ההחלטה של שלומית מלכה לא לקרוא רכילות נשמעת בהתחלה לא הגיונית, על גבול הלא אמינה. "אני לא מתכוונת לפגוע באף אחד, אבל הפסקתי עם זה לפני כמה חודשים, כי הגעתי למסקנה שזה הרבה יותר קליל לי בחיים", מסבירה הדוגמנית שעשתה את הפריצה הגדולה של השנה האחרונה, ובמקרה או לא גם מנהלת מערכת יחסים עם אחד הכוכבים המובילים בארץ.
"אנחנו מגדירים את עצמנו לפי מה שאנחנו חושבים על עצמנו, מה שאנשים חושבים עלינו, ומה שאנשים אומרים לנו. במקרה שלי יש גם את הידיעה שיש כמה אנשים שעוקבים אחרי החיים שלי, ולהוסיף לכל זה את הנפח של מה כותבים עלי ומה חושבים עלי ואיך מבקרים אותי - זה ממש הופך את העניין לחלק מהחיים שלי, ואני לא רוצה שזה יהיה חלק מהחיים שלי".
את לא יודעת לעשות את ההפרדה? לקרוא אבל לא לייחס לזה חשיבות?
"אני יודעת לעשות את ההפרדה, אבל אחר כך זה תמיד יושב לך בראש. אז למה לי? אני מנהלת את החיים שלי כפי שאני חווה אותם, אני לא צריכה לדעת מה אנשים אחרים חושבים שאני חווה אותם ומה הפרשנות שלהם. ככה אני שומרת על האותנטיות שלי ועל היכולת לחוות את החוויות ואת החיים שלי ואת עצמי, כמו שעשיתי רוב חיי, כשלא הכירו אותי.
"אגב, זה לא רק לגבי מה שכותבים עלי. אני גם לא יודעת מה קורה לאנשים אחרים בחיים, אלא אם מספרים לי".
נכווית ממשהו שכתבו לך?
"לא, זה לא בא מהמקום הזה. בהתחלה הייתי קוראת טוקבקים ואפילו אוספת את המצחיקים והמרושעים וצוחקת עליהם. אף פעם לא לקחתי את זה אישית, וגם ברור לי שכשאנשים כותבים עלי דברים רעים זה לא אישי כלפיי, אלא בעיות שיש להם עם עצמם והם מחפשים מקום להוציא. הבנתי שזה לא תורם לי דבר בחיים".
את מחמיצה גם דברים טובים שכותבים עלייך.
"אני יודעת שמפרגנים לי ומרגישה את זה. אני מקווה שמרגישים את אותו הדבר ממני".
מלכה, עוד לא בת 23, עובדת בתעשייה רק חמש שנים כדוגמנית, אבל היא כבר מצוידת בהשקפת עולם ברורה ביחס למקצוע שבחרה, כולל היתרונות והחסרונות שיש לו להציע, תובנות מעניינות על החיים וגם לא מעט מחשבות על אהבה ויחסים, שלרוב בני האדם לוקח קצת יותר זמן לגבש. כל אלה הופכים אותה לשלווה, בטוחה בעצמה ומוכוונת מטרה.
(צלם: משה בן שמחון | מראיין: מאור בן הרוש)
היא בת יחידה למקס, עורך דין במקצועו, ואנה, אשת יחסי ציבור במגזר הרוסי. הוריה התגרשו כשהיתה בת 3 וחצי, והיא גדלה על קו תל אביב־רחובות במשמורת משותפת. "אני בת יחידה, אז לא הכרתי משהו אחר. אבל היתה לי ילדות מהממת, לא הרגשתי פספוס".
היא למדה בתיכון דה שליט ברחובות במגמת פיזיקה ותיאטרון, כולל חמש יחידות מתמטיקה. לקראת סוף הלימודים החלה לדגמן, לאחר שהפגישו אותה עם סוכנת הדוגמניות המובילה בישראל, אלינור שחר. התחנה הראשונה: ניו יורק.
"בדרך כלל שולחים בנות מתחילות לפאריס ולמילאנו, כי ניו יורק נחשבת יותר אינטנסיבית בתחום, וזה הכי הארד קור. אבל אני התחלתי דווקא משם. נסעתי עם אמא שלי, הלכתי לסוכנות, הצגתי את עצמי, הראו לנו את הדירה שלנו, נתנו לי כרטיס לסאבוויי והודיעו לי שמחר יש לי עשרה אודישנים, אלה הכתובות, תגיעי בזמן ועל עקבים".
מלחיץ.
