נוסף ליום ירושלים, המתקיים מדי שנה בכ"ח באייר מאז איחוד העיר, מציינים בישראל ב-28 בחודש אייר את יום הזיכרון ליהודי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל. במעמד הנשיא ריבלין וראש הממשלה נתניהו, התקיים היום (ראשון) טקס זיכרון בהר הרצל לזכרם של 4,000 יהודים שנספו בדרכם לישראל בתחילת שנות ה-80.
רה"מ נתניהו ביקש להזכיר את "רחל יששכר, שיצאה למסע המפרך בהריון מתקדם עם ילד בן שלוש, וכיום היא אם לארבעה, עובדת סוציאלית בעלת תואר שני, רכזת קליטה ועלייה בעיריית ראשון לציון".
יששכר, שכתבה ספר בשם "כוח האמונה", "לא שכחה דבר", אמר נתניהו, "הצמא הנורא במדבר, המחלות, השודדים, הצועדים האחרונים שתש כוחם ושנקברו בחפזה בצד הדרך. "מי שלא היה שם", כותבת רחל, "לא יוכל להבין אותנו. לפנינו היה חלום כל הדורות להגיע לירושלים, לא הייתה דרך חזרה".
עוד התייחס נתניהו למצבם של בני העדה האתיופית בישראל , ואמר כי הוא "מייחס חשיבות ראשונה ועליונה למיגור גילויים של אפליה וגזענות. זוהי תופעה מקוממת בתוך עמנו, זה דבר שהוא בלתי נסבל, ואנחנו יוצאים נגד זה בכל העוצמה, כי אין לזה שום מקום במדינה ישראל. אתם בשר מבשרנו, רקמה מרקמות העם, שווים בין שווים".
יום הזיכרון ליהודי אתיופיה אשר נספו בדרכם לישראל ננעל היום (יום ראשון) בטקס מרכזי שהתקיים בנתניה תחת הכותרת "חינוך", עם יותר מ-1,500 משתתפים מכל המגזרים והעדות ומרחבי הארץ. בין המשתתפים היו מאות חניכי הנוער העובד והלומד שעמדו לצד אסירי ציון אשר שיתפו בעדותם לצד תערוכה שהורכבה מסיפורים משפחתיים שנאספו במיוחד לקראת האירוע. במהלך הטכס, הודלקו ארבע משואות לזכר 4,000 הנספים על בני משפחתם שזכו לסיים את המסע ולהגיע לישראל.
ליאל מסלה, בת 24, ממארגנות טקס הנעילה אמרה כי "הטקס הוא רק עוד חלק מפעולתה הנרחבת של התנועה ליצירת הכרה בחשיבות הגדולה של העלייה הציונית מאתיופיה. גם היום, מעטים בציבור מכירים את סיפור עלייתם של יהודי אתיופיה ומודעים לקורבנות הרבים, ששילמו על מנת להגשים את החלום הציוני. סיפורי הגבורה של רבים מבני העדה ומשפחותיהם נדחקו לקרן הזווית של הזיכרון הקולקטיבי ורק מעטים מציינים את יום הזיכרון, מעבר לבני העדה עצמם".
רה"מ בטקס הזיכרון ליהודי אתיופיה שנספו בדרכם לארץ // צילום: עמוס בן גרשום
אלפים מקהילת יהודי אתיופיה נספו בדרכם לארץ, באתיופיה ובסודאן בראשית שנות השמונים. יותר מ-12 אלף יהודים יצאו למסע, כ-8,000 מהם חולצו מסודן במסגרת "מבצע משה", ויותר מ-4,000 מתו בדרך. בני העדה האתיופית מונה כיום יותר מ-110 אלף נפשות, מתוכם 75 אלף עלו מאז שנות ה-80, ו-34 אלף הילדים שנולדו בארץ מהווים 31.2 אחוזים מכלל בני העדה האתיופית.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו