אז מדוע בעצם חשוב לערוך צוואה?

בשיתוף ברק רום

הכתבה מאת עו”ד ונוטריון אורית לוי

כאשר אדם הולך לעולמו מבלי שהותיר אחריו צוואה, עזבונו יחולק בין יורשיו על בסיס קרבה משפחתית לפי עקרונות חוק הירושה. הצאצאים נחשבים ליורשים חוקיים מדרגה ראשונה, והם זכאים לקבל את מלוא העיזבון. אבל אם המנוח היה בזוגיות בשעת מותו, אזי בת הזוג של המנוח (או בן-הזוג של המנוחה) זכאים ליהנות ממחצית שווי הירושה, והמחצית השנייה מתחלקת בין הילדים באופן שווה.

בן או בת הזוג לא חייבים להיות נשואים למנוח שנפטר, וגם ידועים בציבור שניהלו משק בית משותף יהיו זכאים למחצית מהעיזבון. אם לנפטר לא היו ילדים וגם לא בן או בת זוג, עזבונו יחולק בין הוריו. במידה והוריו אינם בין החיים, יחולק העזבון לילידיהם של הוריו (כלומר: אחיו ואחיותיו) וכן הלאה, אם גם הם לא בחיים, אז ילדיהם (כלומר: האחיינים) יורשים. רק במקרים שבהם הנפטר לא הותיר אחריו יורשים כלל, לרבות בני זוג, הורים, סבים, אחים וילדים, הירושה בכללותה תועבר לידי המדינה.

כיצד למנוע סכסוכי ירושה עתידיים?

חלוקה על פי עקרונות חוק הירושה יכולה להתאים לחלק מהאנשים, אך גם עלולה לפגוע ברצונם העדכני של המצווים וברצון היורשים. כך למשל במקרה של הליכי גירושים, כאשר ההליכים המשפטיים מעכבים את הגירושין בפועל, ואם לא יסתיימו בזמן, הרכוש יעבור על פי החוק לידי הבעל או האישה, למרות שהם כבר נפרדו ומן הסתם לא היה ברצונם שבן-הזוג המסוכסך איתם יזכה בעזבונם.

במקרה של זוגות בפרק ב’, כאשר לכל אחד מהצדדים יש ילדים מהנישואין הקודמים, וגם לבני זוג שמוגדרים כידועים בציבור, מומלץ לכתוב צוואה ואף לערוך ביחד צוואה הדדית כדי למנוע סכסוכי ירושה עתידיים הנוגעים למעמדם.

מאחר שחוק הירושה אינו מתייחס לזכויות של משפחות חד הוריות, או לבני זוג שנפרדו או התגרשו, רצוי לערוך צוואה כדי לשמור על זכויות היורשים. מצב נוסף שמחייב עריכת צוואה הוא כאשר המצווה מעוניין להעביר את ירושתו בדרך אחרת מהכללים שנקבעו בחוק, וכך גם לגבי רצונותיו לגבי המשך ניהול העסק שלו, חלוקת הנכסים וכדומה.

הצוואה משקפת את רצונו העדכני של המוריש

החוק מאפשר לאדם לערוך צוואה שבה הוא רשאי לקבוע את חלוקת רכושו על פי רצונו, ובכל עת היא ניתנת לשינוי וביטול הצוואה הקודמת. לכל אדם שבבעלותו רכוש, כסף ונכסים, ולא מעוניין כי עזבונו יחולק מכל סיבה בהתאם למפורט בחוק, כדאי שיערוך צוואה, כאשר לאחר המוות תהיה תקפה רק הצוואה האחרונה שהותיר אחריו, וכל הצוואות שקדמו לה יתבטלו.

בצוואה רשאי אדם להגדיר מי יהיו יורשיו החוקיים ולקבוע לאיזה חלק מירושתו הם זכאים. הוא רשאי להוריש את עזבונו לכל מי שיחפוץ, גם לילדים שטרם נולדו, אך יבואו לעולם בתוך 300 ימים ממועד פטירתו, הוא יכול לבחור מי ימשיך את דרכו בעסקיו, וגם לתרום את הרכוש או להעבירו לתאגידים שונים.

כדי שלצוואה יהיה תוקף משפטי יש לערוך אותה בהתאם לתנאים המפורטים בחוק. לניסוח עצמו של הצוואה אין כללים, והניסוח בדבר הרכוש יכול להיות כללי או מפורט, אולם ישנם חמישה סוגי צוואות בעלות תוקף משפטי שניתן לערוך:

1. צוואה בכתב יד – שנכתבת כולה בכתב ידו של המצווה ונושאת תאריך וחתימה.
2. צוואה בעדים, שמשמעותה כי המצווה חותם על צוואתו בנוכחות שני עדים.
3. צוואה בפני רשות – המתבצעת בפני רשות מנהלית המפורטת בחוק כגון שופט, חבר בבית דין דתי, רשם לענייני ירושה, וגם בפני נוטריון.
4. צוואה בעל פה, שניתן לה תוקף משפטי רק אם המצווה אמר את רצונו בעל פה ולא הספיק להעלות את הדברים על הכתב עקב מצב רפואי קשה המוגדר כ”שכיב מרע”, והדברים שאמר נרשמו מיד על-ידי מי ששמע אותם (כגון: הרופא המטפל, אחות בחדר-מיון, חובש של מד”א וכיוצ”ב אנשים שנמצאו סביבו בשעה שהוא הרגיש שהוא עומד למות).
5. צוואה הדדית שעורכים יחדיו בני זוג נשואים או ידועים בציבור, אשר יכולה להיערך במסמך אחד או בשני מסמכים נפרדים.

במקרה שנפל פגם במסמך, או התברר שהמצווה לא ערך אותה מרצונו החופשי, תחת השפעה בלתי הוגנת או שהיה במצב לא צלול, לצוואה לא יהיה תוקף משפטי, והחלוקה תתבצע על פי חוק הירושה. כך גם במקרה שתוכן הצוואה אינו ניתן לביצוע, אינו מוסרי או אינו ממלא אחרי חוקי המדינה.

הכותבת היא עורכת דין ונוטריון אורית לוי.

בשיתוף ברק רום