תואר ראשון - איך להחליט על תחום הלימודים?

יש כמה גישות סותרות בהמלצה על בחירת תחום לימודים: מלבד אלו שמצדדים בבחירה על פי נטיית הלב והעדפות אישיות, קיימים מומחים שמפנים את תשומת הלב דווקא ליכולות אינטלקטואליות מוכחות. בנוסף, קיימים מבחנים שאמורים לנבא את רמת ההישגיות באקדמיה. מבולבלים? אתם לא לבד: כך תדעו איפה מתחילים ואיך מוצאים את שביל הזהב

נכון לשנת הלימודים תשע"ד, ישנם 82,520 סטודנטים לתואר ראשון באוניברסיטאות ברחבי הארץ, מעל 86,380 סטודנטים במכללות אקדמיות ועוד 29,020 במכללות לחינוך. לכל אלו יש להוסיף כמות מרשימה של 39,525 סטודנטים לתואר שני ומעל 10,000 סטודנטים לתואר שלישי. המשותף לכולם הוא שהם כבר החליטו מה ללמוד – אבל הבעיה היא עם עשרות אלפי מועמדים שבכלל לא יודעים מאיפה להתחיל.

סקר שנערך בקיץ 2014 גילה שמעל 86% מהחיילים המשוחררים בישראל לא יודעים מה הם רוצים ללמוד. למרות עליה מתמדת במספרם של הלומדים לתואר ראשון בקמפוסים הראשיים של האוניברסיטאות מאז קום המדינה ועד אמצע שנות האלפיים, מסתבר שהבעיה העיקרית עוד בחיתוליה. מבחינת ביקוש, התחומים שנמצאים במגמת נסיקה הם משפטים ומינהל עסקים. לעומת זאת, בחלוקה לתואר ראשון לפי תחום לימודים אפשר לראות שאת המקומות הראשונים תופסים מדעי הרוח, חינוך והכשרה להוראה. 

יש סיבות מגוונות לכך שהצעירים בארץ ובעולם לא יודעים לאן מועדות פניהם. בין היתר נהוג להצביע על היצע רחב של תחומי לימוד, תחרות בין אוניברסיטאות ומכללות שמבלבלת את קהל היעד וכמובן לחצים מצד ההורים שלא בדיוק מסייעים בקבלת החלטה. כמו כן, מערכת ההשכלה הגבוהה עברה בשנים האחרונות שינויים דרמטיים. אלו באו לידי ביטוי במספר הלומדים ובקצב גידול של 8.1% בממוצע לשנה במספר הסטודנטים הכולל. המשמעות של הנתונים ברורה: יותר צעירים רוצים ללמוד אבל רובם לא יודעים מה לבחור. 

 

הגישות הסותרות: בין נטיות הלב ליכולות מוכחות

קיימות שתי אסכולות עיקריות שמנסות לספק את התשובה לשאלה איך להחליט על תחום לימודים. בצד אחד נמצאים אלו שטוענים שהסטודנט חייב לפעול לפי נטיית ליבו. הם מדגישים את האוריינטציה הטבעית של הסטודנט בבחירת תחום לימודים, את הרגש ואת האינטואיציה. לדעתם אין טעם לבזבז זמן על מבחני קבלה וגם לא צריך לשלם על מכוני הכנה. הסטודנט שפועל לפי הגישה הזו בוחר תחום לימודים פשוט לפי מה שהוא מרגיש: הוא ייתן עדיפות לתחום שמעניין אותו ויתעלם בשנים הראשונות משיקולי שכר, אפיקי קריירה, ביקוש בשוק העבודה וכדומה.

האסכולה הנגדית גורסת שיש לבחור תחום לימודים על פי יכולות אינטלקטואליות מוכחות. היכולות הללו נבחנות לפי מבחני הבגרות של הסטודנט לעתיד והמבחנים הנוספים שהוא מבצע אחרי השחרור. בסל המבחנים נכללים לדוגמא מבחני פסיכומטרי, GMAT וכדומה. כאן הדגש הוא על הרציונאל שעומד מאחורי תחום הלימודים וארגז הכלים כולל שיקולי סטטיסטיקה, היצע וביקוש, שכר ממוצע, שכר לימוד וכן הלאה.

הקושי בבחירת תחום לימודים נובע גם מהכלים שלכאורה אמורים לסייע למתלבטים. כמעט בכל מוסד אקדמי מפעילים מערך גיוס שכולל מבחנים להתאמת סטודנטים למסלולי לימודים. מבחנים אלו מדגישים את ההיבט הטכני של הבחירה, אך הם לא מביאים בחשבון את העדפות הסטודנט או תפיסת העולם שלו. 

סביר להניח שאין תשובה אחת פשוטה שמתאימה לכולם. בימינו תואר ראשון חשוב בדיוק כמו תעודת בגרות, אבל הרבה אנשים לומדים תחום כלשהו ואחר כך זונחים אותו בגלל חוסר עניין. הפתרון הוא ללמוד משהו מהנה כדי להעשיר את העולם הפנימי אך להשאיר אפשרות לעסוק בכך כמקצוע. 

למידע נוסף על לימודי תואר ראשון במכללה ללימודי חינוך ואמנויות סמינר הקיבוצים. 

•  •  •

הכתבה בשיתוף סמינר הקיבוצים

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו