בשבוע שעבר גםחשפו ארבעה חברי כנסתאת הסיפורים שהם מכירים אודות הפרשה. ח"כ נורית קורן (הליכוד), אמרה כי היא עצמה ממוצא תימני, והסיפורים על ההיעלמויות מלווים אותה מילדותה. "זה לא נתפס איך אפשר לקרוע תינוק מחיבוקה של אמו. זו חובתנו המוסרית לשים קץ לעוול. לא אשקוט עד שהאמת תצא לאור".

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי), אמר כי "נראה לי הזוי שבמדינה דמוקרטית הפרוטוקולים נעולים בכספת, כאילו היו אלו סודות האטום". הוא אמר כי בכוונתו לפנות לממשלה בבקשה לחשוף את כל המסמכים והפרוטוקולים והעריך כי רוב חברי הבית יחתמו על ההצעה: "אם בקשתי לא תיענה, אגיש הצעת חוק שתחייב את החשיפה". ח"כ מאיר כהן (יש עתיד) הוסיף: "אני מבקש לפתוח את הארכיונים ולא להשאיר מסמך אחד חסוי. כח"כים אנחנו אחראים לגלות את האמת".

ח"כ יוסי יונה מהמחנה הציוני סיפר שבת דודו שחלתה בצהבת נעלמה מביה"ח בטענה שמתה. כאשר אביה ביקש תעודת פטירה, נאמר לו "מה אתה חושב, שאתה חי בעיראק? בישראל אין תעודות פטירה לתינוקות". ח"כ יואב בן־צור (ש"ס) סיפר על דודו ובת דודו שנעלמו. לדבריו, סבתו נפטרה בגיל 98 וכל חייה סבלה ובכתה על היעלמות בנה: "לקראת סוף חייו, הצליח דודי לאתר את בתו. היא ביקשה לא לפרסם פרטים בטענה שהיא לא רוצה לסבך את החיים שלה. לאחר לחץ רב, היא הסכימה לפגוש את אחיה רק לעשר דקות".

גנז המדינה, ד"ר יעקב לזוביק, השתתף גם הוא בדיון בשבוע שעבר וציין כי "כמיליון וחצי עמודי פרוטוקולים מופקדים בארכיון. אשמח מאוד לפתוח אותם, אין לנו עניין להסתיר. החוק מטיל שתי מגבלות: האחת מכוח חוק הארכיונים, שסוגר אותם ל־30 שנה, ולממשלה יש סמכות להורות לפתוח מוקדם יותר. השנייה היא מכוח חוק הגנת הפרטיות, האוסר גילוי מידע על אזרחים כל עוד הם בחיים. מכיוון שאין לנו אפשרות לדעת אם הם חיים, אנו נאלצים להמתין 70 שנה".