"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
לראשונה: מדענים תיעדו את רגע ההפריה של ביצית אנושית
מחקר חדש הוכיח כי כאשר הזרע האנושי פוגש ביצית יש ניצוץ, המכונה "ניצוץ אבץ"
לראשונה: מדענים תיעדו את רגע ההפריה של ביצית אנושית //

לראשונה: מדענים תיעדו את רגע ההפריה של ביצית אנושית

מחקר חדש הוכיח כי כאשר הזרע האנושי פוגש ביצית יש ניצוץ, המכונה "ניצוץ אבץ"

אילן גטניו
, עודכן

לראשונה תועד הרגע המדהים של הפריית ביצית אנושית.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

מחקר חדש שנערך באוניברסיטת נורת'ווסטרן, ושפורסם במגזין "סיינטיפיק ריפורטס", הוכיח כי כאשר הזרע האנושי פוגש ביצית יש ניצוץ, המכונה "ניצוץ אבץ". כאשר יש התעברות, יש עלייה ברמת הסידן ומשתחרר אבץ. האבץ מצטרף למולקולה הפולטת אור ונוצר ניצוץ מיקרוסקופי.

המדענים לא היו יכולים להפרות ביצית למטרת מחקר בגלל בעיות חוקתיות סביב מחקר בעוברים אנושיים. במקום זאת הם הזריקו לביצית אנזים של הזרע וגרמו לה להפעיל את המנגנון, שגרם לעלייה ברמת הסידן ולשחרור האבץ.

ניצוץ האבץ מוכר ממחקרים קודמים בחיות מעבדה, אבל הגילוי שזה קורה גם בהפריה אנושית יכול להשליך על תהליכים של הפריה מלאכותית. גודל הניצוץ במחקרים בבעלי חיים העיד על איכות ההפריה. בבני אדם בשלב זה, בזמן הפריית מבחנה, רופאים אינם יודעים מה איכות הביצית עד לתחילת ההריון עצמו. אם המדענים יוכלו לפתח דרך למדוד את ניצוץ האבץ בלי לפגוע בביצית המופרית, זה יכול להוביל לשינוי משמעותי בתהליך כולו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...