"הם לא ירפו עד שיצליחו לחסל אותי" | ישראל היום

שישבת

"הם לא ירפו עד שיצליחו לחסל אותי"

לפני חודש פסק בית המשפט העליון שהתלונות שהגישו נגדו ארבע נשים על אונס היו תלונות שווא - וחייב אותן לפצותו בסכומי עתק • אבל ההפגנות מול ביתו של עו"ד אורי דניאל אינן פוסקות, והוא ממשיך להילחם
פורסם ב: עודכן ב:
10
  • אורי דניאל ואשתו לימור // צילום: יהושע יוסף
    אורי דניאל ואשתו לימור // צילום: יהושע יוסף

שש שנים שאורי דניאל חי בתוך חלום בלהות מתמשך, שבו נאלץ לצאת למלחמה על חייו, שמו הטוב וחפותו. המלחמה נגמרה, לכאורה, לפני חודש, כשבית המשפט העליון פסק שהתלונות שהגישו נגדו ארבע נשים על אונס היו תלונות שווא, ושלא נותר ספק שהמתלוננות פעלו מתוך כוונת זדון לפגוע בדניאל ולמתג אותו כ"אנס סדרתי". אבל המלחמה שלו רק התחילה.

"מאז פסק הדין, אני ומשפחתי ממשיכים להיות מוטרדים על בסיס קבוע", אומר דניאל (52), ועיניו הבהירות זועקות מעייפות. "בלילה האחרון לא ישנתי. קבוצה של כעשרים אנשים, וביניהם חלק מהנשים שהתלוננו נגדי, עמדו ליד ביתי עם שלטים וצעקו עם מגפון שאני אנס סדרתי מסוכן.
"בוקר אחד התעוררנו, והשכנים התקשרו שלא נוציא את הבנות החוצה. הצצתי מהחלון וראיתי בלוני הליום ורודים תלויים על כל הרכבים בשכונה, ועליהם כתוב שאני אנס. הם מצמידים לחלון הרכב שלי פתקים שבהם הם קוראים לי פסיכופת, מחלקים פליירים שעליהם כתוב שיש לחסל אותי ומעלים פוסטים לרשתות החברתיות, שמשמיצים אותי ופוגעים בשמי הטוב.
"פניתי השבוע לשר לביטחון הפנים, למפכ"ל המשטרה וליועץ המשפטי לממשלה, בבקשה לנקיטת פעולות בהולות, שימנעו את ההתקפות הללו נגדי ונגד משפחתי. הרשויות צריכות להבין, שעד שהן לא יטפלו בקבוצה הזאת, שפועלת כארגון פשע שנמצא מעל החוק וממשיכה פעם אחר פעם להפר צווים ולעבור על החוק, ההטרדות לא ייפסקו, אלא יחריפו. עד שהם יצליחו לחסל אותי או שיהיו מאחורי סורג ובריח".
עו"ד אורי דניאל, מומחה למשפט וליטיגציה מסחריים, ואשתו לימור (43), מחנכת בבית ספר, מתגוררים ברמת השרון עם בנותיהן, בנות 10 ו־8. את הפגישה שלנו הוא מבקש שנקיים במשרדו, "לא רוצה שהילדות ייחשפו ליותר ממה שכבר נחשפו".
הוא לוקח נשימה עמוקה ומתחיל לגולל את סיפורו, שלרגעים נשמע כתקציר של סרט אימה.
"בשנת 1995 התחילו לי כאבים ביד ימין, שפגעו במוטוריקה העדינה שלי. חבר שמתאמן איתי בטאי צ'י המליץ לי על מטפלת בדיקור סיני בשם פנינה שפיגל. הייתי מטופל אצלה מספר חודשים, עד שיום אחד היא המליצה לי להיפגש עם המורה שלה.
"אני מתעסק באמנויות לחימה עוד מילדות ויודע להעריך מורים גדולים ומאסטרים. מבחינתי, להיפגש עם המאסטרית שלה היה כבוד עצום, אז ברור שהסכמתי. הייתי אז עורך דין צעיר מאוד, ולתדהמתי, ר"ש, המאסטרית, שלימים הבנתי שהיא ראש הקבוצה, הפקידה בידיי טיפול משפטי בתיק מדהים, שקשור לירושה שניתנה בעל פה. ראיתי את זה כמחמאה אדירה. לא הבנתי שזאת היתה מלכודת דבש, כדי לגרור אותי אל תוך הקבוצה. בשלב מאוחר יותר, הקבוצה הוגדרה ככת על ידי המרכז לנפגעי כתות.
"מהר מאוד הם התחילו להזמין אותי למפגשים שלהם. זה התנהל כמו חוג בית של אנשים אמידים ומשכילים, שבאים לדבר על פילוסופיה ועל ערכים כמו נתינה לזולת, נדיבות, ערבות הדדית וענייני רוח, שאני מאוד מתחבר אליהם. היינו נפגשים פעמיים בשבוע. ראש הקבוצה היתה מעלה נושא, והיינו דנים בו.
"אחת לשבוע, אחד מחברי הקבוצה, בתורו, היה מזמין לביתו את כל החברים ומבשל להם ארוחה מלאה. בישול הוא אהבה גדולה שלי, ופה יכולתי להפגין את כל הכישורים שלי. היה בזה משהו מאוד יפה".

הבלונים שהוצמדו למכוניות ברחוב שבו מתגורר דניאל: "אורי דניאל אנס" // צילום: יהושע יוסף
דניאל הפך במהירות לחלק בלתי נפרד מהקבוצה, וגם לכותל המשפטי של חבריה. "כל חברי הקבוצה היו נרדפי הוצאה לפועל. כולם לקחו הלוואות וכספים שהם לא יכלו להחזיר, רק כדי לקנות לראש הקבוצה מתנות יקרות ערך. המתנות היו מגוונות, מכלי חרסינה יוקרתיים תוצרת גרמניה, שר"ש חשקה בהם, ועד תכשיטים יקרי ערך, יהלומים, בתים. אני אפילו קניתי לה פעם מכונית רובר, רק כי היא רמזה שהיא זקוקה לאחת כזו. המכונית עלתה לי 150 אלף שקלים, שקיבלתי אחרי מכירת דירה שהיתה לי".
זה לא נראה לך מוזר?
"היום, כשאני כבר לא שם, זה באמת נשמע הזוי ובלתי נתפס. אבל זה רק מראה איזה כוח השפעה יש לר"ש על חברי הקבוצה. בזמנו הנושא הזה היה כל כך מובנה באישיות שלי, שזה לא עורר את חשדי.
"כל חודש, כל אחד מחברי הקבוצה היה מעניק לה מעטפה ובה בין 800 ל־8,000 שקלים, לאות הוקרה. זה אקט של נתינה והענקה של כבוד למורה. ראש הקבוצה היתה עבורנו מאסטר, שתרמה מזמנה ומחוכמתה לטובת הקבוצה, ואנחנו גמלנו לה בתשורה יפה ובמתנות, על מנת שתוכל להמשיך ולעסוק במהות, ולא בחומר.
"אל תשכחי שהמושג כת בכלל לא היה מדובר או גלוי על פני השטח. מעולם לא קראנו לזה כת, וזה בכלל לא היה נושא שהייתי מודע אליו".
במשך שש שנים הוא נשאב יותר ויותר אל תוך הקבוצה. הוא היה שם תמיד כדי לסייע, ותרם לראש הקבוצה מאות אלפי שקלים, במצטבר. עד לאירוע מכונן אחד, שטילטל אותו.
"יום אחד, בשנת 2001, כשהתגוררתי בצהלה עם חברתי ט', בא אלי הביתה אחד מחברי הקבוצה. הוא נראה לי אבוד וחסר אונים, משהו בו שידר מצוקה גדולה.
"שאלתי אותו אם הוא רוצה לאכול, והוא אמר שהוא מת מרעב. הכנתי לו ארוחה זריזה, והרגע שבו הוא אכל שבר לי את הלב. פתאום הבנתי שאין לו גרוש על התחת, והוא פשוט רעב ללחם. איך יכול להיות שאצל ר"ש יש ארוחות פאר, שמוגשות בכלי חרסינה יוקרתיים, ולו אין מה לאכול?
"המצפן שלי התחיל להשתולל. המחט זזה לכל הכיוונים, והבנתי שאני לא יכול עוד לעצום עיניים. החלטתי לעזוב את הקבוצה. ביקשתי מט' להצטרף אלי, כדי שנתחיל חיים חדשים הרחק מר"ש, היא אמרה לי: 'אם תסתובב ותלך אני אתאבל עליך, כי אתה אהבת חיי, אבל אני אשאר ולא אסתכל לאחור'.
"למרות זאת, הייתי נחוש בהחלטה לעזוב. הלכתי לפגישה עם ר"ש, ואמרתי לה ולבן זוגה שאני עוזב. ביקשתי שיקבלו את ההחלטה שלי כפשוטה ושיניחו לי לנפשי.
"זה מאוד נדיר שמישהו מעז לצאת מהקבוצה, אבל עשיתי את זה בטוב. המשכתי עוד לייצג אותם מספר חודשים בתיקים משפטיים, כך שהכל היה בסדר.
"קצת לפני שעזבתי, ר"ש ביקשה ממני הלוואה של 100 אלף דולר לצורך רכישת דירה. נתתי לה את הכסף, אבל התעקשתי שזאת תהיה הלוואה, וחתמנו על הסכם".
בתחילת 2003, חודשים אחדים לאחר שעזב, פגש אורי במסיבה את לימור. "כשהיחסים בינינו התהדקו, סיפרתי לה על השנים שלי בקבוצה. סיפרתי לה שאלו אנשים ששומרים בקנאות פנאטית על ר"ש ועל חברי הקבוצה, ושהם יעשו הכל כדי לפגוע במי שיערער את מעמדם".
ביוני 2005 נישאו דניאל ולימור. דניאל פנה אל ר"ש וביקש ממנה להחזיר לו את 100 אלף הדולר שהלווה לה, בטענה שהוא זקוק לכסף לרכישת דירה. "לימור הציעה לי לוותר, כי אמרה שהם יכולים להתנכל לנו. אמרתי לה שלא תדאג, שלא יהיה להם אומץ להתנכל לי ושאני לא מתכוון לוותר על הכסף.
"בהתחלה הם שלחו את ד', גיסתה של ר"ש, כדי שתבדוק אם אני עשוי להתקפל ולוותר. ברגע שהבהרתי לה שלא, בן הזוג של ר"ש ביקש להיפגש איתי, וניסה להוציא ממני הודאה שזאת לא היתה הלוואה אלא מענק.
"הסברתי להם שאני לא מתכוון לוותר, ואם צריך, אלך עם זה עד בית המשפט. מההיכרות שלהם איתי היה ברור להם שזה מה שאעשה, ובאוקטובר 2005 הם החזירו לי את הכסף. אני יודע שהאקט הזה שלי טילטל אותם, והפכתי להיות שיחת היום במפגשי הקבוצה. אבל מבחינתי, הכל היה מאחוריי.
"במשך שנתיים היה שקט מוחלט. ואז, בשנת 2008, הופיעה פתאום במשרדי פנינה שפיגל, וסיפרה שחברי הקבוצה מסיתים נגדה את בתה. היא ביקשה ממני לייצג אותה, והסכמתי.
"מתוך ידיעה שר"ש אוהבת כסף, ושרק שם אצליח לפגוע בה, הוצאתי מכתב התראה רשמי על כך שהיא הוציאה מפנינה במירמה כספים בסך 3 מיליון שקלים. פנינה אמרה לי שבפועל, במשך 14 שנים, היא הוציאה ממנה סכומים גבוהים בהרבה".

