זה רק אני, או שגם לכם יש תחושה שכולם מסביב משחקים אותה? כולם נוסעים במכוניות חדשות, כולם מבלים, טסים לחו"ל, אוכלים גורמה, ורק אני אוכל סנדוויץ' עם גבנ"צ. רק אני עוד לא הייתי באפריקה, ורק אני נוסע על מכונית שאפילו בשטחים כבר אין לה ביקוש. לעזאזל, מאיפה לאנשים יש כסף? כולם דופקים בוכטות, ורק אני נאחז בקושי בקצה של המעמד הבינוני. אחד עשה אקזיט סלולרי, שני קנה שלוש דירות בנווה צדק כשזה עוד עלה גרושים ועכשיו משכיר ב-10,000 שקל כל דירה, וחברה של אשתי הקימה לפני שנה אתר אינטרנט שממליץ על אביזרי מקלחת, והיום היא עושה אמבטיות כסף.
השבוע פגשתי בחור שלא ראיתי הרבה זמן ושזכרתי בתור לוזר. "מה קורה, איציק, מה עושה-" חייכתי בנבזיות.
"השקעות", ענה איציק וסובב על אצבעותיו מחזיק מפתחות של מרצדס. מייד הבנתי שאני הלוזר, ושלפניי עומד טייקון בהתהוות.
"תראה", הוא הסביר לי בנימה מלומדת, "או שאתה פראייר שעובד כמו חמור או שאתה משקיע כמו אנשים עם קצת איי.קיו ומסתדר בחיים".
"תן דוגמה", אמרתי לו.
"תעשה אחד ועוד אחד. היורו צונח, ברלוסקוני התפטר, היוונים שוברים צלחות האחד על השני, ותשובה מצא נפט בים. מה המסקנה-"
איציק דרש ממני תשובה.
"אין לי מושג", עניתי חנוק מדמעות.
איציק אמר: "מחר אתה הולך לבנק וקונה אג"ח של ממשלת ברזיל" - ונעלם אל האופק.
האמת? נשמע הגיוני. אירופה תקרוס, היורו יימחק וכולם יתחילו לרקוד סמבה, לעשות קפוארה ולשתות גוארנה. ברזיל תהפוך למעצמה, והאג"ח הברזילאי יעלה מייד. כמה פשוט ככה גאוני.
בבוקר צילצלתי לבנק ועשיתי מה שצריך. כל היום חיפשתי את איציק אבל הוא לא ענה. בסוף, כשתפסתי אותו בלילה, סיפרתי לו בגאווה שאני חזק באג"ח הברזילאי, ואינשאללה בשנה הבאה, מהכסף של הרווחים, אני נוסע לקרנבל בברזיל.
"אתה נורמלי-", הוא צעק עלי. "למה עשית את זה-!"
"כי אתה אמרת לי!"
"כן, אבל זה היה אתמול. בינתיים כל דרום אמריקה במשבר בגלל ההשתלטות של ברוני הסמים על שדות הגז של ארגנטינה!"
הייתי בהלם. איציק המשיך: "אחת משתיים. או שאתה קונה בולי עץ בגרוזיה - כי העולם נהיה ירוק, לא כורתים עצים ורק בגרוזיה אפשר עדיין לכרות, או שתרוץ ותשקיע במניות של צ'ק פוינט".
"למה", שאלתי, "הרי סטיב ג'ובס הלך קפוט".
איציק התעצבן. "מה זה למה? ביפן הכור דולף, ויש הצפות בתאילנד. זה אומר שאפל לא יעמדו בקצב ההזמנות של האייפד 2, וירוסים יתקפו את המשתמשים ומי שתפתור להם את הבעיה היא צ'ק פוינט שלנו עם הפיירוול. לך תקנה מניות של צ'ק פוינט".
קניתי צ'ק פוינט וגם סל מניות של חברת העצים הגרוזינית "נגרשווילי". אמרתי לאשתי שאני לא רוצה להיות זה שבעוד עשר שנים יגידו עליו "האידיוט שלא קנה חורשה בקווקז" כשעוד היה אפשר.
צילצלתי לאיציק שוב. הוא אמר לי לרדת מהעצים מייד ולהשקיע בדירות בבלגיה, בפצלי שמן מצ'ילה ובהיי-טק הודי. כדי לעשות עליו רושם שיקרתי ואמרתי לו שבגלל הבצורת צפויה הצלחה אדירה למגדלי עצי בונסאי גמדיים בסין, ושמחירי הדירות בפתח תקווה קפצו לשמיים כי פרטנר אולי עוזבים את המשרדים שלהם בפארק סיבל בראש העין, מה שעשוי לייצר ביקוש למשרדים באזור סגולה. איציק שתק. כשהוא התאושש הוא אמר לי שזה נשמע הגיוני. זה הפחיד אותי.
למחרת בבוקר התקשרתי אליו לבדוק את הדופק. אשתו אמרה שהוא יצא לעבודה, בבנק.
"איזה סניף הוא מנהל-", שאלתי.
"לא מנהל. הוא מאבטח בבנק".
נחרדתי. "מה, הוא לא בעסקי השקעות-"
"לא", היא צחקה. "איציק לא משקיע, הוא רק מייעץ לחברים".
הייתי צריך ללמוד בלשנות. הייתי צריך להיות לשונאי, ולא מה שאני (מה אני באמת-). אין דבר שמסקרן אותי יותר מצורת הדיבור של אנשים ומלידתם של ביטויים מטופשים. בשבועות הקרובים אחקור כמה ממטבעות הלשון שתרמו לחיינו המלבבים בארץ הזאת. את המסקנות אני מתכוון לחלוק איתכם. אז תיזהרו.
נתחיל עם הביטוי החמוד "איך אומרים". לא יודע איך אתם, אבל מבחינתי, כשמישהו מתחיל משפט עם "איך אומרים", הוא חייב לסיים בפתגם/משל או תובנה מבריקה. למשל: "אביבית היא באמת דבילית ענקית. איך אומרים, היא לא העיפרון הכי מחודד בקלמר". יפה. קודם אתה מביע דעה, ולאחר מכן מקנח במטאפורה. אגב, זו הנוסחה המומלצת על ידי משרד החינוך ואבשלום קור ושאומצה על ידי מועצת גדולי הדאחקה.
אותי מעצבנים אלה ששוכחים את הפתגם. "מה אני אגיד לך, המחאה החברתית האלה צודקים. איך אומרים? הלוואי שיזוז משהו". הלו, מה עם הפתגם? התחלת לזלזל? גבר, אם אין לך פתגם, תן לפחות ציטוט משיר. אני, למשל, הייתי אומר: "המחאה החברתית הזו... איך אומרים, פתאום קם אדם בבוקר ומרגיש כי הוא עם". לא הכי מקורי, אבל סביר.
שלא תבינו לא נכון. אני לא נגד ה"איך אומרים", אני נגד החאפרים ששוכחים את הפתגם בסוף, או חמור מזה - אלה שבחוסר כישרון מחברים במקומו שטות גמורה ואווילית.
למשל: "אתמול קצב קיבל סופית שבע שנים בפנים. אבל איך אומרים, רצונו של אדם כבודו". או: "אחותי יוצאת עם בחור זהב והיא ממש מאושרת. איך אומרים, יצא המרצע מן השק".
יש לי מכר בשואו ביזנס שאומר כל כך הרבה "איך אומרים", שלפעמים אני מתקשר אליו רק בשביל - איך אומרים - לקבל קצת מצב רוח טוב. ככה זה נשמע:
אני: אהלן, רוני, מה חדש-
רוני: איך אומרים - וואללה בסדר.
אני : והאישה-
רוני: איך אומרים - נסעה לסוף שבוע בראש פינה. מה איתך-
אני: אתה יודע, איך אומרים (אני מאתגר אותו) - כמו השיר של דודו אהרון "תותים תותים".
רוני: זה לא דודו אהרון, זה אתניקס!
אני: אני יודע, אבל איך אומרים, הכל זה מלמעלה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו