"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מחקר: אוריינות גבוהה בממלכת יהודה

חוקרים מאונ' ת"א פיתחו אלגוריתם ומצאו כי כתובות מתל ערד נכתבו על ידי שש ידיים שונות • "הכתיבה היתה נפוצה"

,עודכן
הכתובות שבדקו החוקרים. כתיבה נפוצה בממלכת יהודה // הכתובות שבדקו החוקרים. כתיבה נפוצה בממלכת יהודה

מחקר פורץ דרך באוניברסיטת תל אביב מצביע על רמת אוריינות גבוהה בסוף ימי ממלכת יהודה. באמצעות אלגוריתם שפיתחו, בדקו החוקרים 16 כתובות מאתר תל ערד, וגילו כי הן נכתבו לפחות ידי שש ידיים שונות.

"תוצאות המחקר מלמדות כי במצודה נידחת בבקעת באר שבע היתה הכתיבה נפוצה", מסביר פרופ' ישראל פינקלשטיין, "ואילו מתוכן המכתבים אנו למדים שהאוריינות חלחלה אל רבדים נמוכים במנהל הצבאי של הממלכה".

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

השאלות שעמדו לפני החוקרים היו איזה חלק מהאוכלוסייה ידעו קרוא וכתוב בימי ממלכת יהודה, ומה השלכות הדבר על מועד חיבורם של טקסטים מקראיים כמו ספרי דברים, שופטים ומלכים? החוקרים השתמשו בכלים אלגוריתמיים חדשניים, על מנת לבדוק את רמת האוריינות בסוף ימי ממלכת יהודה.

הכתובות שנבדקו. "במצודה נידחת בבקעת באר שבע היתה הכתיבה נפוצה"

את המחקר הבין-תחומי המיוחד ערכו הדוקטורנטים שירה פייגנבאום-גולובין, אריה שאוס וברק סובר, תחת הנחייתם של פרופ' אלי טורקל ופרופ' דוד לוין מהחוג למתמטיקה שימושית, תוך שיתוף פעולה עם פרופ' נדב נאמן מהחוג להיסטוריה של עם ישראל ופרופ' בנימין זאס מהחוג לארכיאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום. בראש קבוצת המחקר עמדו פרופ' אלי פיסצקי מבית הספר לפיזיקה ופרופ' ישראל פינקלשטיין מהחוג לארכיאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום.

המחקר פורץ הדרך יתפרסם במהלך השבוע הקרוב בכתב העת היוקרתיPNAS)Proceedings of the National Academy of Science)

israelhayom

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר