"יש לי יתרון על אחרים. זה מביך אותי"

קשה לנהל ראיון עם דודו דהאן בימים כאלה. חלון ההעברות באירופה פתוח לרווחה עד סוף אוגוסט, והשוק הישראלי והבינלאומי רותח. בסופו של דבר, המפגש נקבע במקום שהפך לביתו השני בחודשים האחרונים - נתב"ג, רגע אחרי שחזר מעוד גיחה לבלגיה, לשם ישוב בתוך ימים אחדים.

למרות שהסלולרי שלו הועבר לרטט, הוא לא יכול להתעלם מהשיחות שמרעידות את כוס הקפה שעל השולחן, אחת מהן משחקן ישראלי שזה עתה קיבל הודעת שחרור מקבוצתו וכי הוא רשאי לחפש לעצמו קבוצה. "אני אומר לך, תמשיך להתאמן ולחייך כרגיל, אל תיראה לחוץ ותן לי לעבוד. אם לא תצא עכשיו, תצא בינואר. אף קבוצה לא אוהבת לשלם לשחקן שלא משחק", הוא מייעץ לו וחוזר לראיון.

"אני מקבל יותר ממאה פניות ביום משחקני כדורגל, מההורים וכל מיני מקורבים. 98 אחוזים מהפניות אני דוחה כי לא כולם מתאימים לי. העניין הוא שאתה צריך להיות גם קואוצ'ר, גם פסיכולוג וגם ללמד אותם על עולם המו"מ. זו עבודה שדורשת ממך להיות זמין בשביל השחקנים 24 שעות".

בחמש השנים האחרונות הפך שמו של דהאן (39) לשם נרדף לליגה הבלגית, לשם הוציא בתחילה את ורמוט, טועמה, ארבייטמן ויבואה. בשנתיים האחרונות הפך העסק המתפתח שלו למפעל של ממש. גם שחקנים שבקושי היו מוכרים בשוק הישראלי מצאו עצמם על המטוס לאירופה, בדרך להגשמת חלום המקצוענות והכסף הגדול.

רמי גרשון, איתן טיבי ודודו ביטון הצטרפו להצלחות של בירם כיאל, ליאור רפאלוב ומאור מליקסון. רגע לפני פתיחת העונה, תפסנו אותו לשיחה על הכדורגל הישראלי מול האירופי, וכמובן על הגורמים שהפכו אותו ואת שחקניו לסחורה חמה מעבר לים.

למה דווקא בלגיה הפכה ללהיט ישראלי?

"בלגיה היא מרכז ההעברות האירופי של הכדורגל. זיהיתי את הפוטנציאל שם לפני שש שנים, והנה מתחילים לראות שחקנים בלגים שיוצאים לכל הליגות הבכירות באירופה. רק הקיץ הזה סטנדרד ליאז' הוציאה את ויטסל לבנפיקה ב-12 מיליון יורו, את קרסלר לאנדז'י מחצ'קאלה ב-11 מיליון, את דפור לפורטו ב-8 מיליון, וזה מתווסף להעברות שנעשו לצ'לסי ולליגה האנגלית בעונה שעברה", מסביר דהאן ומוסיף, "שם קורה הכל, ובגלל זה אני טס לבלגיה מדי שבוע בקיץ ובינואר, כשיש העברות.

"השחקן הישראלי הפך למבוקש שם עם הזמן. לפני שש שנים הייתי מגיע לפגישות ומנסה לעניין את המועדונים בשחקנים ישראלים, ואף אחד לא היה מוכן לשמוע. היום זה כבר אחרת".

היו שחקנים שלא הצליחו שם. זה לא פגע בעבודה שלך-

"אחרי שברדה, שלא אני הוצאתי, וגילי ורמוט, שהעברתי לגנט, נקלטו וכולם ראו שיש סחורה טובה, נפתח הסכר לאחרים. זה בא כמובן במקביל למשבר הכלכלי באירופה. למרות שהמשכורות שהישראלים מקבלים בבלגיה גבוהות ביחס לארץ, הן עדיין סבירות יחסית לשחקנים זרים באיכות טובה ממקומות אחרים, כמו ממדינות הבלקן, סרביה או קרואטיה לדוגמה, שהליגה שלנו לא נופלת מהן.

"ברגע שהשחקנים הראשונים שיצאו לשם עשו לנו שם טוב - להעביר את היתר כבר היה קל יותר, גם אם יש נפילות מדי פעם. אחרי טועמה ויצחקי - שהיו בבלגיה, אבל לא הצליחו בגלל בעיות מנטליות - למדתי איזה סוג של שחקן מתאים לצאת ואיזה לא. כולם מוכשרים ומתאימים מקצועית למה שחסר שם מבחינת טכניקה וראיית משחק, והשאלה היא האופי והיכולת של השחקן להיות מרוחק מהמשפחה, מהחברים ומהדברים שהוא מכיר.

