"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
בחזרה לימים הגדולים בחוף
בריאן ווילסון ולהקתו הרימו את הקהל ברעננה כששרו את להיטי הענק של הביץ' בויז בזה אחר זה • תענוג לאוזניים
ווילסון // ווילסון

בחזרה לימים הגדולים בחוף

בריאן ווילסון ולהקתו הרימו את הקהל ברעננה כששרו את להיטי הענק של הביץ' בויז בזה אחר זה • תענוג לאוזניים

, עודכן

בערך ב־22:15 החלה המסיבה האמיתית. רצף מהמם של להיטים קצביים נתן סוף־סוף את ההרגשה שאנחנו בהופעה של הביץ' בויז, בימים הגדולים. חייבים לומר, שנדיר שלהקה או זמר מעניקים צ'ופר כזה לקהל, ובעניין הזה חייבים להסיר את הכובע בפני בריאן ווילסון ולא פחות מעשרת חברי להקת הליווי שלו.

שימו לב מה הם ניגנו, בזה אחר זה: התחיל ב־"Good Vibrations", הלהיט הכי גדול של הלהקה בביצוע קצבי ומרתק. המשיך ב־"Help Me Rohnda" הסוחף מ־1965, ואחר כך להיט ענק נוסף, "ברברה אן", מהאלבום ביץ' בויז פארטי, ואז - "Surfin' USA", השיר המגדיר את הצליל של קליפורניה, ונעלו ב־"Fun, Fun, Fun Till Her Daddy Took The T Bird Away". פשוט פיצוץ. אפילו אם אתה לא אוהד שרוף, אין מצב שלא תקום ותקפוץ.

זה לא שעד אז ההופעה לא היתה טובה. "Pet Sounds", שהעניק את שמו גם להופעה, נחשב לאחד האלבומים הטובים בהיסטוריה, וההרכב שעל הבמה ניגן את כל הקטעים שבאלבום בכל הכבוד הראוי. אבל אולי גודל המעמד השפיע קצת על כובד הביצועים.

מכל מקום, לא נחסכו מאיתנו להיטי הענק שבאלבום, כמו "God Only Knows" הנצחי, או "Wouldn't It Be Nice", "Sloop John B"B" והשיר השקט והרומנטי שרבים מחשיבים אותו כיפה ביותר באלבום "Don't Talk, Put Your Head On My Sholder", בביצוע חם ומרגש.

לצידו של ווילסון הופיע חבר נוסף מלהקת הביץ' בויז המקורית, אל ז'רדין. לעומת ווילסון, שישב ליד הפסנתר במשך כמעט כל ההופעה, קפץ ז'רדין על הבמה כנער, במרץ אדיר.

נדמה לי שגם במחלקת הקול ז'רדין השתמר טוב יותר. ולא רק זאת אלא אף זאת - הוא הביא איתו את בנו, מאט ז'רדין, זמר מוכשר בזכות עצמו ויחד עם זמר נוסף, בלונדי צ'פלין, שלקח חלק בסיבובי הופעות של הסטונס, יצרו שלישייה ווקאלית משובחת, שחיפתה בהצלחה על הקול העייף מעט של ווילסון.

זו לא הפתעה, בהתחשב בביוגרפיה הסוערת של בריאן ווילסון, ופגעי חייו ניכרו עליו, בהליכתו ואפילו בדיבורו. אבל המוסיקה השלימה את כל הפערים. השאלה ששאלתי את עצמי לפני ההופעה היתה אם יצליחו לשחזר את הצליל הכה ייחודי של הביץ' בויז. הצליל הזה הוא המרכיב החיוני ליצירת האווירה הנכונה, ומהבחינה הזאת אני חושב שלא היה מי שהתאכזב. במיוחד לקראת הסוף, כאמור, כשכולם על הרגליים, אפשר היה לעצום את העיניים ולשקוע לרגע בסאונד האחד והיחיד שעלה מן הבמה. חבל רק שבאותה שעה ממש דיווחו כל אתרי החדשות על הפיגוע הנורא בתל אביב.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...