מעבדות לחרות: מי מאתנו הוא עגל הזהב?

בשיתוף ברק רום

לוח השנה יודע לכוון היטב את מעגלי החיים שבהם אנחנו נעים, והוא מספק לנו מדי פעם הזדמנויות לעצור ולהתבונן בעצמנו. תרבויות ומסורות רבות מנצלות את מועד חילופי העונות הגדולות להתבוננות פנימית, לחקירה עצמית ולהנעה לפעולה לקראת ההמשך. כזה הוא האביב, עונה חמקמקה, שכדי להבחין בה דרושה תשומת לב מיוחדת. עונה שהיא כבר לא חורף ועדיין לא קיץ. כבר לא זה ועוד לא זה. זמן של פריחה והזדמנות להתחדשות. במסורת היהודית העתיקה היה חודש ניסן ראש לחודשים וסימל התחלה של שנה חדשה. האם גם אנחנו יכולים לרתום את זמן חילופי העונות הללו, לרכוב על אנרגיית ההתחדשות שאופפת אותנו מכל כיוון ולהתפתח במעגל החיים האישי שלנו?

אביב הגיע, פסח בא ואתו כל הקלישאות המוכרות לנו - סדר, ניקיון, הצגת קושיות וכמובן היציאה המיתולוגית מעבדות לחירות. זהו סיפור הולדתו של עם, שהייתה קשה כקריעת ים סוף, עם חוויה ששיאה הוא במעמד הר סיני, ובצמוד אליה גם השפל הגדול של חטא העגל. עגל זהב זה מסמל את כל מה שעומד בדרכנו אל החירות - גם הלאומית וגם הפרטית.

מיטל רמתי, מאמנת אישית ועסקית בכירה ומנוסה, מציעה זווית הסתכלות אחרת על סיפור עגל הזהב ועל הקשר שלו לחיינו הפרטיים.

“עבדות היא מצב של תודעה,” אומרת רמתי, “רבים מאתנו עבדים גם אם אינם מזהים את עצמם ככאלה. אנחנו עבדים של הקריירה שלנו, של המרדף אחרי הישגים, אחרי תעודות ואחרי תארים. עבדים של האגו ושל המרוץ המטורף של החיים. וכך, לפני שהספקנו להבחין בכך, הפכנו בעצמנו לעגל הזהב. כי מה זה בעצם עגל הזהב? כל מה שחיצוני, נוצץ, מנצנץ, מוזהב, מוחצן ומנקר עיניים. עגל הזהב הוא ‘תראו אותי ותסגדו לי’. זה המרדף אחרי ההצלחה הבאה ואחרי כיבוש של עוד פסגה. במקרים רבים המרדף הזה לא נובע מתוך איזו תשוקה פנימית, אמיתית ונכונה. לפעמים השאיפות שלנו הן לא ממש שלנו. אולי הן של הורינו, אולי של החברה שבה אנחנו חיים, אולי הן חלומות של אחרים שאנחנו חושקים בהם לעצמנו. ולמה אנחנו עושים את זה? כדי להיראות טוב יותר בעיני הסביבה. כדי לקבל תפקיד טוב יותר במקום העבודה. כדי להשיג עוד תעודה ועוד תואר, כי זה ייראה טוב ברזומה שלנו. כך אנחנו מתפתים להשיג עוד נכס ועוד רכב ועוד תפקיד. אפילו התחביבים שלנו הם יוקרתיים, כי ככה כולם עושים וככה גם אני רוצה.”

זה כי הדשא של השכן תמיד ירוק יותר.

