מוחמד בסיוני הלך לעולמו

מוחמד בסיוני, שכיהן במשך 14 שנה כשגריר מצרים בישראל ובמשך ארבע שנים נוספות כממלא מקום השגריר, מת אתמול בביתו בגיל 74.

הלווייתו של השגריר המיתולוגי נערכה אתמול בקהיר במסגד "אל-רשדאן" והוא נקבר בבית הקברות של חללי הצבא המצרי.

בני משפחתו של הבכיר המצרי מסרו לכלי התקשורת הערביים כי השגריר לשעבר, אשר כיהן עד יום מותו כאיש הסגל הדיפלומטי של משרד החוץ בקהיר, הלך לעולמו בשעה שעסק בקריאת עיתוני הבוקר. לדברי בנו, אביו סבל מסוכרת כרונית ומבעיות של לחץ דם גבוה, אולם היה במצב בריאותי טוב ויציב ועד יומו האחרון עבד בשירות הסגל הדיפלומטי המצרי והיה בדעה צלולה.

בסיוני החל כאיש חיל מודיעין במצרים ונטל חלק בכל המלחמות בין מצרים לישראל. לאחר שחרורו מהצבא הצטרף לסגל הדיפלומטי המצרי ומילא תפקידים שונים בשגרירות מצרים בטהרן והיה נציג המשלחת המצרית במוסדות הליגה הערבית.

בשנת 1979, לאחר חתימת הסכם השלום וכינון הקשרים הדיפלומטיים בין ישראל למצרים, מונה בסיוני לתפקיד סגן שגריר מצרים בישראל. עם פרוץ מלחמת לבנון הראשונה, בשנת 1982, מונה לממלא מקום השגריר המצרי שהוחזר למצרים, ובשנת 1986 מונה לתפקיד השגריר בישראל עד שנת 2000 - אז הוחזר לקהיר במחאה על כניסת צה"ל לערים הפלשתיניות במהלך האינתיפאדה השנייה.

בסיוני ואשתו נגואה היו מעורים רבות בחיי החברה של האלפיון העליון ושל דמויות פוליטיות ודיפלומטיות בישראל, אולם על כהונתו הארוכה והמוצלחת בישראל של השגריר המיתולוגי העיבה פרשה של הטרדה מינית לכאורה שבה התלוננה רקדנית בטן ישראלית כי בסיוני נהג לאנוס אותה ולהטרידה מינית. לבסוף נסגר תיק החקירה נגד השגריר המצרי לאחר שסירב להיחקר מתוקף חסינותו הדיפלומטית.

מאז שובו למצרים נהג בסיוני להתבטא רבות בעניין היחסים בין המדינות, ואף סיפר בהרצאה שהעניק לפני שלוש שנים באלכסנדריה כי שימש למעשה קצין איסוף מודיעין בעת כהונתו כשגריר בישראל.

ימים ספורים לפני מותו התראיין לטלוויזיה המצרית בעניין תקיפת השגרירות הישראלית בקהיר, ואמר כי "אף שניתן להבין את מניעיהם של המפגינים הזועמים, אסור היה להם לתקוף באלימות את בניין השגרירות".

אשת עסקים ישראלית ובעלה שהיו מיודדים עם בני הזוג בסיוני בעת שהותם בישראל, סיפרו אמש ל"ישראל היום" כי הצטערו לשמוע על מותו: "הם היו עבורנו כמו משפחה בעת שמוחמד כיהן כשגריר בישראל, אבל מאז שבו למצרים הקשר איתם התרופף".

עוד סיפרו כי "בני הזוג בסיוני אהבו את חיי החברה בישראל וגם אנשי החברה הגבוהה והדיפלומטים בארץ אהבו אותם. נגואה בסיוני תמיד אמרה לנו שיש לה יותר חברות ישראליות מאשר חברות מצריות, והיא היתה גאה באהבה שהרעיף עליה הרחוב בישראל. היא תמיד נהגה לומר שזו התרומה שלה לשלום בין המדינות".