פתקים ופליירים שהמתלוננות וחבריהן לקבוצה פיזרו באזור מגוריו. "לא רוצה שהילדות ייחשפו ליותר ממה שכבר נחשפו"
"ההחלטה שלי לייצג את אחת מחברות הקבוצה לשעבר כנגד ר"ש היתה החלטה גורלית. מבחינת חברי הקבוצה, זו היתה הכרזת מלחמה של ממש.
"ר"ש מאוד אהבה להקליט את כל המפגשים שלנו, ואחת לכמה זמן היו מתמללים אותם ואוגדים לחוברת, שמכילה את כל מגוון הנושאים שעליהם דיברנו. גם אני ושניים מחברי הקבוצה ביצענו הקלטות והחזקנו בהן. ניתן היה לשמוע שם איך הם משדלים את חברי הקבוצה להוציא כספים.
"ר"ש ידעה שברגע שאשמיע את ההקלטות בבית משפט, והשופטים יבינו שמדובר בקבוצה עם מאפיינים של כת, הם יפסידו בתביעה שפנינה התכוונה להגיש. הם ניסו לטעון שמדובר בחסיון עו"ד־לקוח, ושאסור לי להשמיע את ההקלטות.
"לאחר ששלחתי את מכתב ההתראה בשם פנינה, בתה באה למשרד שלי, עוררה מהומה ואיימה עלי. לא הייתי מוטרד במיוחד, אבל הסברתי לפנינה שאולי עדיף שתשכור עורך דין אחר, שלא מכיר את הקבוצה ואנשיה, ואז לא יהיה להם אינטרס לייצר סכסוך משני, שעלול לפגוע בסיכויים שלה לנצח בתביעה".
חודשיים לאחר שהחל לייצג את פנינה התפטר דניאל מייצוגה, והיא שכרה עורך דין אחר. למרות זאת, בשנת 2009 הגיש עו"ד ארז שניאורסון, שייצג את ראש הקבוצה מול פנינה, תביעה אזרחית ובקשה לצו מניעה נגד דניאל לבית משפט השלום בתל אביב, כדי לאסור עליו לעשות כל שימוש בהקלטות ממפגשי הקבוצה, בטענת חיסיון.
"התביעה האזרחית היתה מופרכת לחלוטין, ונועדה רק להשחיר אותי. שניאורסון טען שכאשר ר"ש ובעלה החזירו לי את 100 אלף הדולר, התחייבתי שלעולם לא אייצג מישהו נגדם. הסברתי לו שהפסקתי את הייצוג של פנינה חודש לפני הגשת התביעה, ושההקלטות ממפגשי הקבוצה לא נמצאות בידי מכוח יחסי עו"ד־לקוח. הוא ישב במשרד שלי ואמר לי שמבחינתו, אני עדיין מייצג אותה. בסוף השיחה הוא אמר לי: 'אם תוריד את פנינה מהתביעה נגד ראשי הקבוצה, יהיה לך שקט'.
"ר"ש, שראתה בהתנהלות שלי פגיעה בחברי הקבוצה, שכרה את שירותיו של דניאל ויג, שוטר לשעבר ובעל גיליון הרשעות עשיר. ב־1996 נגזר עליו מאסר של חמש שנים וחצי לאחר שהורשע בעבירות של מירמה, זיוף ראיות וסחיטת שופטים. ב־2007, נגזרו עליו עשרה חודשי מאסר בפועל לאחר שהורשע בקבלת דבר בתחבולה ובעיסוק כחוקר ללא רישיון.
"ויג בא לבקר במשרדי בשליחותה של ר"ש, בטענה שהוא רוצה לבחון להיות מיוצג שלי. הוא הקליט את השיחה שהתנהלה בינינו במשרד, ואחר כך בישל מהדברים שאמרתי משפטים חדשים, שבהם אני כביכול מודה שההקלטות הן בתחום החיסיון בין עו"ד ללקוח.
"רק בשלב הזה התחלתי להבין כמה רחוק הם מוכנים ללכת. ישבתי בבית המשפט ושמעתי את עצמי, אבל זה לא אני.
"גייסתי את מיטב האנשים והשקעתי הרבה מאוד כסף כדי להוכיח שהקלטות זויפו. בהמשך גם מומחה מטעם בית המשפט קבע שהקלטות זויפו. זה מסוג הדברים שעד עכשיו ראיתי רק בסרטי ריגול".

•    •

בתחילתו של משפט הקלטות המזויפות הוציא דניאל צו עיקול על ביתה של ר"ש בצהלה וצו איסור יציאה מהארץ. רגע לפני שהצו הגיע ליעדו נמלטו ר"ש ובן זוגה מהארץ לצרפת. הם שוהים שם עד היום.
"ההבנה של ר"ש שהיא עומדת להפסיד במשפט דירבנה אותה לעלות שלב בתוכנית לפגוע בי", אומר דניאל. "בדצמבר 2009 היא שלחה את ר' לתחנת המשטרה של מרחב ירקון, כדי להגיש נגדי תלונה על מעשה מגונה לכאורה של התערטלות בפניה, שהתרחש בשנת 2000. בעימות בינינו במשטרה היא איימה עלי שיגיעו תלונות נוספות, והן אכן הגיעו.
"התלונה של ר' לא הובילה לשום דבר. בעימות מולי נמצאו סתירות רבות בעדותה, היא חזרה כל פעם למשטרה ושינתה את גרסתה, והבנתי שהתלונה כנראה תיסגר.
"ואז נשלחו מ' וט', שתי חברות נוספות בקבוצה, להגיש נגדי תלונה על אונס, הפעם במשטרת גלילות. ט' היתה בעבר חברה שלי, והיא נשברה כבר בהתחלת החקירה לאחר שנחקרתי לגבי תלונתה והיא נדרשה לעימות מולי. היא חזרה בה מתלונת האונס. אחר כך היא עזבה את הקבוצה. העימות שלי עם מ' חשף סתירות רבות בעדות שלה.
"במקביל, ר' הגישה בתחילת מאי 2010 תביעה אזרחית, שבה ביקשה שלושה צווים זמניים שבאורח פלא תאמו את הצווים שאני הוצאתי חודשיים לפני כן לר"ש. הצו הראשון היה עיכוב יציאה מהארץ, השני - עיקול מכונית, והשלישי - עיקול דירה. בעוד שהבקשות שלי נגד ר"ש התקבלו במלואן, הבקשות שלה נגדי נדחו כולן. הקצינה שחקרה את מ' וט' הבינה שמדובר בתלונות שווא, ועידכנה את הפרקליטות. היא למדה גם את סיפור התלונה של ר', והבינה שיש פה ניסיון מתוזמן ומתואם מראש להכפיש אותי ולהאשים אותי באונס שלא היה".
איך הרגשת כשפתאום מצאת את עצמך נחקר על אונס של שלוש נשים?
"בבוקר שר' הגישה את התלונה נגדי, חוקרת המשטרה ביצעה שיחה בשמה והאשימה אותי בהטרדה מינית. הייתי בהלם. סיפרתי ללימור, והיא התחילה לבכות ואמרה: 'ידעתי שר"ש לא תניח לנו'. באותו רגע ניגשתי למשטרה כדי להגיש נגד ר' תלונה על הוצאת דיבה.
"למחרת זימנו אותי לחקירה. לקחו ממני טביעות אצבע כמו אחרון הפושעים, צילמו אותי, הייתי בהלם מוחלט. השיא היה כשלימור נדרשה לבוא לחתום על ערבות להתחייבות להמשך חקירה.
"בנובמבר 2010 קיבלתי מכתב מפרקליטות מחוז תל אביב, ובו הודעה ששלוש התלונות נגדי נגנזו מחוסר ראיות. בנובמבר האחרון קיבלתי מכתב נוסף מהפרקליטות, שבו מודיעים לי כי התלונות נגנזו מחוסר אשמה".

הפרסומאי מוטי מורל // צילום: גדעון מרקוביץ'
ראש הקבוצה, ר"ש, הבינה שניסיונותיה לפגוע בדניאל נבלמו. היא פנתה לפרסומאי מוטי מורל. מעדותו של מורל בבית המשפט המחוזי עולה כי ר"ש, בן זוגה ואדם נוסף שפעל מטעמה הזמינו ממורל קמפיין השחרה של דניאל ומהלכים לפריצת צו איסור הפרסום שבית המשפט הוציא נגד תלונות השקר. מורל הכין תוכנית שאותה כינה בשם הקוד "תוכנית הנאנסות".
בעדותו בבית המשפט סיפר מורל: "ר"ש תיארה את אורי דניאל כשטן, מישהו שעשה לה הרבה רע, וביקשה שאני אעזור להפסיק את המלחמה הזאת בין דניאל לבינה ולשאר חברי הקבוצה". לשאלה מה היתה מטרת תוכנית הנאנסות, אמר מורל: "להוציא לאור את ההאשמות נגד אורי דניאל, תוך לקיחה בחשבון שיש צו איסור פרסום. לנסות להסיר את צו איסור הפרסום, אם על ידי פנייה לבית משפט או בכל דרך שעורכת הדין תמליץ עליה". עורכת הדין שייעצה למורל היתה רוני אלוני סדובניק.
ב־17 בינואר 2011 התגבשה התוכנית לנייר עמדה, שבו הוגדרה המטרה הסופית: חיסולו של עו"ד אורי דניאל עד למצב שהוא נעלם ומפסיק להטריד. בנייר מפורטות שלב אחר שלב הדרכים להשגת המטרה: "מפסיד במשפט, מפסיד בחיים, בורח, נעלם, מפסיק להטריד".
התוכנית חשפה רעיון להגשת תלונה רביעית, שהיתה אמורה להיות מוגשת מצד ד', חברת קבוצה נוספת, שאותה היתה אמורה לייצג עו"ד אלוני סדובניק. במקביל, בדומה לר', יגישו גם ד' ומ' תביעה אזרחית בבית המשפט המחוזי בתל אביב.
דניאל לא ידע על "תוכנית הנאנסות", אך למרבה המזל, קיבל עזרה ממקור בלתי צפוי.
"יום אחד קיבלתי פנייה מגברת בשם עדי רומם, שהעבירה לי מסרים באמצעות צד שלישי. היא סיפרה שהיתה בת זוגו של מוטי מורל, ועד לאחרונה ניהלה את משרדו. היא התוודתה שהיא יודעת שמאשימים אותי בהאשמות שווא, ושיש לה מסמכים שמגבים את דבריה.
"בהתחלה היא לא ביקשה ממני כלום, רק שאבטיח לה ייצוג משפטי אם מורל ינקוט נגדה צעדים. היא הדגישה בפניי עד כמה היא מפחדת ממנו, והסכמתי. אבל בטיוטת ההסכם האחרון בינינו היא החליטה לבקש ממני גם כסף תמורת המסמכים, אז פניתי למפלג הונאה. סיפרתי להם איך תפרו לי תיק, והודעתי להם שלעדי רומם יש חומרים שמעידים על כך".
רומם הוזמנה לחקירה. בבדיקת המחשב האישי שלה נחשפה "תוכנית הנאנסות" במלואה. בעקבות הגילוי, נחקר מורל תחת אזהרה, וחיפוש שבוצע במשרדו אכן גילה את כל המסמכים שנוצרו נגד דניאל ב"תוכנית הנאנסות".
"קיבלתי את כל האישורים לכך שהתלונות נגדי היו שקריות ושהן הומצאו נגדי ונרקמו על ידי ר"ש כדי להפליל אותי. ביקשתי מבית משפט השלום בהרצליה, שם הוגשה התביעה הראשונה של ר', ומבית המשפט המחוזי בתל אביב, שם הוגשו התביעות של מ' ושל ד', לאחד את שלוש התביעות לתביעה אחת, אצל השופטת דליה גנות בבית המשפט המחוזי בתל אביב".
בנובמבר 2011 הגיש דניאל תביעה נגדית נגד ארבע המתלוננות ונגד ר"ש ששלחה אותן, על הוצאת לשון הרע. בתביעה כלל דניאל גם את התלונה השקרית של ט'.
בספטמבר 2014 קבע בית המשפט באופן חד־משמעי שמדובר בעלילת שווא שקרית, שיזמה ר"ש. השופטת גנות כתבת בפסק הדין כי "בנוסף לעובדות שהוכחו, לא יכול עוד להיות ספק בדבר קיומה של יד מכוונת, שהורתה על הגשת התלונות. נראה כי יד מכוונת זאת היא ר"ש, שבחרה שלא להתייצב בבית המשפט ונמנעה מלהתעמת עם טענותיו של אורי דניאל נגדה.
"לנוכח הסבל הרב שהסבה ר"ש לאורי דניאל באמצעות התובעות, אין עוד ספק לחייבה בתשלום פיצויים לאורי דניאל".
כעבור חודשיים עירערו המתלוננות לבית המשפט העליון. בחודש שעבר, לאחר בדיקה מחודשת של כל הראיות, פירסמו שלושת שופטי העליון פסק דין חסר תקדים, שקבע כי מדובר בתלונות שווא ובהאשמות חסרות שחר. פסק הדין חייב את המתלוננות ואת ראש הקבוצה, ר"ש, לשלם לדניאל פיצויים של כ־800 אלף שקל. נקבע כי כל מתלוננת תפצה את דניאל בסכום של 100 אלף שקל בתוספת הוצאות, וכי ר"ש תפצה את דניאל ב־200 אלף שקל בתוספת הוצאות.
"מדובר בקבוצה סגורה בעלת מאפיינים היררכיים, שבראשה עמדה ועומדת ר"ש", כתב ראש הרכב השופטים, יצחק עמית. "בית משפט קמא הדגיש כי חברי הקבוצה סוגדים לר"ש, והשפעתה עליהם היא מכרעת. אף אני השתכנעתי שלר' היתה השפעה מכרעת על חברי הקבוצה שבראשה עמדה ר"ש, והם מילאו את רצונותיה ללא פקפוק, כמעט בלי יוצא מן הכלל".
יחד עם זאת, למרות קביעתו זו, ולמרות שבהליך אחר ניתן פסק דין הקובע כי לקבוצה מאפיינים כיתתיים, בית המשפט נמנע מלקבוע שמדובר בכת. 
עוד קבע השופט עמית כי "קיים קשר ישיר בין הסכסוך המשפטי של ר"ש ובן זוגה עם עו"ד אורי דניאל לבין הגשת התלונות במשטרה והמשך הפעילות הקבוצתית נגדו. ר"ש הוגדרה על ידי מוטי מורל כ'לקוח' של ה'מוצר', שבמסגרתו יוכפש אורי דניאל, ולשם כך נערכה 'תוכנית הנאנסות'. מורל העיד כי בשיחותיו עם ר"ש היא תיארה את אורי דניאל כשטן, מישהו שעשה לה הרבה רע, וביקשה שיעזור לה להפסיק את המלחמה הזאת בין אורי דניאל לשאר חברי הקבוצה".
בעמדת המיעוט כתבה השופטת דפנה ברק ארז: "לא הוכח אם אונס אכן התרחש, אך גם לא הוכח שלא היו דברים מעולם. בנסיבות הללו קיים בענייננו שוויון ראייתי. העובדה שהמתלוננות לא הוכיחו כי המעשים הנטענים אכן בוצעו, לפחות במאזן ההסתברויות האזרחי, משמעה כי במקרה שלפנינו לא עומדת למתלוננות שהשתתפו בהפגנות, קרי ד' ו מ', הגנה לפי דיני לשון הרע דהיום".
"למרות שבית המשפט קבע כי מדובר בתלונות כוזבות, המתלוננות ממשיכות לטעון נגדי טענות שקריות שאנסתי אותן", אומר דניאל. "לשם כך הן משתמשות בדברים שכתבה השופטת ברק ארז, אבל עושות זאת על ידי ציטוט של חלקי משפטים, שמסלפים את האמת.
"מה שהשופטת ברק ארז הסבירה הוא שהיא לא ניהלה הליך פלילי כדי לקבוע אם היה אונס או לא, ושהמתלוננות לא הצליחו להוכיח את זה בהליך האזרחי. בנוסף היא קבעה שאין להן הגנה מפני לשון הרע - כלומר, הן שיקרו והעלילו עלי עלילת שווא. לכן גם דעת המיעוט התיישרה עם דעת הרוב בכך שתלונות השקר הוציאו את דיבתי רעה".
מוטי מורל ועו"ד רוני אלוני סדובניק טוענים שפעלו בתום לב.
"מוטי מורל ידע שהעבודה לא הוזמנה על ידי המתלוננות, ונדמה לי שכבר בשלב הזה היה צריך להידלק לו אורגן של אורות אדומים. 'תוכנית הנאנסות' שהוא הכין נעשתה עבור מזמיני העבודה, שהם ראש הקבוצה ובן זוגה. הם אלה שהמסמך ממוען אליהם והם אלה ששילמו את שכרו.
"גם לגבי עו"ד אלוני סדובניק הדברים שנאמרו בפסק הדין נוקבים ואינם משתמעים לשתי פנים. השופט עמית כתב: 'יובהר כי פנייתה של עו"ד רוני אלוני סדובניק (ללשכת עורכי הדין, שבה ביקשה את השעייתו של אורי דניאל עד שיסתיים הבירור המשטרתי והאזרחי; מ"י), ובפרט באופן שבו נעשתה, אינה יכולה לחסות תחת הגנת תום הלב. המכתב נשלח כחצי שנה לאחר ההחלטה לגנוז את תיק החקירה בתלונתן של ר', מ' וט', ולהחלטה זו אין זכר במכתב. תלונתה של ד' טרם הוגשה באותו מועד, ותביעותיהן האזרחיות של מ' וד' הוגשו רק כחמישה חודשים לאחר אותה פנייה ללשכת עורכי הדין.
"זוהי הראיה הבולטת ביותר לכך שעל פי כל אמת מידה, המכתב לא נוסח בתום לב, לא מבחינה אובייקטיבית ולא סובייקטיבית. המכתב לא נועד לבירור ענייני של תלונה, אלא ככלי לפגוע בשמו ובמעמדו של אורי, ללא ביסוס עובדתי ואף בכוונת זדון".
דניאל לא יכול היה לבקש פסק דין יותר טוב מזה.
"אני לא מבין איך אחרי אמירות כאלו נחרצות של בית המשפט העליון, עדיין יש למתלוננות התעוזה להתראיין בתקשורת ולהוציא את עצמן מתוך הפרשה הזדונית הזאת שתוכננה נגדי. אבל כל המעורבים ייתנו על כך את הדין.
"מתוך היכרות עמוקה ורבת שנים עם הנפשות הפועלות, אני יודע שעד שראש הכת ונתיניה לא יישבו מאחורי סורג ובריח, זה לא ייגמר. תלונות השווא על האונס היו רק מסך עשן, שנועד להסיט את תשומת הלב מפעילותה האמיתית של הכת, שבמשך שנים מנצלת את חבריה וסוחטת את כל כספם. אין לי ספק שכבר ברגעים אלו נרקמת תוכנית חדשה, שמנסה להשיג את המטרה שהם סימנו לעצמם".

הפגנה נגד דניאל. "פניתי השבוע לרשויות בבקשה לנקיטת פעולות בהולות, שימנעו את ההתקפות הללו נגדי ונגד משפחתי" // צילום: יהושע יוסף
אשתו לימור נמצאת לידו ותומכת בו לאורך כל הדרך. "כשאדם מתמודד עם קושי כזה, שנראה שאין לו סוף ואין לו מוצא, יש שתי אפשרויות: להישבר ולהתמוטט - או לאסוף כוחות, להתמודד ולהילחם. ברור במה אנחנו בחרנו.
"אנחנו זוכים להרבה תמיכה מחברים, שכנים, ובכלל מהציבור, אבל העניין עם הכת עדיין לא הסתיים. הם עדיין ממשיכים לאיים עלינו ולהטריד אותנו על בסיס יומיומי. חברים בכת ניסו להכפיש אותי. הם פנו לבני המשפחה שלי ולפסיכולוגית שלי וטענו שאורי הוא אדם מסוכן, ושהוא שבר לי את הידיים והרגליים כשהייתי בהריון.
"כמובן שזה סיפור שקרי לחלוטין, אבל הוא בהחלט משקף את מה שקורה למי שמנסה להפריע לראש הכת. תמיד מדובר בסוג של חוג בית או קבוצת למידה תמימה, שמציעה עזרה ורעיונות לחיים טובים יותר. בשנים הראשונות ראשי הכת בונים את הקשרים החברתיים, יוצרים אמון, דואגים שבקבוצה יהיו אנשים ברמה סוציו־אקונומית גבוהה - רצוי אנשי רוח, מרצים באקדמיה, אנשי הייטק וכו'.
"מספיק שיש שניים־שלושה כאלה, וזה כבר יוצר תחושת ביטחון למצטרפים החדשים. כך גורמים לאנשים להרגיש בטוח ולחשוף את הקשיים שלהם.
"ככה למדה ראש הכת את נקודות החולשה של חברי הקבוצה. לאורך השנים היא אספה את המידע, שבעזרתו תוכל להפעיל לחץ ולהתחיל לממש את המטרה האמיתית שלשמה הוקמה הקבוצה: לשרת את הצרכים האישיים שלה. כשהיו בידי ראש הכת ובן זוגה מספיק נתונים על חברי הקבוצה, הם התחילו בסחיטת הכספים, ניצול המרות, השלטת טרור והפחדה בדרכים סמויות וגלויות.
"רק אנשים מאוד חזקים מסוגלים בשלב הזה לקום ולברוח. אורי עשה את זה, ואני גאה בו. הוא גם היה מוכן לעזור לאחרים, וברור לי שבאותו הרגע, הוא סומן כאויב של ראש הכת".
פניתם למשטרה?
"הגשנו אינספור תלונות בעניין ההטרדות והאיומים, ואני כולי תקווה שהעניין יטופל, כי האיומים וההתקפות הללו מסוכנים. ראש הכת לא רואה אנשים, אלא קורבנות פוטנציאליים. הגזל, ההתעללות והניצול הם הטעם לחייה. אלה מקורות הפרנסה שלה, על חשבון מאמיניה העיוורים. יש בה סאדיזם מוחלט לזולת, גם כלפי חברי הקבוצה, שבהם היא רודה ושאותם היא מוכנה להפקיר, להשאיר אותם לשאת באחריות למעשים הנפשעים והזדוניים שהיא שלחה אותם לבצע נגדנו.
"לא אכפת לה שהם יישבו בכלא, כי היא ממילא תמשיך בחייה כרגיל. היא יודעת לנהל את עצמה בצורה מתוחכמת כדי להסוות את מטרותיה. התוכנית שלה לגזול כספים ולברוח לחו"ל מבלי שרשויות החוק ישימו לב לכך כמעט הצליחה, אבל אני בטוחה שבכוחות משותפים, יבוא הסוף למעשיה הנפשעים.
"בשנת 2010, אחרי חשיפת הכת של גואל רצון, הוקם צוות של משרד הרווחה כדי לבחון את נושא הכתות בישראל. אחת ממסקנות הצוות היתה שחייבים לחוקק חוק נגד כתות בארץ, אחרת מדינת ישראל תהווה חממה לתופעות כאלה. הדו"ח הוגש לכנסת, אבל לצערי, נראה ששום דבר לא השתנה מאז.
"כולי תקווה שהמקרה שלנו יהווה תמרור אזהרה רציני, ויוביל לחקיקה מסודרת בטיפול באנשים שמפעילים כתות ובאלה שנפגעים מהם".

תגובות: "בסיום החקירה יועבר החומר לעיון הפרקליטות"

עו"ד ברק כהן, המייצג כמה מהמתלוננות, מסר: "זכותו של קורבן למעשה עבירה בכלל, ושל קורבנות עבירות מין במיוחד, לנהל מאבק אזרחי נגד הגורם שפגע בהן ונגד מערכת המשפט היא זכות יסוד. אדרבא, עמידת הקורבן מול הפוגען ראויה להערכה. אכן, גם לבית המשפט מותר לשגות ולאמץ את גרסת הגורם הפוגעני, אך משגיאת בית המשפט בוודאי לא נובעת השתקת הקורבן או השתקת גורמים בחברה האזרחית התומכים בקורבנות. "בית משפט השלום אכן נתן צו נגד הקורבנות, והוא מקוים. המאבק האזרחי מצד הקורבנות ותומכיהן שואף להביא את העובדות המדויקות לגבי חוויית האונס שעברו, והכל במסגרת החוק. מאבק שכאמור יימשך". 
מהמשטרה נמסר: "משטרת ישראל פועלת על פי חוק ועל פי צו שניתן בנושא על ידי בית המשפט, שאישר צו הגנה המונע ממספר פעילות להביע את מחאתן בקרבת הפונה. בכל מקרה של הפרת צו, המשטרה מגיע למקום, מפסיקה את המטרד ומעכבת לחקירה את המועורבים. בנושא הנדון אף נפתחו מספר תיקים, המפוקחים ומרוכזים על ידי הגורמים הרלוונטיים במרחב. "מפקד המרחב נפגש עם הפונה ועוקב מקרוב אחר אכיפת הצו על ידי המשטרה והפעילות הנדרשת בנושא. בסיום החקירה יועבר החומר לעיון הפרקליטות לצורך עיון והחלטה על המשך ההליך הפלילי"
מוטי מורל מסר: "לא ביצענו שום עבודה לטובת הבנות או נגד אורי דניאל וממילא גם לא גבינו כסף. אצטט כאן את דבריה של אחת הבנות לרינה מצליח, ששודרו בערוץ 2: 'נפגשנו עם מוטי מורל פעם אחת. חשבנו שייתן לנו עצה. האמת שהוא לא נתן לנו שום עצה. אי אפשר היה לעשות שום דבר בגלל צו איסור הפרסום. כך שהפגישה היתה לא רלבנטית, וכמו שבאנו כך יצאנו ממנו'. דבריה מדברים בעד עצמם. לאחר מכן לא היה לנו שום קשר איתן או עם מי מטעמן. "במקרים של נפגעות עבירה מדובר בדרך כלל במילה מול מילה, שכן המעשים הנטענים נעשו בחדרי חדרים, ללא עדים. הבנות עברו בדיקת פוליגרף ונמצאו דוברות אמת. "השופטת דפנה ברק ארז כתבה בפסק הדין: 'אורי דניאל לא הרים את הנטל הנדרש להוכחת חזקות חוסר תום הלב. אם כן, בסופו של דבר, אני סבורה כי איננו יכולים לקבוע ברמה מספיקה של ודאות שאונס לא התקיים".
עו"ד רוני אלוני סדובניק מסרה: "חוק זכויות נפגעי עבירה קובע מפורשות כי לכל מתלוננת בעבירות מין זכות לליווי, החל מרגע הגשת התלונה במשטרה ולכל אורך ההליכים הפליליים בפרקליטות ובבית המשפט. טענותיו של עו"ד דניאל חסרות בסיס, במיוחד לאור דעת הרוב בפסק דינו של בית המשפט העליון הנכבד, הקובעת מפורשות כי עו"ד אלוני סדובניק פעלה מתוך אמון מלא בלקוחותיה. כך נפסק בדעת הרוב, ע"י כבוד השופט עמית: 'כפי שציין בית המשפט המחוזי, עו"ד אלוני סדובניק איננה צד להליך וניתן להניח כי היא לא ידעה לאמת או לשלול את אמיתות התלונות'. דעת המיעוט, מפי כבוד השופטת העליונה דפנה ברק ארז, קובעת במפורש שלא ניתן לקבוע כי המתלוננות לא נאנסו ואי אפשר לקבוע כי הן משקרות.
"בעת פניית המתלוננות באמצעות עו"ד אלוני סדובניק ללשכת עורכי הדין בבקשה להשעות את עו"ד דניאל מתפקיד דיין בבית הדין, היו תלויים ועומדים כנגדו בפרקליטות המדינה שני עררים פעילים בעניין מקרי האונס, ערר אחד שהוגש על ידי עורכת הדין של מרכז הסיוע לנפגעי תקיפה מינית, וערר פלילי נוסף שהגיש עו"ד דן גרובס בשם מתלוננת נוספת. מידע זה לא היה מונח בפני שופטי העליון. אורי דניאל היה צריך לחשוף במסגרת הקמפיין שלו כי הגיש לפני שלוש שנים תלונה במשטרה כנגד משרדו של יועץ התקשורת מר מוטי מורל, באותן האשמות בדיוק. משטרת ישראל ערכה חקירה מאוד יסודית וממושכת ופרקליטות המדינה סגרה את תלונתו של מר דניאל מחוסר אשמה, מאחר שלא נמצא בדל לתשתית ראייתית להאשמותיו.
"עו"ד רוני אלוני סדובניק עושה ימים כלילות למען נשים קורבנות אונס, ילדים נפגעי פדופיליה וקורבנות עבירות מין, ולעולם אינה מייצגת נאשמים בעבירות אלימות ומין. משרדנו ימשיך לייצג נפגעי עבירה ללא מורא ופחד, וזרם הפניות אלינו רק הולך ומתגבר. יצוין כי עו"ד אורי דניאל הצהיר כי היה חבר בכיר בקבוצה כעשר שנים ושימש עורך דין של רבים מחבריה, והפוסל - במומו פוסל".
 
 

outbrain-article-desktop-side