והציבור משלם

רצף המחאות שנוצרו בעקבות מחאת הקוטג' שהוכתרה בהצלחה, הצית רבים בקרב מעמד הביניים באשר ליוקר המחיה בארץ. הקלות שבה איש אחד הצית מדינה שלמה וגרם להורדת מחירי הקוטג' גרמה לרבים לעצור ולחשוב שאם מחיר הקוטג' ירד בלחיצה קלה על המקלדת, גם מחירים אחרים יכולים לרדת.

קבוצות רבות נוצרו מאז, כשכל אחת מהן דורשת מהממשלה הקלה אחרת: במחאת האוהלים דורשים דיור בר-השגה, זעקת האמהות דורשת חוק חינוך חובה מגיל 3 חודשים, יוזמי מחאת הדלק דורשים קיצוץ במחיר הדלק, והיד עוד נטויה. ימים יגידו מי ירוויח מהמחאות ההמוניות, אך בינתיים אפשר להתעכב ולשאול מדוע מחיר המחיה בארץ גבוה לעומת מדינות אחרות? מדוע התרגלנו להתייקרות מוצרי הצריכה בעוד המשכורת הממוצעת אינה מתעדכנת בהתאם ותוספת יוקר אינה קיימת בלקסיקון? אז האם אנחנו באמת מקופחים ביחס לעולם, או שמא מדובר במחשבה שהדשא של השכן תמיד ירוק יותר-

בולטים במדד הביג מק

בדיקת תחום המזון, שנוגע לכל בית בישראל, מגלה פערים ניכרים בין הארץ לבין מדינות המערב. הישראלים משלמים הרבה יותר על מזון, ורשתות השיווק והיצרניות הישראליות מרוויחות יותר ממקבילותיהן מעבר לים - על חשבון הצרכן.

מדד הביג מק, שהפך כבר למדד כלכלי רשמי, מצביע על יוקר המחיה בישראל. ארוחת ביג מק עולה בארץ 34.90 שקלים לעומת 22.30 שקלים בארה"ב (6.49 דולר). הפער במחירים מיוחס לעובדה שמקדונלד'ס ישראל רוכשת מוצרים מתעשיית המזון בארץ - היקרה יותר מזו האמריקנית, ולהתייקרות חומרי הגלם בשנה האחרונה.

בבחינה של מוצרים ספציפיים מצטיירת תמונה עגומה: מוצרי הבסיס, שנמצאים בפיקוח המדינה - לחם וחלב - יקרים יותר בארץ מאשר בחו"ל. מחיר ליטר חלב בישראל עומד על 6.22 שקלים לעומת 9.60 שקלים ל-3.8 ליטר בארה"ב - כמעט פי 4 בכמות. מחיר לחם לבן אחיד ארוז ופרוס עומד בארץ על 6.56 שקלים, לעומת 4.10 שקלים מעבר לים.

במשרד התמ"ת הסבירו כי "כל הבדיקות בעבר הראו כי הלחמים המפוקחים מפסידים בייצור, ויש סבסוד צולב של הלחמים הלא מפוקחים עם המפוקחים". עוד הוסיפו כי מחיר הלחם בארה"ב תורגם לשקלים באמצעות שער יציג של הדולר. "בפועל, המאפיות משלמות על הייבוא בייצור הלחם לא לפי שער יציג, אלא לפי שער קניות שהוא גבוה יותר".

ממשרד החקלאות נמסר כי מחירי חלב מסוימים הם מחירי מקסימום בפיקוח. בפועל, כל מרכול יכול למכור בפחות וגם עושים זאת (בסופרים זולים ניתן לקנות קרטון של ליטר ב-5.50 שקלים).

יש לציין שהמחיר בארץ הוא אחרי 16.5% מע"מ, ומושפע גם מעניין הכשרות שמוסיפה הוצאות לא מבוטלות, וגם מהעובדה שמכונות החליבה מושבתות בשבת - הוצאה ייחודית לישראל.

