השונית לובשת פראדה

צילום תת-ימי זה לא רק דגים, אלמוגים וספינות טרופות. תחרות הצילום הבינלאומית "א-פ?-סו-ן הים האדום 2011" שנפתחה בשבוע שעבר באילת כללה 30 צלילות בשלושה ימים, שעות של ציפייה דרוכה (הכל כדי שהדג יחייך למצלמה) וגם דוגמניות בלבוש מינימלי, קפואות, מביטות בערגה במצלמה.

דוגמניות זכות מפלרטטות עם מצלמה כבר ראינו, אבל כשהן עושות את זה מתחת למים זה סיפור אחר לגמרי, בייחוד כשהמבט הנוגה מחפה על חוסר היכולת לראות משהו או לנשום.

אל התחרות המתקיימת זו השנה השביעית והנחשבת לאוסקר של עולם הצילום נהרו השנה עשרות צלמים-צוללנים חובבים ומקצועיים מהארץ ומרחבי העולם.

התחרות מתקיימת בסימן שימור הטבע, והצילומים המרהיבים ובעיקר ערך הפרסים הגבוה - סך כל הפרסים בתחרות מסתכם ב-80 אלף דולרים - ממתגים אותה כיום כאחת התחרויות היוקרתיות בעולם.

בחלק הראשון של התחרות, שהתקיים באוגוסט ונקרא "אפסון וורלד שוט-אאוט", השתתפו 226 צלמים מ-27 מדינות. הצלמים שלחו צילומים תת-ימיים מכל העולם, ובמהלך האירוע באילת הוכרזו הזוכים והוצגה תערוכה של תצלומיהם. החלק השני של התחרות התרחש וצולם במהלך שלושת ימי האירוע במפרץ אילת, וחולקו בו הפרסים היוקרתיים בקטגוריות שונות, שבהן חמשת הצילומים הטובים ביותר, הצילום הבודד הטוב ביותר, צילומי חובבים, פרס השופטים, סרטון הווידיאו ואופנה.

במרכז התחרות נמצאים אמנם צילומים של בעלי חיים ודגים, אך בשנתיים האחרונות נוספה קטגוריה של צילומי אופנה תת-ימיים, שהולכת וצוברת תאוצה. צילום זה הוא תהליך מורכב, והוא דורש היערכות לוגיסטית של צוות גדול, מיומן ומתוזמן למשעי.

קטגוריית צילום האופנה התת-ימי זכתה השנה גם לתשומת לב בינלאומית - היא צולמה על ידי צוות של ערוץ האופנה FTV, ובנוסף הגיע מיפן צוות צילום תלת-מימד, שתיעד את הצילומים בהפקה חדשנית ומורכבת - הראשונה מסוגה בישראל - שכללה 36 צלילות, ארבע מצלמות ומסכי ענק.

גן עדן מתחת למים

בחצות הליל ב-14 בנובמבר נפתחה התחרות, וצוללנים עם ציוד צילום משוכלל נהרו אל תוך המים, ולרשותם שלושה ימים בלבד להנציח את גן העדן שמסתתר מתחת לפני המים ולהביא את תמונת השנה. פעם אחר פעם הם עלו והגיחו מן המצולות עם מכלי אוויר מרוקנים, פרקו את התמונות בחדר מחשבים שהוקצה במיוחד לאירוע ושבו לסרוק את שונית האלמוגים משעות הבוקר המוקדמות עד השעות הקטנות של הלילה. כל דקה חשובה, לכל שעה יש אפקט ייחודי ושונה מתחת לפני הים, וגם שעות פעילות היצורים הימיים מובאות בחשבון. בלילה מגיחים ממחבואם מינים מסוימים ונדירים, וכל אלמוג נסרק ביסודיות. מותשים אך מלאי אדרנלין ותשוקה, הם עברו על התמונות שוב ושוב עד שהרגישו שיש בידם הצילום הנכסף.

גם בשעות הקטנות של הלילה מתחם מועדון הצלילה מנטה באילת - ששימש נקודת יציאה לצוללנים - שקק חיים. בין הצלמים הצוללנים בלטו גם מאפרות, מעצבים, דוגמניות ואביזרי אופנה יוקרתיים שהגיעו לכאן כדי להשתתף בצילומי קטגוריית האופנה.

משתתפים רבים הגיעו במיוחד מחו"ל כדי לקחת חלק בתחרות. בקטגוריית האופנה לא בחלו המשתתפים באמצעים והטיסו קולקציות שלמות שעוצבו במיוחד לאירוע ומימנו שהייה וטיסות למאפרים ולדוגמניות.