“יכול להיות שהדשא של השכן ירוק יותר, אבל זה רק מה שרואים. דרכת פעם על הדשא הזה? אולי הוא דוקר? אולי הוא בכלל סינתטי? בטוח שאתה רוצה אחד כזה לעצמך, רק כי הוא נראה ירוק יותר? בפועל, אנחנו הולכים ומאבדים את הקשר עם מה שעושה לנו טוב. מאבדים את חוש היצירתיות שיכול להוביל אותנו אל החלומות והרצונות האמיתיים שלנו. מתי שאלנו את עצמנו את השאלה הבסיסית ביותר: מה עושה לי טוב? האם אנחנו בכלל יודעים את התשובה? מרבית חיינו סובבים סביב גאדג’טים והם קשורים בעיקר לטכנולוגיה. היא לא מפסיקה להתחדש ואנחנו לא מפסיקים להתעדכן בה. אנחנו מאבדים את היכולת ליהנות מדברים פשוטים, שלא עולים כסף. חלקנו כבר איבד את היכולת ליהנות מעצמו. לרבים מאתנו יש קושי אמיתי להיות לבד. לבלות עם עצמנו זמן של התבוננות פנימית וחיצונית. גם כשאנחנו מוצאים זמן כזה, אנחנו כבר חושבים על הדבר הבא. לא מרשים לעצמנו לעצור לרגע, לצחוק, להשתובב, ליהנות מהרגע. נוסעים, למשל, לצפון, ובדרך עסוקים בשיחות עבודה ומפסידים את הנוף. יושבים בבית קפה ועוברים על המיילים, במקום ליהנות ממיץ תפוזים סחוט או מקפה טוב. לא מקדישים זמן להסתכל על מה שקורה סביבנו. לא ממש חיים את מה שקורה לנו. כל הזמן עסוקים בדברים אחרים. מתי בפעם האחרונה הצלחתם ליהנות מזמן לבד עם עצמכם והייתם מרוצים? מתי עצרתם לרגע, התבוננתם בעצמכם ובחייכם וחשתם הכרת תודה והוקרה על מה שכן יש לכם?”

איך בכלל מתחילים?

“בואו נתחיל במציאת שני דברים פשוטים, שלא תלויים בכסף או ביוקרה, ושעושים לנו טוב. משהו שנוגע אך ורק לנו, שלא קשור בזוגיות או בילדים. משהו שצריך לפנות עבורו זמן ושאפשר לעשות אותו רק עם עצמנו: לצייר, לטייל בפארק, לבשל, לקרוא ספר. כל אחד עם מה שעושה לו טוב. אפילו סתם ישיבה בבית קפה, בלי סלולארי או לפטופ. אחרי שמצאתם עיסוק כזה, הקדישו לו זמן פעם בשבוע. זה כמו לקבוע פגישה, רק עם עצמכם, מבלי שאף אחד יפריע.”

ואיך ממשיכים מכאן?

“עוד משימה שאני מזמינה אתכם לעשות לפני ליל הסדר – הכינו רשימה של 20 דברים שהבאתם לתוך חייכם ושאתם מודים לעצמכם על כך. ברשימה יכולים להיות הישגים, הצלחות וגם אנשים. אחרי שהשלמתם את הרשימה, הביטו בה, היו גאים בעצמכם, הכירו תודה למי שאתם, והכינו עוד רשימה אחת קטנה וחשובה: 3 מטרות חדשות שאתם מסמנים לעצמכם לשנה הקרובה. הקפידו על כך שהן תהיינה משלושה תחומים שונים שאינם קשורים לזוגיות, לאימהות, או לכל דבר שמערב אנשים אחרים. משהו פרטי לגמרי, שכולו מוקדש לעצמכם ולא לאחרים.

“פסח זה לא רק מי סידר את השולחן הנוצץ ביותר, מי הביא את המתנה היקרה ביותר ומי בישל את המנה הטעימה ביותר. כל אלה הם עגל הזהב והדשא של השכן. האביב, ואתו חג הפסח עמוס הסמלים, מייצרים סוג של רוח אנרגטית שתומכת בתהליכים של שינוי, צמיחה והתחדשות. נצלו את הרוח הזאת והרימו את המפרשים שלכם כדי לא להישאר במקום. נצלו את החג הזה כדי לערוך לא רק ניקיון יסודי בארונות ובמחסן, אלא גם כדי לנקות את הראש, להוציא ממנו רעיונות ישנים ולפנות מקום לחדשים. לאזן בין הצרכים והרצונות שלכם, לבין מה שהחברה מכתיבה ודורשת. בין האגו לבין הילד הפנימי. בין מי שאתם חושבים שאתם, לבין מי שאתם באמת. ואז תזכו לא רק לחג שמח אלא גם לחיים שמחים מאוד גם אחריו.

מיטל רמתי Www.maycoaching.co.il

בשיתוף ברק רום