פערים נוספים התגלו במוצרים פופולריים אחרים. בקבוק קוקה קולה בגודל חצי ליטר, לדוגמה, עולה בארה"ב 4.30 שקלים לעומת 8-7 שקלים בארץ. מהחברה המרכזית לייצור משקאות קלים (קוקה קולה ישראל) נמסר כי "המחיר נקבע לפי שיקול דעתו של הקמעונאי ובהתאם לסוג העסק שלו. ברוב בתי העסק נמכר המוצר בקירור, דבר המשפיע על מחירו. כמו כן, המע"מ בישראל ומחיר הפיקדון על הבקבוק גבוה יותר מבארה"ב".

יוגורט אקטיביה של דנונה, המיוצר בארץ על ידי שטראוס, יקר בארץ בשיעור ניכר. מחיר רביעייה עומד בארץ על 19.39 שקלים לארבעה גביעים כאשר בארה"ב המחיר עומד על 8.55 שקלים בלבד. משטראוס נמסר כי קיים פער של 40% בעלות חומרי הגלם בישראל לעומת העולם, ונוסף על כך המע"מ על מוצרי חלב במדינות הנבדקות נמוך משמעותית מהמע"מ על מוצרי החלב בישראל.

רווח על גב הצרכן

יוקר המחיה הגבוה בישראל מוכח גם במחקר של חברת המידע העסקי BdiCoface על ענף המזון. מהמחקר עולה כי מדד מחירי המזון לצרכן עלה משנת 2005 ועד היום בכ-31%, בעוד שמדד מחירי המזון לצרכן ב-27 מדינות האיחוד האירופי עלה בתקופה המקבילה בכ-20% בלבד. מההשוואה בין שיעורי הרווח הגולמי מסך ההכנסות של רשתות שיווק המזון המובילות בארץ ובעולם עולה כי שיעור הרווח הגולמי ברשתות העולמיות נע בין 22% ל-28% מסך ההכנסות. בדומה, שיעור הרווח הגולמי של הרשתות בישראל נע בין 23% ל-30% .

לדברי אייל ינאי, מנכ"ל BdiCoface, "הפער של 11% שנוצר בין עליית מדד המחירים באירופה לישראל משנת 2005 ועד עכשיו מתגלגל בסופו של דבר לצרכן הפשוט, ומדובר במיליארדי שקלים. צריך לזכור שכל הבדל של אחוז בשוק הזה משמעותו מיליארד שקלים, היות שהיקף שוק המזון הוא 100 מיליארד שקלים. שוק המזון בישראל מרוויח מיליארדי שקלים על גבו של הצרכן הפשוט. כולן מרוויחות יותר - המדינה, היצרניות ורשתות השיווק".

אייל ינאי מסביר שרווחי המדינה, היצרניות ורשתות השיווק באים בעיקר מעליית מחירים שלא קשורה למחירי חומרי הגלם. לדבריו, "עלות חומרי הגלם של היצרניות באירופה זהה לעלות חומרי הגלם של יצרניות מישראל. זה נובע מכך שעליית המחירים בשנים האחרונות בענף המזון בישראל אינה מותאמת לעליית מחירי חומרי הגלם, וזה מתבטא בעליית מדד המחירים הנמוך יחסית של מדינות אירופה".

משלמים כמעט פי 2 על סלולר

עלויות השימוש בסלולרי בישראל הן מהיקרות במערב, על פי דו"ח הטלקום השנתי של אירגון המדינות המפותחות (OECD) מחודש יולי.

על פי הדו"ח, נכון לאוגוסט 2010, ישראלי המדבר בממוצע 300 שיחות בחודש ושולח 225 הודעות טקסט ישלם כ-100 דולר בממוצע מדי חודש, לעומת 64 דולר בלבד במדינות ה-OECD.

משרד התקשורת ערך בשנים האחרונות שינויים חשובים על מנת להגביר את התחרות בשוק, כדוגמת פרסום מכרזים לשתי מפעילות סלולר חדשות, הורדת חסמי המעבר בין החברות, ביטול קנסות מעבר בין חברות סלולר, קיצור תקופת ההתחייבות וניתוק הזיקה בין הלקוח לחברה. עם זאת, נראה ששוק הסלולר, הסובל ממיעוט שחקנים ושאינו נחשב תחרותי, צריך לעבור שינויים נוספים על מנת לספק לנו את מה שהדוד סם מציע, וזה לא מעט.

חברות הסלולר בארה"ב מציעות בשנים האחרונות תוכנית של שיחות יוצאות ונכנסות, הודעות טקסט, הודעות מולטימדיה ואינטרנט ללא הגבלה בסכום קבוע ללא התחייבות. חברת "בוסט מובייל" מציעה תוכנית ללא הגבלה המתחילה מ-50 דולר לחודש ויורדת עד 35 דולר לאחר שנה וחצי, כאשר כל חצי שנה התעריף יורד ב-5 דולר. הצרכנים נדרשים לרכוש מכשיר סלולרי כאשר הם יכולים לבחור כל מכשיר, מהפשוט ועד המתוחכם ביותר.

מחירי כלי רכב חדשים גבוהים משמעותית בארץ מאשר בארה"ב, משום שבארץ המחיר כולל מיסי קנייה ומכסים מאוד גבוהים. מיסי קנייה על כלי רכב פרטיים ידידותיים לסביבה מגיעים ל-75% ועל רכבים מפוארים מזהמים מס הקנייה מגיע ל-90%.

בנוסף, יבואני הרכב גוזרים קופון מרווחי שיווק, ובמחיר מגולמות הוצאות תקורה שבדרך כלל מהוות 16%-15% מהמחיר. אם זה לא מספיק, גם המע"מ מחושב לפי המחיר הסופי להצרכן, והוא כולל גם את מרווחי השיווק ליבואנים וגם את מיסי הקנייה.

על רקע גל המחאה התייחס נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, למחירי הרכב הגבוהים בישראל. פישר ציין שהוא תומך בהורדה עלות המע"מ ועלות מסוימת מהמכסים, אך לא ציין בכמה.

אולם יש לזכור כי ההכנסות ממיסי קנייה הן מרכיב חשוב בתקציב המדינה. המרכיב הגדול ביותר בהכנסות ממיסי קנייה הוא מייבוא רכבים. ההכנסות ממיסי קנייה על רכישת כלי רכב חדשים ב-2009 הסתכמו ב-7.3 מיליארד שקלים, ב-2011 צפויות הכנסות של 10 מיליארד ו-12 מיליארד ב-2012.

54% מס על דלק

רה"מ נתניהו שוקל להוריד מכסים ממיסי קנייה לא רק על ייבוא מוצרי צריכה אלא גם על כלי רכב. יש לזכור כי תלות הכנסות המדינה ממיסים גדולה, בעיקר כאשר מדובר במיסים אלה. מצד שני, הורדה של מיסי קנייה ומע"מ תגרום להורדת מחירים ומתוקף כך להגדלת הביקוש, מה שיפצה על חלק מאובדן ההכנסות. אולם בתמונה הרחבה צעד זה יעודד ריבוי של כלי רכב חדשים, שיגדיל את הזיהום ואת העומס בנתיבי התחבורה בארץ.

גם מחירי הדלק הגבוהים מכניסים הרבה כסף למדינה. ההכנסות ממיסוי הדלק והסולר ב-2010 הסתכמו ב-14.3 מיליארד שקלים, 2011 צפויה להסתכם ב-16.5 מיליארד שקלים. מס הבלו של הדלק, המהווה 54% מהמחיר הגבוה, מכניס 20-18 מיליארד שקלים לתקציב המדינה בשנה.

ב-2012 צפויים להיכנס לקופת המדינה 30 מיליארד שקלים ממיסים על כלי רכבים חדשים ועל דלק. אם יקוצצו אפילו 10% מסכומים אלה - 3 מיליארד שקלים מתקציב המדינה ייעלמו.

בישראל ההכנסות ממע"מ, מיסי קנייה ומכסים מהווים יחד 35% מסך גביית המיסים השנתית, יחסית ל-21% בלבד במדינות ה-OECD. בהיבט הזה יש מקום להחליט על הורדה, אבל המדיניות של המדינה היא חברתית המביאה בחשבון איכות סביבה ותשתיות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו