רב-סמל י'. קרש קפיצה לשוק העבודה האזרחי // צילום: אורן בן חקון // רב-סמל י'. קרש קפיצה לשוק העבודה האזרחי

חדור מוטיבציה, ואמונה

י' החרדי התגייס לצה"ל מתוך מניע כלכלי, במסגרת פרויקט "בינה בירוק", אך הפך את שירותו הצבאי לאידיאולוגיה • הוא מעודד אחרים ללכת בדרכו - ובקרוב יקבל אות הצטיינות מהרמטכ"ל • סיפור מקרב

אפשר גם לשרת את המדינה, וגם לשמור על אורח חיים חרדי מלא", אלה הדברים שיאמר ביום שני הקרוב רב־סמל י' (30) לרמטכ"ל, גדי איזנקוט, עת יקבל אות הצטיינות על שירותו בתפקיד מיוחד בחיל המודיעין בפיקוד מרכז. תפקידו הוא גם הסיבה להסתרת זהותו המלאה, אך מותר לציין שנולד למשפחה חרדית קלאסית, אחד מ־11 ילדים, ושהיום הוא נשוי ואב לשלושה, שהראשון בהם נולד במהלך הטירונות שלו.

כ־5,000 חרדים משרתים היום בצה"ל. י' אמנם אינו הראשון בהם להתראיין, אבל סיפורו שונה. "אני לא הסיפור על ההוא שלא הצליח ללמוד בישיבה ולכן התגייס לצבא. אני גם לא מהסיפורים האלה על החרדי שמתנכלים לו בבית", הוא אומר ומזכיר את דבריו מתחילת הכתבה: "אני סיפור על כך שאפשר לשרת את המדינה ועדיין להישאר חרדי שלם".

י' גדל בבני ברק ועבר את המסלול המצופה מבן ל"משפחה חרדית הארד קור", להגדרתו. "אבא הוא אברך, אמא נשארה לגדל אותנו בבית. אני למדתי בתלמוד תורה, ישיבה קטנה, ואחר כך עברתי לישיבה בירושלים, מגיל 16 ועד גיל 22. אז התחתנתי ועוד הצלחתי ללמוד שנה ב'כולל' לפני שהתגייסתי".

והוא מרחיב: "יש כמה מסלולי גיוס לחבר'ה חרדים: מי שמגיעים לשילוב חרדים אחרי החתונה אלה לא מי שלא הסתדרו בישיבה, אלא בעיקר בעלי משפחות שרוצים לפרנס את משפחתם בכבוד. כך זה התחיל אצלי, ואחרי זה גיליתי והבנתי עד כמה צבא ההגנה לישראל הוא דבר מופלא".

י' מסביר: "כשאתה נער חרדי, הצבא הוא לא מקום שאתה אפילו חושב להגיע אליו. זה לא היה לי בקו המחשבה, וכמובן גם לא בזה של המשפחה שלי. ב'כולל', כשראיתי עד כמה קשה לי לפרנס את המשפחה, התייעצתי עם ראש הישיבה שלי. סיפרתי והסברתי לו את העניין, כולל מה זה פרויקט 'בינה בירוק'. הסברתי לו איך זה יכול לקדם אותי בחיים - והתגייסתי.

"נכון, לא הגעתי מתוך אידיאלים של לשרת את המדינה, אבל זה השתנה אחרי הגיוס. בשלב זה הבנתי שיש גוף, שבלי הפסקה ובמשך שנים, בדרכים מתוחכמות, מגן על התושבים במדינת ישראל. הראייה נפתחה. ראיתי ושמעתי דברים, נחשפתי לגיבורים של העם היהודי, אלה שנפלו על קידוש השם. היה קשה לא להתחבר לזה. הבנתי שלמרות כל החששות שארד מבחינה רוחנית, זה לא צריך לקרות והשירות אינו סותר את אורח החיים החרדי".

 

מבט לעתיד

לשמחתו של י', השירות הצבאי השתלב בהצלחה עם המניע הכלכלי להתגייסותו. "במקרה הכי טוב הייתי מצליח להביא הביתה, בימי ה'כולל', 2,000 שקלים בחודש גג. קשה מאוד לנהל ככה חיי משפחה. בשביל לצאת לשוק העבודה, צריך שלשירות הצבאי תהיה משמעות. וזה הרעיון של שירות חרדים בצבא. 

"זה לא רק לחבר את הציבור החרדי לצבא, זו גם אפשרות לצאת לאזרחות עם מקצוע ביד. רוב המקצועות שהחרדים משרתים בהם הם מקצועות טכנולוגיים, שלאחר השחרור יש להם ביקוש רב". 

י', שעל תפקידו הרגיש בחיל המודיעין רק אפשר לספר שהוא מציל חיי אדם, אומר: "יש לי סיפוק גדול מהתפקיד המסקרן והמעניין שלי". הוא גאה מאוד בפרס שהוא עומד לקבל, אך מסתכל כבר על העתיד. 

"בעוד 18 שנה יהיו יותר ילדים חרדים בכיתות א' מילדים בזרם הממלכתי", הוא טוען, "יש לזה השפעה עצומה על מה שעומד לקרות כאן. חיילים חרדים שמתגייסים היום, רוב הסיכויים שגם ילדיהם יתגייסו בעתיד. לחרדי יש בממוצע 6.5 ילדים, אז רק אפשר לתאר עד כמה המדינה תרוויח מזה. אני רואה היום איך 90 אחוזים ממתגייסי 'בינה בירוק', המשתחררים לאזרחות, יוצאים לשוק העבודה - זה חשוב מאוד".

 

להסביר, גם לקיצונים

אחד החששות הגדולים של המתגייס החרדי הממוצע הוא איך הסביבה תקבל אותו, אם בכלל, אבל י' חוזר ומדגיש שסיפורו אינו מסובך או הנפוץ בעניין. 

"אני חוזר הביתה על מדים, לא מסתיר את השירות הצבאי שלי. ההפך הוא הנכון, אני גאה בזה. הסביבה שלי מודעת לכך. חברים, שכנים, כולם. זו האמת שלי. נכון שבהתחלה היו הרבה לבטים ושיחות, מה יגידו בקהילה, אבל אחרי קבלת ההחלטה, בעצה של ראש הישיבה, סיפרתי שאני הולך למקום שיש בו תמיכה מלאה באוכלוסייה החרדית, ובסביבתי קיבלתי תמיכה מלאה. היום, אחרי שאני כבר פרק זמן נכבד בצבא, גם המשפחה שלי רואה שאני שומר על אורח חיים חרדי, ואפילו אחי הקטן התגייס לפני כשנה. מבחינתי, זה הישג שהמשפחה נפתחה לרעיון".

י' היה שמח שכמו בסביבתו, גם מתגייסים חרדים אחרים יזכו לשקט ולהבנה. לצערו, בקבוצות קיצוניות בחברה החרדית עדיין מתנכלים למתגייסים, כשרק בתחילת השבוע החולף פרצו קיצונים לשיעור תורה שנמסר בירושלים לחיילים חרדים ופוצצו בו פצצת סירחון.

"אז כמה חבר'ה נכנסו ועשו מהומה", י' מסרב להתרגש ומסביר, "בעולם החרדי יש המון זרמים: ספרדים, ליטאים, חב"דניקים, ברסלבים, ויש את האחוז הקטן ביניהם שעושה פרובוקציות. זה אחוז שולי שרק מנסה לייצר כותרות. ברוב הציבור החרדי המצב שונה. קצב הגיוס בו נמצא בצמיחה, כיום הוא גדול יותר מאי פעם, וממשיכים להתעניין בשירות הצבאי.

"מי שצועק זה מי שאינו מבין או רוצה להבין את הצד השני ולא מנסה להקשיב. יש לי שכנים אברכים, ואני מסתדר איתם בצורה נהדרת. הם מבינים את האמת שלי ורואים שאני שומר על אורח החיים החרדי. הם אולי לא יתגייסו, אבל הם בוודאי לא זועמים או משהו כזה. בכלל, למי שסיפרתי ידעתי להוכיח מה זה באמת צבא ואיך זה משתלב עם אורח החיים שלנו. הרוב בציבור החרדי נפתח לזה, בניגוד למה שמנסים לבטא כל מיני קמפיינים קיצוניים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...