דפוס ההתנהלות עובר מממשלה לממשלה: בעת צרה נוהגת ישראל כבת יענה. כאילו מהלכים סמויים מן העין אינם מתרחשים. עד שהרעות החולות עולות מבטן האדמה, ומתחילה זעקת השבר. גולדה מאיר שלפני מלחמת יום הכיפורים נתנה את האות לעצימת העיניים, שלא חדלה אלא בצמתים מדיניים ספורים.
ברוח זו היתה לישראל אנחת רווחה בת כמה שנים. הטרור המוסלמי לגווניו הגביר פעילותו בעולם הערבי ובמערב, ודחק את הסכסוך הישראלי־פלשתיני לפינת הזירה הבינלאומית. זה נכון, ובנימין נתניהו הינחה את ממשלתו לעמוד על כך בכל משרד חוץ, אבל המציאות המדינית סירבה לכווץ את הסכסוך המקומי למימדים זעירים. מדינות רבות, בהן גם ידידותיות, צריכות לסכסוך עם הפלשתינים ולהעצמתו ממניעים מסורתיים (אנטישמיות) ופסיכולוגיים (קולר להסביר את קשייהן) ומדיניים (כישלון ממשל ברק אובאמה בהסכם הגרעין עם איראן ובמזרח התיכון בכלל) ואינטרסים פוליטיים פנימיים.
דוגמה מובהקת לאינטרס הפוליטי הפנימי היא הצידוק שמוצא המועמד לנשיאות ברני סנדרס לתביעות הפלשתינים. זה מעניק לו ייחוד במירוץ הפנימי במפלגה הדמוקרטית האמריקנית. לכן ההערכה ההגיונית של נתניהו, שהסכסוך אינו מרכזי בעיני העולם, אינה משתרשת ונקלטת אפילו במערב הנוצרי. מכאן העיסוק הכפייתי בו בבירות שונות בעולם, והחל מהבוקר בדגש חזק בפאריס.
הנחת היסוד לכל דיון כזה היא ששתי ההנהגות בישראל וברשות הפלשתינית אינן מעוניינות במימוש היעד המוצהר של "שתי מדינות לשני עמים". רק בהבדל אחד, נתניהו חותר למזער את העיסוק בנושא המאיים על שלמות ממשלתו, ואילו אבו מאזן מעוניין להרבות בכותרות ובמהומה מדינית על לא כלום למרות ששניהם חותרים לשום מקום.
ישראל חייבת להשלים עם תמונת המצב, שהסכסוך יוסיף להעסיק את ממשלות העולם. אילו הצטרף יצחק הרצוג לממשלה היתה נפתחת ועידה אזורית הדנה ביוזמת השלום הערבית, שמלאו לה כבר 14 שנים, והדבר היה מעכב את הצעד ממנו היא באמת חוששת של הכרת מועצת הביטחון בקיומה של פלשתין ריבונית תחת כיבוש.
אך עצם הנכונות לדון ביוזמה הערבית, שהיא במקורה סעודית, אינה מקובלת על הבית היהודי ואגפים מקצינים בליכוד. לפיכך צירופו של אביגדור ליברמן לממשלה מוטט את הוועידה האזורית והותיר את היוזמה הצרפתית הנפתחת הבוקר במעמד שרי חוץ רבים ובלי נציגים של שני הצדדים.
לקראתה שב נתניהו ושלל את הוועידה הצרפתית, שבאה לחלץ את הפלשתינים מהנתיב הראוי של משא ומתן ישיר. האם כדאי להתעלם ממנה? האם המיאון להתדיין עם יוזמיה - כמו הטיית הכתף לעבר ארה"ב שחתמה על הסכם הגרעין עם איראן - תניב תוצאות טובות יותר? זה ויכוח שיעסיק מומחים מאסכולות שונות.
ליברמן. צירופו לממשלה הותיר את היוזמה הצרפתית הנפתחת הבוקר // צילום: דודי ועקנין
להערכתי, עדיף שישראל תתחבר למהלך השגוי, שממילא יצא לדרך ובהיעדרה ישרת ביעילות רבה יותר את אויביה ויריביה. הממשלה סבורה אחרת, שאסור לה להיסחף לוועידה בינלאומית מהזן הצרפתי שמא לא ניתן להיחלץ ממנה. הבוקר נפתח פרק חדש במהלך מדיני, שנועד לבלום את הבנייה הישראלית ביהודה ובשומרון. אם ייכשל תשרוד הממשלה בהרכבה הנוכחי, אם יצלח תתעכב בניית ההתנחלויות לשנה או יותר ללא כל תמורה.
הדו"ח לא סותר
דקה לפני שהמיר את ראשות ועדת החוץ והביטחון בכהונת שר בממשלה שיגר צחי הנגבי סיכום סודי ליו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין, על סאגת המנהרות בעזה. הוא מצא כי צה"ל דיווח לחברי ועדת המשנה לשירותים חשאיים בשפע על ההכנות של חמאס לתקוף את יישובי עוטף עזה ממעבה האדמה. דבר לא הוסתר.