"אנחנו נמצאים בעיצומן של ההכנות לקראת הצילומים בים. עשינו כמה חזרות מעל פני הים לפני הצילומים", מסביר הצלם יוהנס פלטן מתל אביב. פלטן שעלה לארץ לפני 30 שנה מגרמניה התפנה לכמה רגעים בזמן שהדוגמנית שלו התאפרה לפני הירידה למצולות.

"תיאמנו תלבושות, תסרוקת ואיפור ותירגלנו סימני תקשורת מתחת למים", הוא אומר. "התהליך כולו אורך שלוש-ארבע שעות. אין הרבה זמן מתחת למים, יש בערך 20 עד 40 דקות להתמקם, לסדר את הסט ולצלם, כי לדוגמנית קר והכל קורה בעומק של 20 מטר. אני והמאבטח (שתפקידו להנשים את הדוגמנית באמצעות מכל אוויר) יורדים ראשונים, מתמקמים ומכינים הכל, ורק אז הדוגמנית מגיעה בשחייה לאתר הצילום, בלבוש מלא, נעלי עקב, שמלות ואיפור.

"לא תמיד זה עובד. כדי שהדוגמנית תישאר יציבה בעומק קושרים לקרסוליה חוטי דיג ומשקולות. לא פעם קרה שהיא הסתבכה עם החוטים או שלמנשים נגמר החמצן. גם אני מחובר למשקולות כבדות כדי להישאר יציב על הקרקע ומצויד בווסת נוסף ליתר ביטחון. זו הפעם השלישית שאנחנו מצלמים אותו הסט. זהו אתגר פיזי לצלם, ובעיקר לדוגמנית. יש גם בעיות טכניות של אור והקרניים שנשברות במים לא מוסיפות לקשיים הקיימים בשטח".

"זהו צילום מורכב ומסובך הרבה יותר מכפי שזה נראה", מסביר דוד (פילו) פילוסוף, יזם התחרות ומו"ל מגזין הצוללים הישראלי "ים" ואתר idive. פילוסוף הוא צלם תת-ימי ותיק, שהשתתף ואף זכה בכמה תחרויות בינלאומיות והביא לעולם הצילום התת-ימי את צילום האופנה והעירום.

"זוהי הפקה לכל דבר, שמורכבת מצוות שחייב להיות מתוזמן ומיומן", הוא מוסיף. "הצוות מורכב מצוללן-מאבטח אחד לפחות (תלוי במספר הדוגמניות), ותפקידו להנשים את הדוגמנית כשהיא מסמנת שנגמר לה האוויר".

כדי לקבל אפקט של רקע שחור ודרמטי יוצאים לצלם בלילה. הדוגמניות אמורות להיכנס למים הקרים בלילה, ללא חליפת צלילה ומכלי חמצן, כשהן לבושות בפריטי האופנה בלבד. לעיתים הצוות יורד לצלם בעומק של 20 ו-30 מטר, וזו חוויה לא הכי סימפטית. "הדוגמניות חייבות להיות צוללניות מנוסות שמכירות היטב את המצולות, החוקים והסכנות", אומר פילוסוף. "מסוכן מאוד להיכנס לפאניקה, ורצוי שהדוגמנית תישאר רגועה כמה שאפשר. אם היא תעלה מעלה בבת אחת, עלולים להיגרם לה נזקים, למשל דקומפרסיה (שחרור בועות חנקן ברקמות), שעלולה לגרום לפגיעה במערכת העצבים, בריאות, לשיתוק ואפילו למוות".

"ברגע שמסירים את המשקפת לא רואים כלום", מתארת שרון ריניס, מגישת התחרות שמדגמנת בעצמה לעיתים לצילומים תת-ימיים. ריניס היא גם מדריכת צלילה וצלמת תת-ימית שהצטרפה לצוות היפני של צילומי התלת-מימד.

"הדוגמנית תלויה לחלוטין באנשי הצוות שדואגים להנשימה כל דקה-שתיים", היא אומרת. לדבריה, כיוון שהדוגמנית לא רואה, "הם מתאמנים מבעוד מועד מעל פני הים ומתרגלים תנוחות וזוויות מול המצלמה כדי להעביר מסרים מתחת למים. ברגע שהיא מקבלת את האות, קפואה מקור ככל שתהיה, בתוך דקה היא הופכת לאצילית וזוהרת".

צלם, אוהב דגים-

בין השופטים בתחרות יש צלמים תת-ימיים עטורי פרסים בינלאומיים, חוקרים ימיים ועיתונאים. הבולטים בהם הם השופט הצרפתי כריסטיאן פטרון, שהוא שם דבר בעולם הצילום הימי (פטרון צילם בין השאר את סרטו הידוע של לוק בסון "הכחול הגדול"); השופט השבדי טוני מלמקויסט, צלם אמן עטור פרסים; ושלמה כהן, הקריקטוריסט היומי של "ישראל היום" - צלם וצוללן ותיק שהוציא סידרת ספרים על אתרי צלילה בארץ ובעולם, הנמנה עם שופטי התחרות מתחילת דרכה.

"הרכב השופטים מאוד מגוון ומקצועי", אומר כהן, "זה יוצר תערובת נכונה. כל שופט מביא את הידע, הניסיון ואת חוויותיו מעולם המצולות העולמי".

חוקי התחרות ברורים ונוקשים - מצלמים אך ורק בשונית האילתית, אסור לחצות את הגבול לטאבה או לעקבה, אסור לפגוע בטבע בכל צורה שהיא, לגעת או להעביר בעל חיים ממקום למקום כדי לקבל תפאורה נחשקת, ואין לעבד את התמונות על המחשב. משתתף שזכה פעמיים ברציפות לא יוכל להתמודד בשנה הבאה באותה קטגוריה.

"שיטת השיפוט היא מאוד מדויקת ואנונימית", מסביר רוני סופר, יו"ר צוות השיפוט, "אנחנו מקבלים תמונות ממוספרות, אין לנו מושג מי עומד מאחורי הצילום. אנחנו מחפשים תמונה שתשלב את כל המאפיינים המייצגים את כישורי הצלם והפרשנות הוויזואלית שלו לסביבה התת-ימית".

גם השנה, כמו בשנים קודמות, הצלמים הישראלים לא איכזבו. את פרס הראשון לחמשת הצילומים הטובים ביותר גרף אמיר שטרן (28) מאילת, שזכה ב-10,000 דולר. שטרן יצא במהלך שלושת ימי התחרות ל-15 צלילות, רובן ליליות. "דווקא בעלי החיים המיוחדים והמעניינים ביותר יוצאים בלילה, וגם הפעילות הלילית מרתקת יותר", הוא אומר. "אנחנו מכירים את שעות הפעילות ויודעים מתי הם טורפים, וכשאתה מתחת למים ונתקל ביצור זעיר ומיוחד או בדג שבע, אתה עומד ומחכה שיקרה משהו דרמטי. זה יכול לקחת שעות. עבדתי הרבה שנים כדי להגיע לזה".

בפרס על סך 2,000 דולר בקטגוריית האופנה ובפרס ראש העיר באותו סכום, המזכה בתמונת השער של ספר התחרות, זכה פלטן. "החלטתי למזג בין צילום האופנה לאהבתי לצלילה, ולצאת בהפקה מלאה מתחת למים", הוא אומר. פלטן מתמודד שנים מספר בתחרות בקטגוריות השונות, הוא היה מועמד, אך מעולם לא זכה.

במהלך שלושת הימים הוא הספיק לצאת לעשר צלילות מורכבות. "הרעיון לצילום התבשל במוחי במהלך החודשים האחרונים", הכריז מותש ואופטימי בתום התחרות. "ידעתי שכדאי להצטייד בציוד הנכון, בסטייליסטית מקצועית ובדוגמנית מיומנת. בחרתי עם המעצבת אריאלה סטן את הקונספט, והיא עיצבה ובחרה את סגנון הלבוש ואני את הלוקיישן ושאר הפרטים הטכניים".

ויטלי סוקול, שהגיע במיוחד מרוסיה עם שתי דוגמניות ואסיסטנט, השתתף לראשונה בתחרות וזכה במקום השלישי בחופשת צלילה בתאילנד. בצילומי האופנה הימיים הוא מתנסה לראשונה, אף שהוא מנוסה בצילומי אופנה בבריכות. סוקול הביא עימו קולקציית שמלות שעוצבה במיוחד להפקה. "אורך הבד יכול להגיע לשישה מטרים כדי לקבל אפקט מתנפנף מרשים", הוא אומר.

"למרות המורכבות והקושי, אני צופה שתחום האופנה יתפוס חזק בשנה הבאה, והאתגר רק יעלה במרוצת השנים", אומר פילוסוף. "אנחנו כל הזמן מחדשים. השנה השתמשנו בטכנולוגיה חדישה מאוד והבאנו את התלת-מימד אל מתחת למים כדי להקפיץ את חוויית הצפייה בכמה רמות".

shishabat@israelhayom.co.il

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו