"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
"בצלם" ינתק קשר עם צה"ל
הארגון הוציא דו"ח על פיו רק ברבע המקרים עליהם דווח לפרקליטות הצבאית נפתחה חקירה • דו"צ: "דו"ח מגמתי"

"בצלם" ינתק קשר עם צה"ל

הארגון הוציא דו"ח על פיו רק ברבע המקרים עליהם דווח לפרקליטות הצבאית נפתחה חקירה • דו"צ: "דו"ח מגמתי"

מערכת היום
, עודכן

ארגון "בצלם" הודיע הבוקר (רביעי) כי יפסיק את שיתוף הפעולה שלו עם הפרקליטות הצבאית בנוגע לעבירות שבוצעו לכאורה על ידי חיילים נגד פלשתינים.

בדו"ח שהוציא הארגון תחת הכותרת "עלה התאנה של הכיבוש", נכתב כי לאחר 25 שנים של עבודה משותפת ומאות תלונות שהוגשו בסיועו, הגיע הארגון להבנה כי למעשה הוא "משרת את המשך הצדקת הכיבוש במקום להוביל לשיפור זכויותיהם של הפלשתינים".

"תפקידה של מערכת אכיפת החוק הצבאית הוגדר מלכתחילה באופן מצומצם: היא אמורה לחקור רק אירועים נקודתיים, שבהם קיים חשד שחיילים פעלו בניגוד לפקודות או להוראות שניתנו להם. המערכת אינה חוקרת כלל את הפקודות עצמן ואת אחריותם של קובעי המדיניות ושל נותני ההוראות. כך מכוונת המערכת רק כלפי חיילים בדרגים הנמוכים, בעוד בכירים בדרג המדיני או בדרג הצבאי – ובכללם הפרקליט הצבאי הראשי – פטורים מראש מאחריות. משכך, גם אם הייתה המערכת עומדת במשימה שהוטלה עליה, תועלתה באכיפת הדין הייתה נותרת מוגבלת. אלא שבחינת תפקודה של מערכת אכיפת החוק הצבאית מעידה שהיא אינה חותרת גם לביצוע משימה מוגבלת זו", נכתב בפתיחת הדו"ח.

עפ"י הדו"ח, מתחילת האינתיפאדה השנייה בשנת 2000 פנה "בצלם" לפרקליטות הצבאית בדרישה לחקור 739 מקרים שבהם פלשתינים נהרגו, נפצעו או הוכו בידי חיילים, שרכושם נפגע או שחיילים השתמשו בהם כבמגנים אנושיים .לדבריהם, ברבע מהמקרים (182) לא נפתחה חקירה בכלל, בכמעט חצי (343) נסגר תיק החקירה בלא כלום, ורק במקרים נדירים ביותר (25) הוגשו כתבי אישום נגד החיילים המעורבים. 13 תיקים נוספים הועברו לדין משמעתי. 132 תיקים נמצאים בשלבים שונים של טיפול ו-44 נוספים לא אותרו על ידי הפרקליטות הצבאית.

מדובר צה"ל נמסר בתגובה כי "התמונה המוצגת בדו״ח מגמתית ואינה משקפת את המציאות".

"צה״ל מחויב לשלטון החוק, ומערכות אכיפת החוק בצה״ל פועלות באופן מקצועי ויסודי. בשנים האחרונות מספר ועדות ממלכתיות בדקו לעומק את מערכת אכיפת החוק בצה״ל וקבעו כי מנגנוני הבדיקה והחקירה בצה״ל ודרכי פעולתם מתיישבים עם כללי המשפט הבין לאומי. החלטות המערכת הצבאית כפופות לביקורת חיצונית, לרבות של היועץ המשפטי לממשלה ובית המשפט העליון, וזכו ככלל לגיבוי ולאישור לאורך השנים. צה״ל מקפיד לבדוק ולחקור כל מידע וכל פנייה שמגיעה אליו, לרבות מארגון 'בצלם' ומגופים רבים אחרים, וימשיך לפעול בשקיפות במטרה להגיע לחקר האמת", נמסר מדובר צה"ל בנושא.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...