חברי ועדת המשנה (רובם מהאופוזיציה) הוזמנו לקרוא את הסיכום במשרדו של אדלשטיין. אחד טרח ובא. שלשום פורסם הסיכום מפי עמית סגל בערוץ 2. תוכנו חיזק את הדעה שאין צורך בוויכוח על צוק איתן: האם פעלה ישראל נכון? האם היה עליה ליזום מלחמת־מנע־זוטא, או להמתין לתוקפנות של חמאס?
התוצאות מדברות בעד עצמן. ההמתנה היתה נכונה. גם הניהול האיטי של צוק איתן על ידי בנימין נתניהו, משה (בוגי) יעלון ובני גנץ. הוא התנהל יותר זמן, אבל הפחית את שיעור הנפגעים בקרב חיילי צה"ל ומנע בדידות בינלאומית וניתוק מזיק עם מצרים. שום דו"ח של מבקר המדינה לא יוכל לסתור זאת. לכל היותר להציג אפשרות אחרת, זו מול זו, שתיהן לגיטימיות.
למנות אפוטרופוס
כאב הלב מתחרה במיאוס למקרא שני פסקי הדין של השופטת דיתה פרוז'ינין ועמיתיה המתארים את היחס המשפיל כלפי העובדים בבית משפחת נתניהו. כמשלם מסים נדרשתי לממן את הפיצוי שנפסק לעותרים מני נפתלי וגיא אליהו. התנועה לאיכות השלטון תובעת להטיל את התשלום על משפחת נתניהו. אני מוכן שיושת עלי כמשלם מסים "בלי חשבון" - ובלבד שהדברים יתוקנו מכאן ואילך.
אמנם נותרו עניינים נוספים הצריכים בירור מעמיק כהמלצת המשטרה להעמיד את שרה נתניהו לדין באשר לאירועים, שדוברי המשפחה מציגים כ"זוטי דברים". הם ימתינו להכרעת היועץ המשפטי, ד"ר אביחי מנדלבליט. גם מצבור העובדות הנכללות במונח "ביביטורס" יאלץ את מנדלבליט לנקוט עמדה אם מדובר בהתנהלות מקוממת ובלתי הולמת של נתניהו, או שיש בה אפילו מרכיב החשוד כפלילי. אך כל דבר בעתו.
כרגע נחוץ לפתור את הבעיה ברחוב בלפור בירושלים, ונראה לי כי עד שייושרו ההדורים נכון למנות אפוטרופוס על דעת הדיירים וההסתדרות כנציגת העובדים. רק הוא ישמע מה צורכי משפחת נתניהו, וינתב את העובדים לבצע את מלאכתם; ורק הוא יהיה מען לתלונות על עובדים שהתרשלו. הפתרון אינו אידיאלי. הוא הרע במיעוטו אלא אם כן יש למישהו הצעה יעילה מזו.
איפה הם היו אז?
עורך הדין יוסי כהן תקף בלשון וולגרית את השופטת דיתה פרוז'ינין, שקבעה ביושרה בשני פסקי דין כי עובדים בבית ראש הממשלה סבלו מיחס משפיל. הוא גם השמיע דברים אשר הוכחשו בפי נשיאת בית הדין לעבודה בדימוס נילי ארד כאילו נתניהו רצתה לזמן עדים ולא נענתה.
לא הופתעתי מהופעתו המבישה של ד"ר כהן אך תחת השופטת פרוז'ינין הייתי נענה לבקשה לא לשבת בדין בסיבוב השני לאחר שהביעה כבר את דעתה על יחסי העבודה העכורים בבית נתניהו במשפט הראשון שיזם מני נפתלי.
עו"ד יוסי כהן. תקף את השופטת בלשון וולגרית, ננזף כראוי והתנצל // צילום: דודי ועקנין
איילת שקד, הנהלת ביהמ"ש ולשכת עורכי הדין נזפו בכהן כראוי (הוא, משהשיג את שלו, התנצל). טוב ויפה, אבל היכן היו כאשר חורצי לשונו של אהוד אולמרט דיברו בגסות רבה יותר כלפי מיכה לינדנשטראוס ודוד רוזן ויעקב בורובסקי ומשה לדור וירון זליכה? אז הסתגרו בעולם הדממה. הפעם התעשתו, וגם זו לטובה.
בהמתנה לחוק
מה קורה בממלכת שלטון החוק? ואכיפת החוק? תקוות לרוב, ואכזבות לרוב פלוס. יומן האירועים:
• ב־1 במאי צילצלו בפעמוני הפרקליטות כי קרובה ההכרעה בתיקו של עורך הדין נבות תל־צור - המוציא והמביא בשיחת השוחד המזעזעת שקיים אהוד אולמרט עם שולה זקן. עתה, 1 ביוני ופרקליטות המדינה נדמה, נרדמה. אין קול ואין קשב ואין עונה. פרקליט המדינה שי ניצן שוב מהסס לגבי התיק של תל־צור החביב על עמיתיו. לאן נעלמה נציבת התלונות הילה גרסטל?
• בנימין (פואד) בן־אליעזר דחה עיסקת טיעון: שהוא יודה רק בהפרת אמונים ובהעלמת מס במקום בקבלת שוחד, ויקנה־יפדה את שנות המאסר שיושתו עליו ב־11 מיליון שקלים. פואד - נאמר - דחה את הצעת הכופר הזאת. גם הפרקליטות קובעת שאין כרגע משא ומתן.
רצוי שבן־אליעזר יחזיר לציבור את מה שלקח ממנו שלא כדין בעבירה פלילית, ועוד קנס. לא נורא אם יישב בכלא יומיים בלבד. הרי הוא כה חולה מאז נעצר לחקירה ביוני 2014 (בעוד שלושה ימים ימלאו שנתיים לחקירתו הגלויה, ואין עדיין פסק דין, ושוב - היכן גרסטל?)
אך חובה למנוע זילות של כתב האישום. אין לשחרר אותו מהקלון הבוטה של האישום שלקח שוחד; ומן הכספת בביתו, שתחילה הבטיח כי אין לו. מילא שלא ייאסר, אבל שיצא מן הפרשה וחלק ניכר מהכסף בידו ואין אות קלון טבוע במצחו? רק מירמה והפרת אמונים? בשום פנים ואופן.
הילה גרסטל. לאן נעלמה נציבת התלונות? // צילום: דודי ועקנין
• אפילו בכלא עדיף להיות עשיר. החוק קובע כי עורכי דינו של עבריין יכולים לבקרו ללא הגבלה. כך יש עדה של בוגרי הפקולטה למשפטים - שחלקם שכחו כיצד נראה בית המשפט - שנרשמו כעורכי דין כדי לבקר בסיטונות את אהוד אולמרט וחבריו. אחד - ברוך איבצ'ר - שעושה את שנותיו בדרום אמריקה ואירח את העבריין הנמלט דן כהן, חידש את תעודת עורך הדין שלו בישראל כדי שיוכל לבקר את חברו בכלא.
זה קיפוח של העניים. זה שם ללעג ולקלס את השוויון בפני החוק גם נוכח מי שהפרו אותו. צריך לעשות סדר. כדי למנוע לזות שפתיים הריני מעלה את ההצעה כאן ועכשיו רק לגבי מי שיורשע מעתה ואילך. לא תיקון רטרואקטיבי כלפי מי שפשעיהם כבר הוכחו.
מי מפחד מאורן חזן?
כמו הקיסר קאיוס קליגולה, שמינה את הסוס שלו לקונסול ברומי מפני שבז למוסדות הממלכה - מבקש יו"ר הקואליציה, דוד ביטן, להקים ועדות שווא בכנסת כדי לחלק ג'ובים לחברים. אחד מהם נועד לאורן חזן. הציבור מגיב לפארסה הפרלמנטרית באדישות, וזה מדאיג. לאיש לא אכפת? זה סממן של אובדן נורמות.
זו לא רק מניפולציה זולה אלא גם בלתי הגיונית. אפשר להבין כי רצו להעלות לחזן מנחה כאשר הקואליציה מנתה 61 בלבד וכל היעדרות שלו מהצבעה גרמה לתבהלה בסיעת הליכוד. אך החל מן השבוע מונה הקואליציה 66 ח"כים, אז מי מפחד מאורן חזן?
היו"ר יולי אדלשטיין מבין מה הנזק שגורם צעד כזה למעמדה של הכנסת בעיני הציבור הרחב, ובעיקרו של דבר ליסודות הדמוקרטיה. הוא מתנגד. גם יכול למנוע. אבל תמוה שתקינות החיים הציבוריים נשענת על כתפיים כה מעטות של ח"כים מהזן ההולך ונעלם, נכחד.
נזק למתבכיינים
עוד מילה על הקמפיין הקולע למטרה של נפתלי בנט להעלאת רמת לימודי המתמטיקה לחמש יחידות: הוא לא נועד לפגוע בתלמידים הנוטים למדעי הרוח והאמנות. בעיקרו זה ניסיון נחוץ לעודד בעלי יכולות מתמטיות לחדול מן העצלות ולחבור ללימוד נושא פרי להם ולאומה.
אך בתקשורת נמצא תמיד מין מורה או הורה, שמסביר כי יותר חשוב לצאת לטיול. כאילו הלומדים מתמטיקה מסתגרים בביתם. רק שאם ירבו המתלוננים כאילו המסע המתמטי מקבע אותם בדרגת נחיתות תשתרש הטעות בציבור. זה נזק עצמי למתבכיינים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו