בשיתוף ברק רום
אחת הסוגיות היותר נפוצות ביחסים החדשים היא סוגיית מעברם של ההורים למסגרת מגורים המתאימה יותר לגילם, דוגמת פרויקט דיור מוגן.
ישנם כמובן לא מעט מבני גיל הזהב אשר מבצעים צעד זה מיוזמתם ולא פעם אפילו מתוך חדווה וציפיה לפתיחת דף חדש בחייהם. עם זאת רבים אחרים מתקשים לבצע צעד משמעותי שכזה, גם כאשר הצורך כבר מתקיים ואמיתי, אם מתוך חשש משינויים באופן כללי (מצב נפשי אשר רק מתגבר בגילאים אלו) או אם מתוך דאגה ספציפית הנוגעת לעזיבת הסביבה המוכרת והידועה. אל מול קושי זה ניצבים ילדי ההורים מול הסוגיה הסבוכה: כיצד לסייע להורים המתקשים לבצע את הצעד האמור? בהינתן העובדה הברורה מאליה כי כל מקרה לגופו וכי כל מערכת יחסים שונה מרעותה, עדיין ניתן לסמן כמה כללים עקרוניים ביחס לטיפול בנושא. להלן כמה מן הבולטים בהם.
האם אכן מתקיים צורך?
השאלה הראשונה והבסיסית בנוגע למעבר למיזם דיור מוגן אותה אמור הילד הדואג להוריו לשאול את עצמו היא - האם קיים להוריו צורך אמיתי לעבור למסגרת מגורים שכזו? חשוב לציין, פעמים רבות מבוגרים בני גיל הזהב בוחרים לעבור מביתם למסגרת דיור מוגן לא מתוך הכרח דרמטי אלא דווקא מתוך רצון לשפר את איכות חייהם, או מתוך רצון להקדים את המאוחר ולהקל על עצמם. כלומר לא בהכרח שהחלטה כזו מלווה בצורך מובהק. אולם במקרה בו ההורים אינם ששים לעזוב את ביתם המוכר, כדאי לערוך בירור, עד כמה הדבר אכן נדרש או שמא ניתן להמתין עוד זמן מה עד לקיומו.
בעניין זה השאלות הרלוונטיות הן: האם ההורים נאלצים להתמודד עם סביבת חיים שאינה מותאמת לגילם (בניין ללא מעלית, מקום מגורים מרוחק ומבודד, תשתיות לא הולמות וכן הלאה)? עד כמה ההורים מקיימים אורח חיים פעיל ומהנה (צריכת מוצרי תרבות, חוגים, הרצאות, מפגשי חברים וכו’)? עד כמה ההורים מקיימים קשרים חברתיים פעילים (עם חברים, שכנים, בני משפחה וכן הלאה)? מענה כנה לשאלות אלו יכול לספק תשובה טובה לגבי מידת הצורך במעבר למיזם דיור מוגן.
מה הן הסיבות לקושי?
כאשר ההורים מביעים התנגדות לביצוע הצעד ומתבצרים בעמדתם, על אף צורך קיים למעבר לסביבת חיים מותאמת לגילם, התמודדות יעילה עם ההתנגדות צריכה להתבסס על זיהוי מקור הקושי. האם הם חוששים מפגיעה במצבם הכלכלי? האם הם חוששים מאובדן עצמאות והשליטה על חייהם? האם הם חוששים מפגיעה בשגרת חייהם המוכרת והנוחה להם? האם מדובר בסנטימנט לדירה או לסביבה? ניהול שיחה עם הוריכם בנוגע לשאלות אלו יאפשר לכם להפיג את חששם באופן יעיל יותר ולהימנע מעימות מיותר.
ידע זה כוח
האבחנה המדויקת בין דיור מוגן ובין בית אבות אינה ידועה בהכרח לציבור כולו ולא פעם דעות קדומות או זכרונות עבר עשויים לגרום לחשש לא מוצדק. על כן, פעמים רבות הבאת המידע הנכון לידי ההורים, אם באמצעות סיורים לא מחייבים במיזמי דיור מוגן יוקרתיים לשם התרשמות ראשונית, או באמצעות שיחות עם מכרים המתגוררים במיזמים שכאלה, יכולה לסייע רבות להפגת החששות.
בשיתוף ברק רום
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו