"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
כלל ביטוח הפסידה רבע מיליארד שקלים
ההפסדים - עקב סביבת הריבית הנמוכה

כלל ביטוח הפסידה רבע מיליארד שקלים

ההפסדים - עקב סביבת הריבית הנמוכה

חזי שטרנליכט
, עודכן

רבע מיליארד שקלים הפסד. זו השורה התחתונה של דו"חות חברת כלל ביטוח שפורסמו אתמול.

החברה דיווחה על הפסד חריג בעקבות הפרשות חד־פעמיות בהיקף של כ־224 מיליון שקלים, שנבעו עקב סביבת הריבית הנמוכה. כמו כן ביצעה החברה הפרשה נוספת של 76 מיליון שקלים בשל השלכות של מסקנות ועדת וינוגרד. אם מנטרלים את ההפרשות הללו עמדו רווחי החברה על כ־50 מיליון שקלים ברבעון הראשון.

מנכ"ל החברה איזי כהן אמר כי "התוצאות כפי שהן מפורסמות היום אינן מבטאות את פעילות החברה ברבעון זה, וזאת עקב ההפרשות שהחברה נדרשת להן בגין סביבת הריבית הנמוכה והשפעת שוק ההון התנודתי השלילי ברבעון".

אמש התברר כי גם ענקית הביטוח מגדל ספגה הפסדים גדולים ברבעון הראשון של השנה. החברה דיווחה על הפסד של כ־459.6 מיליון שקלים ברבעון שחלף. גם כאן הגורם שהשפיע היה הפרשות ענק חד פעמיות של כ־837 מיליון שקלים, בין היתר בשל מסקנות ועדת וינוגרד.

מסקנות ועדת וינוגרד מחוללות בתקופת הדו"חות הכספיים האחרונה קיטון דרמטי ברווחים. הוועדה בדקה את הנתונים המשמשים את הביטוח הלאומי לחישוב הקצבאות, ובין מסקנותיה היה צורך להוון את העלייה בתוחלת החיים באמצעות חישובי ריבית של 2% במקום 3% כפי שהיה עד כה, וזאת על רקע הירידה ברמות הריבית שהתרחשה בשנים האחרונות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...