"יוסי בניון הוא סמל לכך, גם ברדה, ואני מאמין שגם ליאור רפאלוב ומליקסון יצליחו לעשות את הסוויץ' בראש ולהבין שלא מספיק רק הכישרון, אלא צריך לשנות את כל דרך החיים שלך כדי להצליח באירופה. לא כל אחד מתאים לזה".

הרמה שם באמת גבוהה יותר-

"אסור להשוות בין בלגיה לישראל, כי הרמה שם גבוהה בשתי רמות מאצלנו, וזה לא משנה אם חיפה תעבור את גנק או לא. צריך להסתכל בפרמטרים רחבים יותר, כמו איצטדיונים, מתקנים, קהל והכנסות מזכויות שידור. יש הבדל של שנות אור בינם לבינינו. בבלגיה, גם לקבוצות הקטנות כמו סנט טרוידן יש איצטדיון חדיש שמלא בעשרות אלפים בכל משחק. גם בפולין זה ככה בגלל היורו הקרב ובא. זה נתן דחיפה ענקית למתקנים ולמקצוענות שם. זו ליגה שגם עברה את ישראל".

בינתיים אתה הורג את ליגת העל, כי כולם עוזבים.

"זה לא הורג את הליגה, מי שאומר את זה לא מכיר את הכדורגל הישראלי. אני מזמין אותו שיבוא איתי לליגה הלאומית לראות כמה עומר דמארי וטל בן חיים יש שם. לא חסרים כישרונות, ולכן היציאה של השחקנים לא מחלישה את הליגה אלא רק מחזקת אותה, כי אז מתפנה מקום לפנים חדשות וטריות להתפתח.

"השחקנים שמשחקים באירופה חוזרים לפה שונים לגמרי מאיך שהם היו כשיצאו. הם מעלים את הרמה, גם של הנבחרת, שמשחקת היום כדורגל אירופי לכל דבר. אז לא צריך להגיד שזה רע ומפרק את הליגה. גם השחקנים עצמם יודעים שאם הם רוצים לצאת, הם צריכים להשקיע פי מאה. אין שחקן שאין לו תזונאי, מאמן כושר ומנטור אישי.

"זה הכל בזכות הרצון שלהם לצאת החוצה וההבנה שזו הדרך. פעם היו נמני, ברקוביץ' ורביבו, שהסתמכו רק על הכישרון שלהם ולא עבדו קשה. הם היו עומדים על המגרש, ורק הכישרון העצום שלהם עזר להם. היום אין אולי אותו כישרון, אבל מוסר העבודה גדל".

חלק מבעלי הקבוצות לא אוהבים שאתה מוציא את הכוכבים.

"אולי, אבל יש גם את עניין הכסף הגדול שנכנס לישראל בזכות ההעברות האלו. בעלי הבית בוכים כל הזמן שהם מפסידים, אבל כשהם מרוויחים כסף - הם לא מציינים את זה. מכבי חיפה הרוויחה בזכותי 5 מיליון יורו בשנה. איפה היו סכומים כאלו לפני כמה שנים? הפועל ב"ש עשתה 750 אלף יורו על מליקסון ועוד רווחים ממכירה עתידית, שיהיו שווים הרבה מאוד כסף.

"דודו ביטון מרעננה נמכר בחצי מיליון יורו, רמי גרשון מליגה שלישית ברבע מיליון, זה הרנסנס שלנו. למרות זאת, ואני אומר זאת בתור סוכן שמשכורתו נגזרת מההעברות האלו, המחירים גבוהים מדי והשחקנים מרוויחים יותר ממה שהם שווים. גם הקבוצות דורשות הרבה יותר ממה שמגיע להן בעבור ההעברה, את זה חייבים לומר".

מי השחקנים שנמצאים אצלך על הכוונת כרגע-

"עומר דמארי, טל בן חיים וניר ביטון הם הדבר הבא בכדורגל הישראלי. אני מאמין שכבר בינואר אוציא לפחות אחד מהם לאירופה. כדאי ליהנות מהם כל עוד הם כאן, כי זה לא יימשך הרבה זמן".

כך נולד כוכב

דהאן, שהיה בלם בינוני בהפועל ירושלים, הפך לסקאוט לאחר פרישתו ועבד, בין היתר, עם הפועל ת"א וכמובן עם בית"ר י-ם. במהלך כהונתו של היו"ר אלי ארזי היה דהאן סוג של מנג'ר. לאחר מכן מונה למאמן הכח רמת גן, אולם מהר מאוד הוא הבין שהחיים שלו הם בעולם העברות השחקנים, ושאי אפשר לרקוד על שתי חתונות, שלא לומר שלוש.

איך אתה מוצא שחקנים-

"אני חושב שהשיטה שפיתחתי, בזכות העובדה שאני גם סקאוט, עוזרת לי למצוא את הדברים הטובים. החוכמה היא לגלות שחקנים אלמונים, וזאת העבודה האמיתית שלי. גם במשחק רע אני יודע לזהות פוטנציאל של שחקן. יש לי כמה צלחות לוויין שהתקנתי בבית, ואני עוקב אחרי ליגות באפריקה, טוניס, מרוקו ועוד כל מיני. אני מקליט מלא משחקים ומנתח אותם.

"אחרי שאני מוצא את השחקנים, אני מגיע אליהם במייל או בטלפון. לשמחתי, היום כשהם עושים בגוגל 'דודו דהאן', הם מקבלים באנגלית הרבה תוצאות של עסקאות שעשיתי, וכך נוצר החיבור הראשוני. יש הרבה שחקנים שפונים אלי, אבל אני פחות אוהב את זה. אני רוצה לפנות לשחקן כי אז אני יודע שזה משהו שווה".

אולי תגלה לנו מיהם כוכבי העתיד בכדורגל הישראלי.

"ידין זריס מהרצליה שבלאומית, חלוץ בגובה 1.92 מ'. בתוך שנה הוא יתפתח להיות משהו מפחיד, באחריות. המגן אלי דסה מבית"ר ירושלים הוא השחקן הכי אינטליגנטי לגילו שראיתי בחיי. סארז' נסאר מהפועל ב"ש יכול להיות המליקסון או הרפאלוב הבא".

מי תהיה האלופה לדעתך-

"האלופה תהיה מכבי חיפה או הפועל ת"א. לשתיהן יש סגלים רחבים ועמוקים. לחיפה אולי יש יתרון בחוד עם אינספור אפשרויות, אבל להפועל יש את השחקן הכי טוב בליגה - עומר דמארי, כך שלדעתי זה יהיה צמוד. בכל מקרה, למכבי ת"א אין סיכוי לקחת אליפות. הסגל שלה לא עמוק מספיק בשביל זה".

מי הזר הכי טוב בליגה שלנו-

"הבלם הניגרי של אשדוד אפא אמברוז, שחקן בן 23 שכבר משחק בהרכב של הנבחרת שלו. זה שיחוק של ג'קי בן זקן, שהוא בעלים עם חזון שמקבל החלטות מהר מאוד. זה ישתלם לו מהר מאוד כשהוא ייצא לקבוצת פאר באירופה".

מה קרה לך עם אבי נמני-

"יש קווים שלא חוצים ודברים שלא עושים, לא משנה כמה אמביציה יש לך. אני שמח ש'ויצמן-יער' הרגיעו אותו קצת כי זה היה לא בסדר. אני לא הגעתי למצב שהבטחתי כיסוי משפטי לשחקנים שהיו חתומים אצל סוכנים אחרים, אבל אותי השעו וקנסו. לא יכול להיות שיש חוק שתופס רק לדודו דהאן, ובגלל זה פתחתי את הפה. הורים של שחקנים ביקשו ממני לעשות משהו כי זה היה מוגזם".

אתה רוצה להיות פיני זהבי הבא-

"אני ממש לא מחפש את זה. אני איש כדורגל שהיה שחקן. אימנתי, הייתי סקאוט ומנג'ר, ולכן אני רואה את עצמי חוזר לאחד המועדונים ועושה פה הרבה תארים עם הניסיון העצום שצברתי. לא עכשיו, אלא בעוד כמה שנים. בינתיים אני רוצה לקדם שחקנים ולמצוא חדשים.

"צברתי ניסיון אדיר בתחום, אין חוק שאני לא מכיר, אין שחקן בגלובוס שאני לא יכול להגיע אליו, ואני מרגיש שיש לי יתרון כל כך גדול על אחרים שזה לפעמים מביך אותי. יש לי יתרון גדול מאוד כמעט מול כל בן אדם שאני יושב מולו וקשור לכדורגל, ואני מאוד גאה בזה. הידע הזה שווה הרבה כסף, תארים והצלחה בכדורגל. בכל מקרה, לא אחזור להיות מאמן כי אני מרגיש שזה כבר קטן עלי".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו