אחי הצעיר ראובן

בתאריך 23 בדצמבר 2015 טיפל הסופר היהודי המוכר מרסלו בירמכר בביתו שבבואנוס איירס בבנו סימון, שהיה מעורב בתאונת רכבת. באותה עת הוא גם קיבל שיחת טלפון ועל הקו היו מכריו מתחנת הרדיו היהודית הדרום־אמריקנית "רדיו חי".

"הודיעו לי שחבר של אחי אמר להם שמשהו רע שקשור בפיגוע קרה לו ונתנו לי מספר טלפון. התקשרתי וחבר טוב של המשפחה אמר לי: 'שני פלשתינים דקרו את אחיך רובן. הוא במצב קשה אך יציב'. שעה אחר כך התקשרתי שוב והוא אמר לי בבכי: 'אין לי חדשות טובות בשבילך', ואז הבנתי הכל. אמרתי לו, 'הכל נגמר' וסגרתי את הטלפון", נזכר בירמכר בראיון ל"ישראל השבוע", קרוב מאוד לשער יפו, שם נגזלו חייו של הרב ראובן (רובן) בירמכר, שעשה את דרכו לאחר שיעור תורה ונדקר סמוך לשער יפו. יחד עם בירמכר נהרג מירי שוטרות מג"ב גם עופר בן־ארי.

הרב בירמכר התקרב לדת בגיל 20 ולפני חמש שנים, בגיל 40, עלה לישראל. הוא היה הרב המוערך של קהילת "אש התורה" בירושלים, שבה יהודים רבים מדרום אמריקה. הוא השאיר אחריו אישה ושבעה ילדים. "מאוד הקל עלי לדעת שהשוטרים הישראלים הרגו את הרוצחים. אני לא אומר את זה כנקמה אלא כצדק. עופר בן־ארי, הגיבור שניסה לעזור לאחי, גם נרצח", אומר בירמכר.

אחרי שהבין את גודל האסון, בירמכר התלבט כיצד להעביר את הבשורה לאמו. במקום שבו נלקח ממנו חלק גדול ממשפחתו ומחייו, בירמכר משחזר את אחד הרגעים הכי קשים של חייו. "לא ידעתי איך להגיד את זה לאמי, ועד עכשיו זו הטראומה הכי גדולה שלי. אף שכבר סיפרתי לה, אני עדיין שואל בכל יום אותה שאלה. כשנכנסתי למקום שבו היא עובדת, ראיתי את בעל העסק, שהוא גם חבר טוב שלנו, הוא לא הפסיק לבכות. כשסיפרתי לאמי היא הקיאה, ואחר כך בכתה וצעקה".

מה הרגשת עכשיו בשער יפו? אני שואל אותו. בירמכר חושב ועונה: "זה משהו מיסטי. כשהייתי שם באותו מקום שבו אחי נרצח, לא הרגשתי פחד או תיעוב אלא קירבה לאחי".

שבת אחרונה בירושלים

בגיל 49 בירמכר הוא לא רק אחד האינטלקטואלים שמגינים בצורה האינטנסיבית ביותר על ישראל בדרום אמריקה, אלא גם אחד הסופרים והתסריטאים המוכשרים ביותר בחצי היבשת. כבן למשפחת מהגרים מאירופה ומסוריה שהגיעו לארגנטינה לפני מלחמת העולם השנייה, הוא משלב מבט מורכב של מהגר ומקומי. הוא אחראי לתסריט של הסרט המצליח "El Abrazo Partido"‏ ("החיבוק האבוד") של הבמאי דניאל בורמן, שעלילתו מתרחשת ברובע אל־אונסה שבבואנוס איירס. מבין ספריו הרבים תורגם לעברית רק אחד, "שלושה מוסקטרים" (הוצאת כתר). בירמכר נכנס לתודעה הלאומית הארגנטינאית עם ספרי נוער וקומיקס ומאז לא הפסיק לייצר רומנים, סיפורים, תסריטים ומאמרים.

בטקסטים שלך בולט הנושא היהודי והישראלי. כשאתה מגיע לארץ, הקשר הזה מתחזק או שאתה מאוכזב כי מה שרואים משם לא רואים מכאן?

"אני בכלל לא מאוכזב, אני מעריץ את ישראל שהיא נס שאי אפשר להסביר בצורה רציונלית. כשבנסיבות של מלחמה, מוקפת אויבים ועם מכת הטרור, ישראל יכולה לקיים דמוקרטיה כל כך תוססת ורגועה, זה נס שלא רואים בשום מקום אחר בעולם".

למה אתה חושב שרצחו את אחיך?

"כי המחבלים רוצים להשמיד את העם היהודי. זו לא הפרשנות שלי, אלא מה שהם אומרים וכותבים. תקראו את אמנת חמאס, שמדברת על היהודי שהולך להסתתר מתחת לעץ והמוסלמי שהולך להרוג אותו. שים לב לסעיף 7 באמנה. זה רצון עז נאצי".

הרצח של ראובן (רובן) בירמכר תפס כותרות בעיתוני ארגנטינה, בגלל הייחוס המשפחתי לאח הסופר, ורבים ציפו למוצא פיו של מרסלו. בהספד שנשא בהלווייתו של אחיו הוא אמר: "הפלשתינים שרצחו את אחי, הם בדיוק ההיטלרים שרצחו את המשפחה של סבי. אין ביניהם הבדל. זו מלחמה נגד עם ישראל".

ראובן בירמכר ז"ל

כשהוא בירושלים, סמוך לשער יפו, כשעל חולצתו תמונה של משה דיין, בירמכר לא מתחרט על דבריו מן ההלוויה ואומר: "אני עדיין חושב ככה. זה לא משהו שחשבתי רק אחרי שרצחו את אחי. כתבתי את זה בהרבה מאמרים. המופתי של ירושלים נפגש עם היטלר והיו להם מטרות זהות, להשמיד את העם היהודי. זה כמובן לא אומר שהמופתי נתן להיטלר את הרעיון, אך זה כן משותף להם. הפונדמנטליזם האיסלאמי היה שותף למאמצים הנאציים להשמיד אותנו. הנאציזם והפשיזם הובסו מבחינה צבאית, אך האיסלאמיזם לא, והיום רואים את זה".

בירמכר מוצא קשר בין מי שרצח את אחיו בירושלים לבין מי שביצעו את הפיגוע בנמל התעופה בבריסל או בפאריס. "הם אותם אנשים; מי שמחפש ח'ליפות איסלאמית רוצה לשלוט בעולם. הם היו יכולים להיות הרעים בסרט 'באטמן' אך הם אמיתיים, רוצים לדכא את הנשים ולהשמיד את ההומוסקסואלים. הם מעלים אותם לגגות ודוחפים אותם. איראן וחמאס הורגים את האנשים האלה בסתר, דאעש מעלה את הרציחות ליו־טיוב. אך כולם שותפים לאותה אידיאולוגיה".

עם זאת בירמכר תומך נלהב בנוסחה של שתי מדינות ומסביר: "זה הפתרון היחיד כדי שמדינת ישראל תגן על עצמה טוב יותר ושאזרחים פלשתינים רבים יותר יוכלו לחיות בשקט ובשגשוג. אני אומר לך את זה, אך אני יודע שגם לו היתה מדינה פלשתינית, אחי היה נרצח, כי הטרור לא ייעלם".

את השבת האחרונה לשהותו בישראל, לפני כשבועיים, העביר בירמכר עם משפחתו השכולה של אחיו בירושלים. "שבוע לפני שנרצח, אחי הגיע לביקור הפתעה בארגנטינה. אני חושב שזו היתה נסיעת פרידה", הוא אומר ומציין שהוא עצמו בכלל אתאיסט, "רובן נגע בבני שהיה בבית החולים והוא התחיל להחלים. אני יהודי שלא יודע מה היחס שלו לאלוהים, אך הדבר הזה קרה. אחי הגיע בלי להודיע, כאילו כבר הרגו אותו ונתנו לו לבוא להיפרד ולעזור לבני לשקם את עצמו. זה מעבר לכל ספק. זה יהיה לא רציונלי לא להאמין בזה".

אנחנו מטיילים בשוק מחנה יהודה ואי אפשר שלא להבחין כיצד בירמכר מתרגש לראות אנשים מתווכחים, קונים, שותים ומדברים בעברית בין הדוכנים. "הרבה לפני הטרגדיה תמיד הייתי קרוב לישראלים, בעיקר במאבק נגד הטרור. עכשיו, כמו רבים בישראל, אני חווה את זה על בשרי. חתכו לי יד".