"החולמים מבבילון" לא השאירו עין אחת יבשה בקהל

פסטיבל דוקאביב לקולנוע תיעודי 2016 נפתח השבוע באירוע גדול שהתקיים בנמל תל אביב ובמרכזו הוקרן סרט הפתיחה של הפסטיבל - "החולמים מבבילון", סרטו הראשון של רומן שומונוב בהפקתו של דורון צברי.

"החולמים מבבילון" הוא סרט מסע אשר נע בין שני צירי עלילה מרכזיים - הקבוצתי והאישי. סיפור המסגרת החיצוני מתמקד במאבקם של חברי להקת ברייקדאנס אשדודית בשם Unstoppabullz בדרך להגשמת חלומם הגדול: לעלות על במת תחרות הברייקדנס העולמית ולייצג את ישראל בגאווה.

הלהקה מורכבת מעשרה רקדנים צעירים, כולם עולים ממדינות ברית המועצות לשעבר, שהחיבה למוזיקת הראפ והרצון העז לפרוץ בעזרתה את חומות ה"גטו" בו חיים, הם אלו שחיברו אותם יחדיו.

חברי להקת Unstoppabullz // צילום: רומן שומונוב

רומן שומונוב, שצילם את הסרט וגם ערך אותו, עוקף בכישרון רב את מלכודות הקלישאה האורבות בכל פינה בתיעוד מסוג זה. הוא מצליח להיכנס עם מצלמתו עמוק אל תוך חייהם הלא פשוטים של חלק מחברי הלהקה ולוכד ברגישוּת סיטואציות אנושיות להפליא של בני מהגרים, שבתעצומות נפש וכנגד כל הסיכויים מגשימים את חלומם. זוהי למעשה המעלה העיקרית של הסרט, שכן בסופה של ההקרנה, ניתן היה לחזות בעיניהם הדומעות של הקהל שמילא את האנגר 11 והריע במשך דקות ארוכות לגיבורים.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

למרות העומק הרגשי המובנה בסיפור המרתק שהילך קסם לצופיו, נקודת החולשה של הסרט נעוצה בעומקו התוכני. "החולמים מבבילון" נותר בסופו של דבר מעל לפני השטח. שומונוב מסתפק בתיעוד ההתרחשות כפי שהיא, בשיטת "זבוב על הקיר" ונמנע מלחלץ אמירה מקורית במגוון הנושאים בהם הוא עוסק.

הסרט מספק בידור מהנה במשך 90 דקות ואין ספק כי סיפורו האוניברסלי ידבר למגוון רחב של קהלים, זהו כמובן הישג מרשים כשלעצמו. כישרונו הקולנועי של שומונוב ניכר בכל סצנה בסרט. למרות הפוטנציאל הרב הגלום בתיעוד מסוג זה, הסרט נכשל בכך שאינו מצליח לעורר דיון על תמונת המצב הבעייתית של בני הדור השני לעליות המאוחרות ונותר בגדר אגדה אורבנית קסומה אך מעוררת השראה.