מריחות את הפיינל פור

1המשחק אמש בין הפועל אילת לעירוני נהריה העניק תחושה של האזנה ראשונה לשיר חדש של זמר אהוב: התלהבות מהלהיט הקודם שהוציא, התרגשות לקראת השיר החדש, אך בסופו של דבר הם דיי מזכירים אחד את השני.

כמו במשחק הקודם, הפתיחה היתה כולה של נהריה שעלתה ל־16 הפרש במהלך הרבע השני. בדומה למפגש הראשון בסידרה, אילת ביצעה מהפך בדיוק בתזמון הנכון, עם פתיחת הרבע הרביעי, כשעלתה ליתרון 65:66. וממש כמו השיר החדש שדומה ללהיט הקודם, רגעי הסיום של המשחק יצרו דרמה מרתקת כהעתק לסיום ההתמודדות במשחק הראשון. מי ששוב הכריע את המשחק בשניות הסיום היה אפיק ניסים, שהעניק לאילת ניצחון 77:80 הודות לארבע נקודות רצופות בדקה האחרונה ויתרון 0:2 בסידרה. עוד להיט מבית היוצר של הרכז הוותיק.

• מכבי חיפה מאכזבת, ראשל"צ מרשימה

נהריה, שהיתה הפתעת העונה עד עכשיו, צריכה לחשוב כיצד היא הצליחה לשמוט את היתרון הגדול שהיה לה בשני המשחקים. אם אריק אלפסי ושחקניו רוצים להחיות את חלום הפיינל פור, הם צריכים להתעורר ומהר לקראת המשחק השלישי שייערך ביום חמישי. מנגד, אילת יכולה להתנחם בנאיביות של יריבתה שקלעה רק 25 נקודות במחצית השנייה ובחלוקת הנקודות המאוזנת של שחקני הקבוצה, ששישה מתוכם קלעו בספרות כפולות.

הפועל אילת מול עירוני נהריה. קרב חפירות שהסתיים בניצחון ביתי // צילום: יהודה בן יתח

2בבית הספר לניהול (וליצירת) משברים על שם ז'. אובראדוביץ' מוקדש בוודאי פרק שלם לסוגיית התיזמון. מכבי ראשל"צ חוותה נפילה חדה החל מסוף הסיבוב הראשון שהסתיימה גם בחילופי מאמנים מעוררי מחלוקת. מכבי חיפה, לעומת זאת, שמרה על יציבות מרשימה בחיק המקום השלישי הנוח וסוחט המחמאות. אחרי ה־71:89 של הכתומים אמש, דווקא הם אלה שנמצאים מרחק ניצחון בודד מהפיינל פור (רביעי בשש שנים, על שיטותיו השונות), בעוד שקבוצתו של רמי הדר על סף הדחה. רק קבוצה אחת בהיסטוריה של הפלייאוף העליון, ראשל"צ ב־2012, הצליחה לחזור מפיגור 2:0 בסידרה של הטוב מחמש.

מי שכדורסל נטול עמדות עושה לו את זה, היה נהנה אמש בראשל"צ. כריס רייט, פאוור פורוורד באזרחי, הוקפץ למילואים ושמר כאחרון הגארדים על רכז חיפה, גרגורי ורגאס; רנה רוז'ו, 1.98 מ' על פי הספרים, עשה זאת (קצת פחות בהצלחה) עבור הירוקים מול מארק ליונס; ודריל מונרו, "סנטר" בליגת הקטקטים הישראלית, תיפקד כרכז לכל דבר והוביל את המארחת באסיסטים עם שישה. ראשל"צ, שהובילה כבר 47:60 ברבע השלישי, הצליחה לשרוד קאמבק של חיפה בדקות האחרונות (עד 67:70) לפני שמופע הריחופים של רייט את שון דוסון סגר עניין. בסופו של דבר, קבוצת ההתקפה שנזכרה לשמור היתה עדיפה על קבוצת ההגנה ששכחה להתקיף. ביום שישי תהיה לה הזדמנות נוספת (אחרונה?).

דראגן בנדר ודרו קרופורד. הרצליה לא לקחה מתנות חינם // צילום: אלן שיבר

3חצי מכבי ת"א הספיקה אתמול ל־0:2 על הרצליה בדרך לפיינל פור, אחרי 51:68 במשחק השני מול בני הרצליה. מכבי, שהגדרת העונה הנוכחית שלה היא "הכי פצועה בהיסטוריה", הופיעה ללא דווין סמית', בראיין רנדל, ריצ'ארד הנדריקס, איתי שגב ובמחצית השנייה גם ללא יוגב אוחיון. הרצליה קיבלה אותה על המגש ולא היתה אפילו קרובה כדי לקחת.

ממה להתחיל? מהיכולת של מכבי ת"א להתגבר על ההרכב החסר, או מהחולשה של הרצליה? מההגנה המצוינת של הצהובים, או מההתקפה המחרידה של הרצליה? המארחת קיבלה שתי מתנות בסידרה: במשחק הראשון יכולת חלשה מאוד של יריבתה ואתמול הרכב טלאים צהוב. הבעיה היתה שהרצליה שאחרי ה־16 באפריל (הניצחון האחרון שלה) לא דומה לקבוצה שהלהיבה עד אז. הרצליה של התקופה האחרונה כבר עם שבעה הפסדים ברציפות ונראית כמו קבוצה גמורה מנטלית.

כבר במחצית הראשונה רשמה הרצליה המפוזרת והמבולבלת 14 איבודים. התוצאה היתה 15:34 בדקה ה־17, עם הבלחה של הרצליה לקיזוז ל־42:32 ברבע השלישי, אבל כאן זה נגמר. לא פשוט לשחק עם חוסרים כאלה ועם הרכבים משתנים ממשחק למשחק. למכבי, שקיבלה העונה על הראש מימין ומשמאל, מגיעות מחמאות על כך.

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות