מודיעין טוב, כשל מבצעי

השב"כ העביר התרעה ממוקדת מספיק כדי לאפשר סיכול • אלא שבצה"ל לא האמינו שהחדירה תהיה באור יום ולמרגלות מוצב מצרי • מה שבטוח, הפיגוע היה המסמר האחרון בארון הקבורה של אשליית השקט בגבול הדרום

צילום: אי.אף.פי // אלוף פיקוד הדרום, שר הביטחון והרמטכ"ל בזירת האירועים, אתמול

סיוטי הטרור של מערכת הביטחון התממשו אתמול בגבול הדרומי, ובמחיר כבד: שמונה הרוגים ו-31 פצועים.

זה היה פיגוע שההתרעה לו נכתבה באותיות גדולות וצועקות. לא רק זאת המדויקת שהעביר השב"כ ולא הובילה לסיכול, אלא זאת האסטרטגית, שכבר תקופה ארוכה מזהירה מפני ציר ה-ח', אותו ציר שיוצא מעזה דרך המנהרות לסיני, מוביל מזרחה בסיוע הבדואים, ומשם צפונה לשטח ישראל.

עשרות פיגועים סוכלו על הציר הזה בשנים האחרונות. מקצתם ממש בתוך שטח ישראל, רובם על קו הגבול. מידע של שב"כ איפשר בדרך כלל סיכולים מוצלחים במחיר נמוך יחסית באמצעים ובכוח אדם. אזרחי ישראל כלל לא היו מודעים למלחמה האפורה הזאת שמתנהלת מדי לילה בשטח סבוך, לאורך מאות קילומטרים נטולי הפרדה ממשית.

אשליית השקט הזאת הניחה לישראל להתמהמה בהקמת הגדר הדרומית, על אף הנתון המטריד של 6,551 מסתננים שחדרו לישראל מאז ראשית השנה ממצרים, והידיעה כי מדובר בפלטפורמה שעלולה להתחלף במהירות מסמים-זונות-מהגרי עבודה - למחבלים. אתמול הודיע משרד הביטחון על האצת העבודות ופירט את שנעשה; חלק מההסברים נכונים, גם הוויכוח התקציבי המתמיד עם האוצר, אבל השורה התחתונה עגומה: תוצאות הפיגוע מעידות על מה שלא נעשה.

למצב הנתון הזה נוספה התמוטטות השלטון במצרים, שהפכה את סיני לארץ רפאים. השלטון המרכזי בקהיר מתרכז בשמירה על נכסיו העיקריים והפקיר את סיני לכל רוח. הבדואים היו ראשונים להרים ראש, מה שהתבטא מייד בפגיעה בצינור הגז לישראל (כדי לסחוט דמי חסות מהשלטון ומספקית הגז). ארגוני הטרור התאימו את עצמם במהירות לסיטואציה החדשה, והבינו שנוצרה להם הזדמנות חדשה: חמאס (וגם ארגוני טרור אחרים) העביר לסיני מחסני אמל"ח, מפקדות ומחרטות, מתוך הבנה שבעזה הוא חשוף לתקיפה ישראלית אבל בסיני הוא מוגן לגמרי: ישראל לא תעז לתקוף שם, מחשש לסכן את השלום האסטרטגי עם מצרים.

ירי הקטיושות לאילת בשנה האחרונה היה סנונית ראשונה שבישרה את ההרעה הזאת במצבנו בגבול הדרומי. ההאצה בהברחות האמל"ח היתה עדות נוספת. הפיגוע אתמול היה המסמר האחרון בארון הקבורה של אשליית השקט בגבול הדרומי: הוא קרה למרגלותיו של מוצב מצרי, באור יום מלא, 50 מטר מקבוצת שוטרים מצרים שעמדה וצפתה ולא עשתה כלום. במצב הדברים הזה נדרשת ישראל להישען על מודיעין שיסכל פיגועים. אתמול היה לה כזה - ומשובח. שב"כ העביר התרעה ממוקדת מספיק כך שאפשר וצריך היה לסכל את הפיגוע. היה מידע שאנשי ועדות ההתנגדות העממית יצאו מעזה, וידעו שמטרתם לפגע ולנסות לחטוף. על בסיס ההתרעה הזאת ירדו לוחמי הימ"מ דרומה לפעילות משותפת עם אנשי השטח של השב"כ. צה"ל גם הוריד דרומה את עורב גולני, שאחד מלוחמיו נהרג אתמול בפעילות.

הכביש לא נסגר

אלה, בשילוב כוחות הבט"ש הרגילים של אוגדה 80, היו אמורים להספיק כדי לסכל. לוחמי הימ"מ היו על הגדר כל הלילה, אבל בבוקר הוחלט להחזירם לבסיס. ההערכה היתה שהמחבלים לא יחדרו ביום, שהם לא יעשו זאת למרגלות מוצב מצרי, שזה לא יקרה בנקודה הזאת. לכן גם לא סגר צה"ל את כביש 12 לתנועת אזרחים, שמצאו עצמם בקו האש הראשון. עתה נדרשים האוגדה והפיקוד לסידרת שאלות קשות על תפקודם הלקוי באירוע הקשה. אמש היו מי שניסו להמעיט בערך ההתרעה שניפק השב"כ, אבל מדובר בוויכוח סרק: המידע היה מצוין, הכשל היה מבצעי. צריך להמתין לתחקירים, אבל ייתכן שהרמטכ"ל יחליט הפעם לנקוט צעדים פיקודיים כדי להבהיר את חוסר שביעות רצונו מתוצאות האירוע.

בינתיים נקלעה ישראל לזירה אפשרית נוספת - בעזה. התגובה המיידית לפיגוע היתה הריגתה של צמרת "הוועדות", שהתכנסה ברפיח. אפשר (וצריך) לתהות למה מחבלים בכירים כאלה חוסלו רק אחרי הפיגוע הקשה, ולא לפניו - במסגרת "הקם להורגך השכם להורגו" - למרות שכאמור היה ידוע שהם שלחו פעילים לרצוח ולחטוף. תהייה דומה עולה כל העת אצל כל מי שמעורב בעניינו של גלעד שליט, על רקע הימנעותו העקבית של הדרג המדיני מאישור תוכניות מבצעיות שעשויות לשנות את פני המו"מ.

עזה ממשיכה להתחמש

הפגיעה הזאת הובילה אתמול לירי רקטות מעזה, ולהערכות כי "הוועדות" יבקשו לנקום את מות מפקדיהן בסידרת פיגועים נוספת. על הרקע הזה נפרסה סוללה נוספת של כיפת ברזל בבאר שבע (הראשונה כבר הגיעה לאשקלון לפני כמה ימים), והועברו מסרים לעזה כי כל ירי ייתקל בתגובה קשה. בישראל מקווים כי זה יספיק להרתיע את חמאס כדי שיפעל להרגעת הארגונים הסוררים.

אבל גם אם הסיבוב הנוכחי יסתכם בכך, ישראל צריכה להיות מוטרדת. המצב בסיני ממשיך להידרדר מבלי שיש לישראל מענה מבצעי ממשי, ועזה ממשיכה להתחמש ולקבוע מתי יקרה ואיך ייראה כל סיבוב לחימה. וכאשר פני העולם נשואות להכרזה על מדינה פלשתינית והלגיטימציה הישראלית בנסיגה, מרחב הפעילות של צה"ל מצטמצם עוד יותר. הפיגוע אתמול חידד את הדילמה הזאת, התשובה שניתנה רחוקה מלתת לה מענה.

הכותב הוא הפרשן הצבאי של ערוץ 1

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר