טיט / דרור בורשטיין (כתר)
המשפט "בשנה הבאה בירושלים הבנויה", שנוהגים לומר בליל הסדר, הוא לא הביטוי המדויק שבו היה בוחר להשתמש הנביא ירמיהו; אבל דווקא חג הפסח הוא הזדמנות מצוינת להתוודע לספרו של דרור בורשטיין, שמחזיר לחיים את נביא הזעם הידוע בנבואותיו על חורבנה של ירושלים ומעניק לו חיים חדשים בירושלים של ימינו. בגלגולו זה, ירמיהו הוא משורר צעיר שגר בעיר חצי תנ"כית, ומנסה להתמודד בהצלחה חלקית עם בית המלוכה, עם עברו ועם עול ייעודו כמשורר וכנביא, שממנו אין לו לאן לברוח. זהו הישג מרשים לבורשטיין, ולז'אנר הרומן המקראי בכלל.
דייגו היקר / אלנה פונייטובסקה (תשע נשמות)
אסופת מכתבים בדיוניים שנרקמו בעקבות מכתביה האמיתיים של אנג'לינה בלוף, ציירת ממוצא רוסי שהיתה אחת מנשותיו של הצייר המקסיקני הגדול דייגו ריברה, מרכיבה את הספר הצנום, הייחודי והמדויק "דייגו היקר" (בתרגומה של מיכל שליו). במכתבים פונה בלוף לריברה - שנטש אותה עם ילדם המשותף בפאריס ועבר למקסיקו - ומגוללת בפניו את כמיהתה אליו ואת געגועיה. התלישות בפאריס והחלל בין המכתבים - שהוא השתיקה של ריברה - הופכים את הספר למונולוג אמנותי שמלמד על החד־צדדיות של האהבה לאו דווקא כחיסרון, אלא כאפשרות להשלמה עצמית.
מר מ' היקר / הרמן קוך (כתר)
גיבור ספרו החדש של הרמן קוך (בתרגום ענבל זילברשטיין) הוא סופר מפורסם שכבר לא צריך להוכיח כלום. הצלחתו מוכחת, ספריו האחרונים הם רבי מכר וחייו האישיים בחברת אשתו הצעירה רגועים ונטולי דאגות, מלבד אחת: האם יצליח לשחזר את ההצלחה, או שפיסגת הקריירה האמנותית שלו כבר מאחוריו ועתידו כולל בעיקר מפגשי הקראה משמימים בספריות של כפרים שכוחי אל. למזלו, אחד מאותם המפגשים מניב היכרות עם אדם שלקח חלק משמעותי באחד מספריו. המפגש המקרי מפר את שלוות חייו המנומנמת של הסופר ושולח אותו למסע בשבילי הספרות והזמן, שם ניתנת לו ההזדמנות לכתוב וליצור שוב מחדש.
העטלף / יו נסבו (בבל)
מעבר לעובדה שמדובר במותחן משובח, "העטלף" (בתרגום רות שפירא) הוא ספר חובה לכל חסידי יו נסבו. זהו הספר הראשון בסידרת הבלש הארי הולה, והוא מכיל את כל המפתחות החשובים להבנת דמותו המורכבת והמיוסרת של הולה, כפי שהיא באה לידי ביטוי בספרים הבאים. ב"העטלף" אנחנו מבינים מדוע הולה הפך לאלכוהוליסט, ומהם השדים הרודפים אחריו. נסבו עצמו מתייחס לא מעט ל"העטלף" בהמשך הסידרה, ולאירועים המתרחשים יש השפעה רבה גם בעלילות הבאות. וכשאר ספריו של נסבו, גם זה כתוב בתנופה ובעוצמה רבה. העלילה מתרחשת באוסטרליה - שאליה הולה מגיע כדי לחקור רצח של כוכבת עבר נורבגית - ומתפתחת למרדף מצמרר אחר רוצח סדרתי.
הכותלי / נל זינק (לוקוס)
פרוע? מושחז? חסר עכבות? אפשר לקשור את שמות התואר הללו ל"הכותלי", ספר הביכורים של נל זינק, אבל זו תהיה קלישאה. ואחד הדברים שמושכים במיוחד בספרה (בתרגום מיכל שליו) הוא בדיוק העובדה שהוא חומק מקלישאות וייחודי כל כך לעצמו. טיפאני מתחתנת עם סטיבן רק שלושה שבועות אחרי היכרותם. היא לא עובדת, לו יש עבודה מכניסה; היא לא רוצה לעשות שום דבר, בעיקרון, הוא הופך לאקטיביסט סביבתי. זינק מתארת את חייה של טיפאני, את המעברים התלושים מעיר לעיר בעקבות העבודה של סטיבן, את הרומנים העלובים המזדמנים, את הסיטואציות המשונות שהיא נסחפת לתוכן - ובכך יוצקת מהחומרים השגורים ביותר תובנות בלתי שגרתיות בעליל. נושך, מצחיק ויוצא דופן.
יריד השעשועים / ורנר ברויניג (קרן)
ורנר ברויניג כתב את "יריד השעשועים" בשנות ה־50 בגרמניה המזרחית המתהווה. עוד בטרם השלמת כתב היד אסרו השלטונות את פרסום הספר, וברויניג התמכר לטיפה המרה ומת לפני שהשלימו. כל אלה הם רק רמזים חוץ־ספרותיים לכוחה הרב של היצירה, שראתה אור בגרמניה ב־2007, עשרות שנים לאחר מות מחברה, והוכתרה מייד ולא בכדי לאחת היצירות החשובות של הספרות הגרמנית לאחר המלחמה. מבט מקיף, חודר וקודר על חייהן של מגוון דמויות, שנכרכים סביב ה"ויסמוט", מכרה אורניום שהיה לחלק מרכזי בכלכלתה של גרמניה המזרחית, ישות בולענית השואבת לתוכה את הבודדים, המנודים, החולמים והאבודים. "יריד השעשועים" (בתרגום חנן אלשטיין) פותח צוהר מפתיע לחיים במזרח גרמניה ובוחן באופן אכזרי ולא מתפשר את הערכים שבבסיסה ואת התגשמותם.
הדרך לעין חרוד / עמוס קינן (עם עובד)
הרומן הדיסטופי הפך בשנים האחרונות לדייר של קבע בספרות העברית. היות שכך, מומלץ לחובבי הז'אנר לקרוא באחת מאבני היסוד של הרומן הדיסטופי העברי עם הוצאתו המחודשת. "הדרך לעין חרוד", שפורסם, כמה סמלי, ב־1984, מתאר את ארץ ישראל זמן קצר לאחר שכת צבאית השתלטה על המדינה, גירשה את הערבים והשליטה משטר צבאי ברוב חלקיה. צעיר תל־אביבי מסתנן מתוך עירו הנתונה במצור בשאיפה להגיע לאזור עין חרוד, שבה עוד מתקיים שלטון חופשי, בהנהגתה של קבוצת מורדים. "הדרך לעין חרוד", שאף הפך לסרט ולהצגה ברבות הימים, מזכיר - לא רק לחובבי הדיסטופיה - שלעיתים עולם ומלואו יכול להתקיים, על כל גווניו, בספר צנום, מינימליסטי ורב כוח.
מסעו של גאנדי הקטן / אליאס ח'ורי (חרגול/מודן)
גאנדי הקטן, מצחצח נעליים מביירות, נורה למוות במהלך מלחמת לבנון. זהות היורים אינה ידועה. אליס, זונה מבוגרת שהיתה ידידתו, מספרת את סיפורו ושוזרת את סיפורה בתוכו. מתוך הספר (בתרגום יהודה שנהב־שהרבני) צומח ועולה פסיפס מגוון, מלא חיים, של תקווה והחמצה. כמו בספרו "פנים לבנות", שאף הוא תורגם לעברית, פענוח חידת מותו של הגיבור עומד בבסיס העלילה ומתוכה משתקפים ומשתברים חייהם של הסובבים, קורותיה של העיר וסוגיות משמעותיות עבור כל אדם, שאפשר, למצער, לתמצת בשאלה הקצרה "כיצד לחיות". ח'ורי, המתגורר בביירות ובניו יורק לסירוגין, הוא כיום מהקולות המרתקים בספרות הערבית ובכלל.
תולדות תורת הסוד העברית / יוסף דן (מרכז זלמן שזר)
שאלת זהות מחברו של ספר הזוהר היתה ועודנה אחת התעלומות הגדולות בעולם המיסטיקה היהודי. מי כתב את ספר הזוהר? האם, כמקובל לחשוב, היה זה רבי שמעון בר־יוחאי במירון, האם הוא נכתב על ידי רבי משה די ליאון בספרד, או אולי כפי שמקובל לחשוב היום, הספר המרכזי בתורת הסוד היהודית הוא לא בן לאב אחד אלא פרי עבודתם של חבורת כותבים? הכרך החדש (י"א) בסידרה של פרופ' יוסף דן, מומחה עולמי לקבלה, מבקש לענות על התעלומה ארוכת השנים בצורה נגישה וברורה גם לקוראים נטולי ידע אקדמי, ועושה זאת בהצלחה.
ברגל / הנרי דיויד ת'ורו (אסטרולוג/משכל)
הנרי ת'ורו מת בשנת 1862, אך דומה כי מה שכתב לא מתיישן אף פעם. למשמע שמו עולים כתביו המפורסמים - "וולדן" האלמותי ומסתו "אי ציות אזרחי" שמיצבו את דמותו של הסופר, המשורר והפילוסוף האמריקני כאישיות חדשנית ופורצת דרך. לאלה, וגם למי שטרם התוודע לת'ורו, כדאי לקרוא ב"ברגל", אולי לא חיבורו המפורסם ביותר, אך עדיין רענן כשהיה עם צאתו ורלוונטי מאין כמוהו. ת'ורו, שדגל בחזרה לטבע ובחיים פשוטים וקרובים לאדמה, והיה ממבשרי המודעות לאיכות הסביבה, מוליך אותנו בשבילים הפראיים של תודעתו ושל תודעתנו שלנו, שכן "ברגל" הוא מסה פילוסופית, הוא חיבור אישי ספוג זיכרונות ורשמים, הוא מניפסט אנטי־חומרני וככזה חתרני למדי, ובה בעת הוא שיר פיוט לבלתי מובן מאליו השוכן בשגור וביומיומי.
בחרו: נטע הלפרין, עמר לחמנוביץ, אורי כהן, אהרון לפידות