"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"אלו אותם אנשים, רק מאושרים יותר"

האחים לבית או'הרליהי תמיד הרגישו שונים, אבל מעולם לא סיפרו על כך לאיש, גם לא האחד לשני • אחרי שהפכו לנשים, הן מספרות: "טוב שיש לנו זו את זו כדי לעבור את המסע הזה"

,עודכן
האחים שהפכו לאחיות // צילום: פייסבוק // האחים שהפכו לאחיות // צילום: פייסבוק

האחים או'הרליהי, מדאבלין, אירלנד, תמיד אהבו ללבוש בגדי נשים ולשחק בבובות, אך מעולם לא גילו לאיש – כולל האחד לשני, כמה הם סובלים כגברים. לבסוף, הם נפתחו האחד בפני השני, וגילו כי שניהם מנהלים מאבק נגד עצמם, והחליטו להפוך שניהם לנשים.

כיום, ג'יימי וקלואי, (ששינתה את שמה מדניאל) אומרות שהן מרגישות "נפלא" על כך שהן מסוגלות לעזור האחת לשניה. "זו הייתה הקלה עצומה עבורי כשקלואי אמרה לי את אשר על ליבה, פשוט כי אני הרגשתי אותו הדבר", אומרת ג'יימי, 23, ששמרה על שמה הקודם. "גדלנו ביחד, אבל אנחנו עדיין לא מעכלים את מה שאירע לנו". שניהם לא מרגישים שמישהו השפיע עליהם לשנות את מינם, "פשוט נולדנו ככה". עוד מוסיפה ג'יימי כי "הוא שמח שעבר את המסע הזה עם אחיו. קלואי היא התומכת הכי גדולה שלי, ואנחנו עוזרים אחת לשניה".

"פשוט נולדנו ככה". האחים או'הירלי לפני השינוי // צילום: פייסבוק

השם שג'יימי בחרה

קלואי, סטודנטית לעיצוב שיער, מוסיפה: "זה היה מוזר ששתינו עושות את אותם הדברים בסתר, וחושבות את אותן מחשבות ותהיות בנוגע לזהות המינית שלנו, אך לא מדברות על זה האחת עם השניה". קלואי בחרה את שמה כיוון שזה היה השם שאחותה הגדולה, ג'יימי, הציעה לאמן כשזו הייתה בהריון, למקרה ותוולד לה בת.

"נהגנו לשים חולצה על הראש ולהעמיד פנים שיש לנו שיער ארוך". ג'יימי (משמאל) וקלואי (מימין) // צילום: פייסבוק

ג'יימי אומרת שכילד, נהגה לשים חולצה על ראשה ולהעמיד פנים ששיערה ארוך, או שלעתים לבשה את החולצה כחצאית. אך כשהגיעה לבית הספר, הבינה שהיא חריגה, והעדיפה לשמור על משחקי הדמיון שלה בסוד. ג'יימי יצאה מהארון בגיל 14, וקלואי הלכה בדרכה של ג'יימי ויצאה מהארון שנתיים מאוחר יותר, והיא בת 13. בגיל 13, ג'יימי החלה לפקוד ברים של הקהילה הגאה, לבושה כאישה. "הבנתי כמה נוח לי כשאני לבושה כאישה", היא אומרת, ומוסיפה: "זו אולי קלישאה לומר שתמיד ידעתי, אבל הדחקתי את המחשבות האלו".

"הדחקתי את המחשבות האלו". ג'יימי // צילום: פייסבוק

"תמיד הייתי אחת מהבנות"

קלואי גידלה את שיערה, והחל להתאפר: "תמיד הייתי אחת מהבנות", היא אומרת כיום, 7 שנים מאוחר יותר. שתי האחיות סבלו כל אחת לבדן מחרדות ולחץ, אך בחרו לסבול בשקט. לבסוף, בעת שנפגשו בבית הוריהן באוגוסט האחרון, התוודעו השניים באשר לזהות המינית שלהן, והכריזו על כך מול משפחתן וחבריהן.

"הסתכלתי על קלואי ואמרתי לה שהיא נראית נשית מאוד ומדהימה", נזכרת היום ג'יימי, "שאלתי אותה אם היא טרנסג'נדרית, והיא אמרה לי שהיא חושבת שכן. אמרתי לה שגם אני חושבת שאני טרנסג'נדרית. זה היה מאוד מרגש, דיברנו על זה שעות ותמכנו האחת בשניה".

"תמכנו אחת בשניה". ג'יימי כגבר (משמאל) וכאישה (מימין) // צילום: פייסבוק

קלואי מוסיפה: "דיברנו על השינוי שאנחנו עוברות, וכמה טוב שיש לנו האחת את השנייה. אנחנו יודעות בדיוק איך השנייה מרגישה". האחיות, שלהן אבות שונים, החלו בתהליך שינוי המין ונוטלות כיום הורמונים ומתכננות בקרוב לעבור את הניתוח לשינוי המין המלא. אמא שלהן, שרה, 47, מאוד תומכת בהחלטה של הבנות שלה, ואומרת: "אני לא מרגישה שאיבדתי את הבנים שלי – אלו אותם אנשים, רק מאושרים יותר".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר