מעטים הצלילים שמסוגלים לבטא תחושה של עם שלם. צליל הצפירה שנשמעה הבוקר ב־11:00 הוא אחד מהם - קול של אומה שמרכינה ראש, ומתייחדת עם זכרם של 23,447 חללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה; קול של מדינה שבמשך יום אחד מביטה על הכל דרך מסך של דמעות.
כמיליון וחצי בני אדם פקדו את בתי העלמין הצבאיים ברחבי הארץ, שבהם הסתיימו לפני הצהרים טקסי יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל. אגף משפחות והנצחה במשרד הביטחון מדווח כי את בית העלמין הצבאי בהר הרצל, בירושלים, פקדו יותר מ-120 אלף בני אדם.
עשרות אלפי אנשים השתתפו בטקס בבית העלמין הצבאי בקרית שאול, במעמד שר הביטחון. מאות אלפים נוספים השתתפו ב-52 הטקסים הממלכתיים בבתי העלמין הצבאיים ובמאות טקסים נוספים בחלקות הצבאיות ברחבי הארץ, באנדרטאות ובישובים מקרית שמונה ועד אילת.
הקהל עומד בצפירה בבית העלמין בהר הרצל // צילום: אורן בן חקון
הטקס הממלכתי לזכר חללי צה"ל ומערכות ישראל נערך בהר הרצל, במעמד נשיא המדינה ראובן ריבלין, ראש הממשלה בנימין נתניהו, יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין, הרמטכ"ל רב אלוף גדי איזנקוט, מפכ"ל המשטרה רוני אלשיך, נשיאת בית המשפט העליון השופטת מרים נאור, הרבנים הראשיים לישראל דוד לאו ויצחק יוסף, ראש עיריית ירושלים ניר ברקת ונציגי המשפחות השכולות ובהם אלמנות ויתומי צה"ל.
"אנחנו, בני המשפחות השכולות, איננו זקוקים ליום הזיכרון כדי לזכור את יקירנו. אולם ביום זה כל העם איתנו בחיבוק ובאהבה", אמר בטקס רה"מ נתניהו. "כל אחת מהמשפחות מתמודדת בדרכה עם היגון הנורא. ברגע הבשורה חרב עלינו עולמנו, ולאחריה אנו מנסים לצאת מן ההריסות. בכל פעם שנמסרת לי הודעה על חייל שנפל, לבי נקרע עם משפחתו. כשאני נדרש לאשר פעולה המסכנת את בנינו ובנותינו, וזה קורה חדשות לבקרים, אני שוקל היטב את הדברים. שוקל עם הראש, ולא פחות מכך - עם הלב.
נתניהו הדגיש כי: "כאב האובדן הוא כמשקולת שצמודה לרגלנו, במסע נדודים במדבר היגון. אני ומשפחתי צועדים במדבר הזה 40 שנה. יש ותיקים מאיתנו, ויש כאלה שהצטרפו למסע רק לאחרונה. גם בשנה החולפת, לאחר צוק איתן, נוספו בעל כורחם למשפחת השכול אלה, שיקיריהם נפלו במערכה נגד הטרור הרצחני. במקרים רבים לוחמינו השליכו נפשם מנגד כדי להציל חיים. הם חתרו למגע, הסתערו על המפגעים, ובכך מנעו אסונות כבדים יותר.
"אמרתי זאת להוריה של הדר כהן זכרה לברכה, לוחמת מג"ב, שפעלה בתושייה וגבורה, כשעמדה על משמרתה בשער שכם. התעוזה שהיא גילתה הצליחה לבלום מחבל מסתער, ובמחיר חייה הצילה את חברתה. ימים ספורים אחרי מותה של הדר, תינוקת חדשה נקראה על שמה. משפחת ארבוס מאלון מורה נפעמה מהמעשה האמיץ, באומרה: 'מעט נשים זכו להשתתף בהצלת ישראל כמותך – בעוז ובהדר'. הדר כהן מאור יהודה, והדר ארבוס הקטנה מאלון מורה תהיינה קשורות לעד. כך גם בנות נוספות, שנושאות את שמה של הדר. בישראל ילדים וילדות נקראים על שמם של מגני עמנו. וכך כאב המשפחות נמהל בגאווה.
"שניהם, הכאב והגאווה, קושרים אותנו אלה אל אלה – יהודים, דרוזים, מוסלמים, בדואים, נוצרים וצ'רקסים. השכול חוצה עדות ומחבר בינינו. האחדות הפנימית היא שורש קיומנו. יום הזיכרון מבטא יותר מכל את הערבות ההדדית בתוכנו. זהו יום של פיוס פנימי גדול. פיוס פנימי שנובע משותפות גורל, וראוי שאלה ילוו אותנו כל יום, כל השנה. ראוי שנזכור בכל עת, את המחיר ששילמו יקירינו, את החיים הצעירים שנגדעו והשאירו אותנו שבורים ודואבים, ומעל לכל ראוי שנזכור את ההקרבה של גיבורינו".
עומדים בצפירה בירושלים, הבוקר // צילום: נעם ריבקין פנטון
בטקס שנערך בבית העלמין בקרית שאול פנה שר הביטחון משה יעלון למשפחות השכולות, ואמר כי "אתן, שחינכתן את הבנים והבנות לחיים של פריחה ושגשוג, שהענקתן להם עולם ומלואו של ערכים ומידות טובות, ועיצבתן אותם להיות מי שהיו - מצאתן עצמכן מתמודדות עם מציאות מטלטלת, כואבת, בה לאף אחד מאתנו אין את היכולת או דרך להבין את משמעותה. מציאות אשר הולמת במפתיע בעוצמה בעולמכן ומרעידה את אמות הסיפים.
"'השכול מתהפך בגננו כחרב, פוקדנו השכול, בית אם ובית אב. עם שחר יצא נערנו - עם ערב, בא בוקר, תם יום - הוא לא שב', היטיב לתאר זאת משה טבנקין. שנה חלפה, ולדאבון הלב טרם הגיעה העת לכתת את החרב. במשך ששים ושמונה שנה, ועשרות שנים לפני קום המדינה, מבקשים דורשי רעתנו לפגוע בנו ולשבש את חיינו בדרכים שונות, ואנו יכולים להם.
"המזרח התיכון מזמן למדינת ישראל אתגרים רבי משמעות, לאורכם של הגבולות, בתוכם ואף הרחק מהם. רק בשבוע החולף פגשנו שוב בניסיונותיהם של חמאס וארגוני הטרור ברצועת עזה, לשבש את חיינו ולירות לעבר חיילי צה"ל כדי להפריע להם בפעילותם לאיתור מנהרות בדרום. לא נתפשר על כך ולא נירתע מאיומים כאלו ואחרים. ננקוט ביד ברזל כלפי דורשי רעתנו ונכה בהם בכל עת, ובכל מקום. נעשה זאת בנחרצות ובנחישות, בתבונה ובאחריות. בהזדמנות זו נזכור את חללי צה"ל סמל-ראשון אורון שאול וסגן הדר גולדין זכרם לברכה, את האזרחים הישראלים המוחזקים ברצועת עזה ושאר נעדרי צה"ל, שאנו מחויבים להשיבם לישראל.
"בחודשים האחרונים, מתמודדת מדינת ישראל עם גל טרור פלשתיני, הנמצא אמנם בדעיכה בימים אלו אך עלול לפרוץ מחדש. גל, אשר למרבה הצער צירף משפחות נוספות למעגל השכול. הכאב עצום, ומי כמוכן יכול להבין את המתרחש בליבן של המשפחות השכולות הטריות. גם ברגעים הקשים, בהם הדם רותח והזעם הוא רב, אבוי לנו אם נאבד את דרכנו ואת ערכינו. דרך וערכי מוסר מקודשים, המלווים אותנו שנות דור, ושהתפשרות עליהם עלולה לדרדר את ישראל לתהום. להפעיל כוח כשצריך, אך גם להבין את מגבלותיו ואת יכולתו לגרום לקהות חושים. להקפיד על טוהר הנשק ועל צלם אנוש, ולא לאבד עשתונות.
"זאת ועוד: עלינו לעקור מהשורש תופעות פסולות של גזענות ואלימות, תקיפות פיזיות ומילוליות של נשים והדרת האחר רק משום שהוא אחר. להיאבק על הקפדה לשוויון זכויות והזדמנויות ללא הבדל דת, גזע, מין או נטייה מינית. לא לאפשר שיסוי והשנאה כלפי מיעוטים - הגר והזר בקרבנו - ולפעול ככל הניתן להמשך שילובם בחברה הישראלית, שכן הם חלק חשוב ובלתי נפרד ממנה. להקפיד על שלטון החוק קלה כחמורה, ולא לאפשר פגיעה בבית המשפט ובשופטי ישראל, פן נגיע אל סיפה של אנרכיה. זו נשמת אפה של הדמוקרטיה, זו נשמת אפה של מדינת ישראל. זו הערובה לצה"ל חזק. זו חובתנו למי ששילמו בחייהם כדי שנוכל לקיים כאן מדינה משגשגת ומתקדמת, החותרת לשלום ומושיטה ידה לעמי האזור".
נתן מאיר, שרעייתו דפנה נרצחה בפתח ביתם בפיגוע בעתניאל, נאם בקול חנוק מדמעות: "חרב הדם אינה חומלת, אינה מבחינה ורבים רבים הפילה. לחללינו מכנה משותף, כולם בחרו בחיים, בחיים של תרומה, חיים של חסד, חיים של דרישה בלתי פוסקת להמשיך ולחיות במלוא העוצמה, כדי שנס קיומנו כאן בארץ אבותינו יימשך. בשומרם על אורח חייהם, למרות הטרור המכה, הפכו הנופלים ללוחמי החופש האמיצים ביותר, שלא נתנו לפחד מקום בלבם והגשימו בחייהם את חלום הדורות. אוי לי שזכיתי בשנה זאת להצטרף למשפחת השכול. משפחה עם גורל נוראי ועם כוחות אדירים. אין סוף טלפונים, ביקורים וחיזוקים קיבלתי מהמשפחה הזאת. משפחה אחת גדולה. כל אחד וניסיונו המר, כל אחד ואסונו, כל אחד ונחמתו. למדתי כמה קשה הוא השכול. כמה ארוכה היא הדרך. בני עמי בחרו בחיים, בני עמי בחרו בטוב. אלוהי הלבבות השבורים תן נחמה לאבלים, הענק מרפא לנפשם העייפה והיגעה".
הנשיא ריבלין: "אמון בצה"ל ובמפקדיו הוא האמון שלנו בעצמנו ובצדקת דרכנו"
אירועי יום הזיכרון נפתחו אתמול ברחבת הכותל בירושלים. ב־20:00 נשמעה ברחבי הארץ צפירה בת דקה, ומייד אחריה החל האירוע בכותל המערבי, בהשתתפות משפחות שכולות.
"זהו יום אבל לאומי ואישי", אמר באירוע נשיא המדינה ראובן ריבלין, "יש בינינו מחלוקות, אבל צה"ל הוא לא רק הצבא של כולנו, צה"ל הוא כולנו. האמון בצה"ל ובמפקדיו הוא האמון שלנו בעצמנו ובצדקת דרכנו".
באירוע השתתף גם הרמטכ"ל, רא"ל גדי איזנקוט, שהתייחס אף הוא לחשיבות האחדות עבור הצבא. לדבריו, על מפקדי צה"ל לדעת, "בלי צל של ספק, כי העם כולו תומך בהם וניצב מאחוריהם, גם כשיש חילוקי דעות. אמון הציבור בצה"ל חיוני למימוש ייעודנו: הגנה על המדינה, ואם נידרש - ניצחון במלחמה".
מסר האחדות חזר גם באירוע שנערך אמש בבריכת הסולטן בירושלים, באירוע הזיכרון "זוכרים, שרים ומספרים". האירוע הייחודי, ביוזמת המשנה לראש העיר ירושלים, דב קלמנוביץ', התקיים זו השנה ה־11.
באירוע השתתפה רננה מאיר, בתה הבכורה של דפנה מאיר ז"ל, שנרצחה בפתח ביתה בעתניאל. "אין דרך לתאר את גודל הכאב", אמרה הבת, "היכולת למצוא נקודות אור בתוך ים כאב היא שמחזיקה אותנו כאן היום". לדבריה, "החיבוק הרחב מכל עם ישראל הוא שנותן כוח להמשיך את הדרך של אהובינו. כולנו כאן שברים שיוצרים שלם".
גם במשכן הכנסת ציינו אמש את יום הזיכרון - באירוע "שירים לזכרם" בנוכחות הנשיא ריבלין, רה"מ נתניהו, שר הביטחון משה יעלון, סגן הרמטכ"ל האלוף יאיר גולן ומפכ"ל המשטרה רנ"צ רוני אלשיך.
כמה שעות קודם לכן השתתף נתניהו בטקס האזכרה של ארגון "יד לבנים" בירושלים. "כבן למשפחת השכול, אני כמוכם נושא את משא היגון", אמר לנוכחים, "בנינו ובנותינו נפלו בשליחות עליונה - לקיים את מדינת ישראל ולהבטיח את עתידה. זה ההבדל בין עם משועבד ומוכה, כפי שהיינו עד לפני 68 שנים, לבין עם שבונה את מדינתו ושולט בגורלו".
הנחה לשכולים בתחבורה
בחברות התחבורה הציבורית נערכים ליום הזיכרון וליום העצמאות: רכבת ישראל תפעיל היום שירות הסעות מיוחד, ללא עלות, מתחנות רכבת לבתי
העלמין הצבאיים. משפחות שכולות גם יקבלו הנחה של 50 אחוזים בדמי הנסיעה ברכבות ובאוטובוס, בהצגת תעודה מתאימה.
גם השנה יופעלו קווי לילה בערב יום העצמאות, וחברת סיטיפס, מפעילת הרכבת הקלה בירושלים, תפעיל רכבות בלילה שבין רביעי לחמישי.
באי טקסי הזיכרון שייערכו הבוקר יחושו ירידה קלה בטמפרטורות, שיהיו נמוכות מהרגיל לעונה. בערב יום העצמאות יהיה קריר בהרים ונוח בשאר האזורים.
בהכנת הידיעה השתתפו יורי ילון, שלמה צזנה, יהודה שלזינגר, שלומי דיאז, גדעון אלון ודן לביא
• • •
פקודת יום הרמטכ"ל, רא"ל גדי איזנקוט
בראש מורכן ובגאווה גדולה - נזכור
מפקדי צה"ל, חייליו ועובדיו, היום, עַם ישראל עוצר מלכת ומוקיר את זכרם של חיילים וחיילות שנפלו במהלך שירותם, בסדיר ובמילואים. בראש מורכן ובלב דואב, נעמוד היום מול האנדרטאות והמצבות ויחד, בשתיקה ובגאווה גדולה, נזכור. נזכור את בנינו ובנותינו הנאמנים והאמיצים - שפעלו מתוך אהבת העם והמולדת ותחושת שליחות; נאמנים אמיצים למען חבריהם לנשק ולמען העם שביטחונו הופקד בידיהם.
נזכור את לוחמי המחתרות וחטיבות הלוחמים במערכות העם - הם שסללו את דרכו של צה"ל והציבו לנו נורמות לחימה ומוסר שלפיהן אנו פועלים; הם שהכתיבו לנו את המורשת שלפיה נמשיך לחנך את חיילי העתיד; הם שבעוז רוחם עמדו בקו האש וממנו לא שבו. נזכור את אנשי קהילות המודיעין, הביטחון, המשטרה ושירות בתי הסוהר - כל הפועלים עם צה"ל, במקצועיות ובאחריות למען אותה המשימה - משימת ההגנה.
בשנה האחרונה עמדנו יחד, כל אנשי כוחות הביטחון, מול גל טרור אכזרי, מול מפגעים שיוצאים לגדוע את חייהם של חפים מפשע. פעלנו ימים ולילות להגן על אזרחי המדינה ותושביה בכל אזורי הארץ.
היום, נזכור ונתאבל על זיו העלומים - ונתייצב לצד בני המשפחות, שבכל יום בשנה נושאים עימם את הזיכרונות מיקיריהם שנפלו ואת הגעגוע הבלתי נתפס. היום, כבכל יום, נבקש לעמוד לצידן, להציע כל שנוכל - יד מנחמת וכתף תומכת. זוהי מחויבותנו להם ולרעינו, שמסרו את נפשם למען המולדת.
אנו זוכרים גם את מחויבותנו לנעדרי צה"ל ולחללים שמקום קבורתם לא נודע, ומבטיחים לפעול כדי להשיבם לגבולותינו. נבטיח להוסיף לעמוד לצד פצועינו, ששילמו מחיר כבד מנשוא, וללוות אותם בשיקומם.
מפקדים וחיילים, מחר נציין 68 שנים לעצמאותה של מדינת ישראל. המעבר בין יום הזיכרון ליום העצמאות נועד להזכיר את הישגינו הרבים, אך גם את המחיר שאנו משלמים למען ביטחוננו. דוד בן־גוריון אמר: "אין העבר רק מאחורינו, הוא חדור בעצם הווייתנו".
מחר נעצור ונתבונן במדינה שהצלחנו להקים, מדינה עצמאית ומשגשגת, ונמשיך לעמוד על המשמר במאבק הקשה על עצמאותנו ועל זכות קיומנו.
מבקשי רעתנו, מקרוב ומרחוק, אינם פוסקים מניסיונם לערער את ביטחון אזרחי המדינה. מולם ניצבים אתם, חיילים ומפקדים חדורי נחישות ותעוזה, עומדים איתנים מול כל איום, דרוכים ומוכנים לממש את ייעודנו - להגן על המדינה, להבטיח את קיומה ואם נידרש לכך - לנצח במלחמה.
נוסיף לשפר את מוכנותנו ואת כשירותנו, ולשמור על מוסר וערכים בלתי מתפשרים; נוסיף למלא את המשימה שלמענה נפלו חללי מערכות ישראל - לעמוד איתנים על המשמר, להגן על הבית ולאפשר למולדת לפרוח ולשגשג.
"יזכור עם ישראל את בניו ובנותיו, הנאמנים והאמיצים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו