"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
אגדה של פסח: הגדה בת 900 שנה תוצג בירושלים
שמחה רבה • אחת מהגדות פסח העתיקות ביותר, וחלק מגניזת קהיר, תוצג לראווה בספרייה הלאומית בירושלים • למרות הזמן שחלף, הטקסט כמעט זהה לימינו אנו
שרידי הגדה מתוך אוספי הספרייה הלאומית | צילום: הספרייה הלאומית

אגדה של פסח: הגדה בת 900 שנה תוצג בירושלים

שמחה רבה • אחת מהגדות פסח העתיקות ביותר, וחלק מגניזת קהיר, תוצג לראווה בספרייה הלאומית בירושלים • למרות הזמן שחלף, הטקסט כמעט זהה לימינו אנו

יורי ילון
, עודכן

שרידי אחת מהגדות פסח העתיקות ביותר בעולם, שהיא חלק מגניזת קהיר, מוצגים בימים אלה בספרייה הלאומית בירושלים. מדובר בהגדה ייחודית, המתוארכת למאה ה־12, שנכתבה בכתב יד על קלף ומעידה על ההיסטוריה המרתקת של העם היהודי.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

ד"ר אביעד סטולמן, ראש אגף האוספים בספרייה הלאומית, ציין כי "לפנינו שרידים מהגדה של פסח שנכתבה על קלף ושרדה בגניזת קהיר. ההגדה הזו מרגשת אותי במיוחד מפני שהיא בת כ־900 שנים. לא שרד ממנה אלא דף אחד, שבו ניתן לקרוא ארבעה עמודים קטנים, שמונה שורות בכל עמוד, ארבע־חמש מילים בכל שורה. מה שמפתיע הוא שלמרות שחלפו 900 שנים, הטקסט שבה כמעט זהה לזה שאנו קוראים היום".

בהמשך פירט ד"ר סטולמן על גניזת קהיר: "בבית הכנסת העתיק 'בן עזרא', בעזרת הנשים, היה חדר ובו פתח, שאליו לא ניתן היה להגיע אלא באמצעות סולם. חדר זה שימש כגניזה. כבר במאה השמינית, ועד לגילוי הגניזה במאה ה־19, היו זורקים לשם כתבי קודש שבלו. היום אנו יודעים שהיו שם כ־300 אלף דפים וחלקי דפים. כמעט כל הקטעים הללו הם בכתב יד מאלף השנים האחרונות. כיום מפוזרת הגניזה בספריות ברחבי העולם, ביניהן בספרייה הלאומית".

העמוד הימני של שרידי ההגדה העתיקה, שנמצאה בגניזת קהיר, פותח במילים: "גורשו ממצרים ולא יכלו להתמהמה וגם צדה לא עשו להם", וממשיך בשאלה: "מרורים אלו שאנו אוכלים, על שום מה?". בעמוד השמאלי מופיע הציווי המרגש במיוחד לאור העובדה שייתכן שהגדה זו נכתבה במצרים: "ובכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים". העמוד השמאלי מסתיים בהסבר לעצם אמירת ההגדה: "...לפיכך אנו חייבים להודות להלל לשבח לפאר...".

במסגרת התערוכה מוצגות הגדות שנכתבו כולן בכתב יד ב־900 השנים האחרונות ובהן הגדות מתימן, איראן, עיראק, צפון אפריקה, לרבות שתי הגדות שנשדדו על ידי הנאצים בתקופת השואה והוחזרו לעם היהודי לאחר מלחמת העולם השנייה.

ההגדה הייחודית והנדירה מוצגת במסגרת תערוכת "בכל עט ועת" בספרייה הלאומית. התערוכה פתוחה לקהל הרחב והכניסה חופשית בשעות פעילות הספרייה. לתיאום סיורים מודרכים בתערוכה ניתן לפנות למרכז המבקרים בטלפון: 074-7336125

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...