"אתה נזרק למים עם עוד המון בנות שמסתובבות ונאבקות מאודישן לאודישן, ולא קורה כלום. אתה הולך ואתה אפילו לא יודע למה. אחרי האודישן החמישי גם לא מעניין אותך בכלל למה אתה הולך, העיקר לגמור את זה".
לא היה פשוט יותר להתחיל בארץ?
"הגישה של אלינור היא לעשות את ההפך. אם פעם היו מתחילים בארץ ואז יוצאים החוצה - היא דוגלת בשיטה ההפוכה: להתחיל שם ואז לבוא לארץ, כי בחו"ל הרף של המקצוע הזה הוא אחר.
"כשעבדתי קצת בארץ, בהתחלה, לא התייחסתי לזה כמקצוע, אלא כאל תחביב נחמד, עבודה כיפית וקצת כסף. שם גיליתי שזה לגמרי מקצוע, כמו ספורטאי: אתה מתאמן, אתה צריך לישון, להתמיד, זה הרבה לבד, צריך לשמור על איזון באוכל ועל אימונים. למדתי את זה בחו"ל, וכשבאתי לארץ, באתי מוכנה.
"בלי קשר, בניגוד לתדמית של המקצוע הזה, הוא דורש המון התמדה והרבה תכונות שהן לא הכי זוהרות. להיות לבד במקום שאתה לא מכיר, להתגבר על קשיים. עד שמגיע הקמפיין הזוהר, אתה עובר הרבה".
איך התייחסו אלייך בניו יורק?
"אף אחד לא שלף אותי ואמר, 'בואי, רוצים אותך'. תחשוב שלניו יורק מגיעות כל היפות מהמדינות שלהן, ויש עוד מלא שלומיתיות שמישהו חשב שהן הכי יפות ושלח אותן. לא הרגשתי מיוחדת".
את לא מהבנות שתמיד חלמו להיות דוגמניות?
"ממש לא. הייתי ילדה יפה, אבל ההורים שלי אף פעם לא עשו מזה עניין, וגם אותי זה לא עניין כל כך. לא הייתי מלכת הכיתה, ובאופן כללי, היופי שלי לא היה אישיו. בכל גיל ההתבגרות שלי לא הייתי הכי יפה. היו שם הרבה שלבים של גשר בשיניים, שיער מוזר, חצ'קונים, ולא ידעתי לעשות גבות".
ההתמדה השתלמה, ומלכה עשתה את מה שאלפים חלמו ולא הצליחו: היא קטפה את הקמפיין הראשון הגדול שלה - בראלף לורן. גם האמריקנים זיהו מהר מאוד את הפוטנציאל של הישראלית עם העיניים הירוקות הגדולות, והיא הוחתמה בסוכנות The lines, שבה מיוצגות בין השאר מלאכיות ויקטוריה סיקרט ודוגמניות העל אירינה שייק ושרה סמפיו.
בתחנה הבאה היא התייצבה בבירת האופנה מילאנו, שם שהתה חודשיים בדירת דוגמניות קלאסית. אחר כך חזרה לארץ כדי להתגייס לצה"ל.
"היה ברור לי שאתגייס, אבל ידעתי שלמודיעין אף אחד לא יגייס אותי כאמן פעיל. הגעתי למיצג חיילות בבקו"ם. בשנה השנייה קידמו אותי לפקד על ביתן לוגיסטיקה".
השירות היה משמעותי עבורך?
"מאוד משמעותי, אנחנו הפנים הראשונות שהמלש"בים ראו והיתה לנו הזדמנות להשפיע על מה שיעשו בצבא. עבדתי קצת תוך כדי".
לא מוזר להצטלם לקמפיינים בינלאומיים ואז לחזור למדים הירוקים?
"יש משהו באיזון הזה בין לטוס להצטלם לבין החזרה למדים ולמשמעת. זה מכניס אותך לפרופורציות".
ובכל זאת, רגע אחרי השחרור חזרת לניו יורק.
"נכון, בארץ כבר התחילו להכיר אותי, אבל זה פחות עניין אותי, כי כבר גרתי בניו יורק ומרכז החיים שלי היה שם, אז העדפתי להתמקד במקום אחד".
יש לעולם הזה גם צדדים פחות נעימים, כמו סמים והטרדות מיניות.
"העולם הזה מאוד גדול ומורכב, אבל אני יכולה לספר על החוויה האישית שלי, שהיא מאוד חיובית. באתי ממשפחה תומכת וסוכנת מאוד קרובה, ואולי בגלל זה החוויה היתה חיובית, כי היא נתמכת בהרבה תחושת ביטחון. ברור שיש הרבה בנות שלא מקבלות את התחושה הזאת מהבית, והדרך שלהן היא אחרת".
לא נתקלת במקרים סביבך?
"אותי לא הטרידו מינית ולא הציעו לי סמים".
• • •
כבר יותר משנה שהיא בזוגיות עם השחקן יהודה לוי, שמבוגר ממנה ב־14 שנים וחצי. ביחד הם הפאוור קאפל של הביצה. כשהיא מדברת עליו, עיניה נוצצות.
"שנינו אמרנו בהתחלה לא, כל אחד מהכיוון שלו. אני ידעתי שאני לא רוצה את הפרסום הזה ואת הבלאגן הזה, אני בניו יורק ויש לי את השקט ואת העבודה שלי, והיה לי ממש סבבה. והוא מבחינתו אמר לחברים שלו שרצו להכיר בינינו, 'מה אתם מביאים לי ילדה בת 21?'"
אז איך זה קרה בסוף?
"בסוף שנינו היינו בארץ ונפגשנו. ומאז לא נפרדנו".
הוא אהבת חייך?
"לגמרי, וללא צל של ספק. אני אוהבת אותו כל יום יותר ויותר. אני יכולה להגיד לך בוודאות שהיום אני אוהבת אותו יותר ממה שאהבתי אותו לפני שבוע".
לא חששת להיכנס לקשר עם מישהו שהיה בזוגיות שחצי מדינה התעסקה בה במשך שנים?
"אגיד לך את האמת. כל החיים היה לי בבית 'יס', ויצא שלא ראיתי אף סידרה של יהודה. לא עקבתי אחרי הזוגיות שלו, ובאמת שלא ידעתי. יש הרבה בנות בגילי שהעריצו אותו, אצלי הוא בכלל לא היה ברדאר. פשוט ידעתי שהוא מאוד מפורסם, וידעתי שלא בא לי על הקטע הזה.
"אחד החששות הכי גדולים שהיו לי בחיים זה הקנאות לפרטיות שלי, ולצאת עם מישהו כמו יהודה בטח לא תורם לזה. היה לי מאוד קשה להיחשף. בסוף לקחתי את הסיכון, כי הוא בן אדם מדהים".
כמעט לא עובר יום שלא כותבים עליכם. איך את מתמודדת?
"אני מאוד מנסה לעשות את ההפרדה ולשמור על עצמי כמו שאני, בעולם הקטן שלי, ולא לעשות השלכות של איך רואים אותי ומה חושבים עלי. הקושי עם פרסום בא לידי ביטוי בעיקר כשלא טוב לך בזוגיות, כשיש סדק, ואז כולם נכנסים לתוך הסדק הזה.
"אבל במקרה שלנו באמת טוב לנו, טפו טפו טפו. יש לנו קשר מדהים, ואנחנו כל כך בטוחים בו, שאין שום מלחמות עם העולם החיצוני. אנחנו מי שאנחנו, גם בבית וגם בחוץ".
מצד שני, אפשר גם להגיד שהפרסום מאוד עזר לך מבחינת העבודה בארץ.
"כן, ללא ספק. אבל כל זה לא משנה, כי מבחינתי המתנה הכי גדולה היא יהודה, וזה עולה על הכל".
איפה את מרגישה את פער הגילים ביניכם?
"מן הסתם בניסיון חיים, כי לא משנה כמה אני בוגרת, יש לו שק חוויות יותר עשיר משלי. זה עובד לטובתנו, כי אני מגיעה לקשר הזה עם פרספקטיבה אחרת משלו על החיים. שנינו כל הזמן לומדים אחד מהשני".
יש סיכוי שתציעי לו נישואים?
"לא. הוא זה שצריך להציע".
ואם הוא יציע היום?
"מבחינתי כבר אתמול".
אז יש תכנונים להקים משפחה?
"כן, בשנים הקרובות. נעשה את זה בזמן שיתאים לשנינו".
את לא חוששת שזה עלול לפגוע לך בקריירה?
"היום יש המון דוגמניות שעשו ילדים וממשיכות לעבוד, זה ממש לא מה שהיה פעם. אני לא חושבת שזה יעצור אותי בחיים. אני חושבת שילדים מעצימים אותנו, מפכחים אותנו ומראים לנו עולם חדש, וזה דבר מדהים. אבל כל דבר בעיתו. אני אעשה את זה רק כשארגיש שזה נכון לי. אף פעם לא אוותר על עצמי".
על מה אתם רבים?
"אנחנו כמעט לא רבים. למדנו את התקשורת בינינו, כך שהכל הולך חלק. אם יש משהו שהוא לא בסדר, אנחנו מייד יודעים לדבר על זה ולהבין אחד את השני. לפני שאתה מגיע לזוגיות, אתה צריך להיות עם מודעות אישית גבוהה. להבין איפה אתה חסר ביטחון, איפה אתה פוגש את עצמך. ככל שאתה יותר מסונכרן עם עצמך, אתה גם יותר מסונכרן עם בן הזוג שלך".
מבחינה מקצועית את רואה את עצמך עושה משהו ביחד איתו?
"לא חושבת. הוא שחקן ואמן, חיית במה, ואני לא כזאת. מה שכן, אנחנו מקבלים ביחד החלטות על כל דבר. אנחנו כל כך מחוברים וכל כך פתוחים אחד עם השני, שהכל על השולחן כל הזמן. אנחנו הכי קרובים בעולם, אז זה נראה לי הכי טבעי".
יהודה עושה מדי פעם גיחות ללוס אנג'לס. את רואה מצב שבו אתם עוזבים את הארץ לתקופה?
"אנחנו לא מתכננים לעבור למקום אחר, אבל זה לא תרחיש מנותק מהמציאות, כי אני טסה כל הזמן".
איך הוא מגיב לצילומים שלך בהלבשה תחתונה?
"הוא ממש מדהים בעניין הזה. קודם כל, הוא הכיר אותי ככה, ועוד לפניו יש לי את אבא שלי ואת סבא שלי שרואים את התמונות האלו, ואני לא אשים אף פעם בן אדם שאני אוהבת במקום לא נוח. התמונות שלי לא פרובוקטיביות".
ההורים שלך וההורים שלו בקשר?
"כן, יש ביניהם חיבור מדהים. אנחנו ממש משפחה".
מי מוריד את הזבל בבית?
"העוזרת. היא באה פעמיים בשבוע, כי אנחנו קצת בלאגניסטים".
ומי עושה כלים?
"גם אני וגם דובי (שם החיבה שבו הם מכנים זה את זה; ע"ס). כל מה שאני מבקשת ממנו, הוא עושה".
הוא לא עושה ביוזמתו?
"עושה לפעמים. אין לנו את המלחמות האלה בבית, אנחנו מקבלים אחד את השני כמו שאנחנו".
• • •
לבית הקפה שבו אנחנו נפגשים היא באה באופניים, "אחרי אימון כושר". לובשת מכנסיים לבנים קצרצרים שחושפים רגליים רזות ושזופות וחולצה תואמת ומרכיבה אוזניות. מזמינה ארוחת בוקר, ביצת עין עם כל התוספות, כולל לחם ובורקסים.
כשהגעתם לשולחן מתעכבת, היא מודיעה למלצרית: "אני מוותרת על הלחם". זו מביאה כפיצוי פרוסה של עוגת שוקולד, ומלכה, שלא כדוגמניות אחרות, אוכלת בהנאה. "הצלחנו להתחמק מהבורקסים, אבל בסוף קיבלנו עוגת שוקולד", היא מחייכת.
יש דברים שאת מונעת מעצמך?
"לא, אני לגמרי אוכלת מה שבא לי, משתדלת שיהיה אוכל בריא. וכשאני אומרת בריא, זה כולל פסטות ולא רק ירקות מאודים. כשבא לי עוגת שוקולד ופיצה, אני אוכלת. אני כל כך אוהבת אוכל. כל המצב הזה של ספירת קלוריות רק מייצר סטרס, ושום דבר טוב לא בא מסטרס.
"שלא תבין לא נכון: אני קורעת את התחת על כושר, וזו לא קייטנה. אם אני לפני צילומים, אז לא אוכל ארוחת שחיתות. אבל אין משהו שבא לי ואני לא אוכלת. אני אוכלת, ואז עושה אימון. לפעמים אפילו קצת מתחַזרת. אני לא אוכלת בשר כי אני צמחונית, ומאוד טוב לי עם זה".
בחמש השנים האחרונות הספיקה מלכה להצטלם למגזין "אל" הצרפתי ול"גלאמור" הספרדי, ולעשות קמפיינים לבושם החדש של bebe, לחברת ההלבשה התחתונה אינטיסימי, למספרות של מיקי בוגנים ולגולברי. לאחרונה קיבלה את תפקיד הפרזנטורית של "פוקס". "זה החוזה הגדול הראשון שלי בארץ, ואני הכי גאה בו, כי זה מותג ישראלי. אפילו דובי הוביל את הקמפיין הזה. אני נהנית ללכת לצילומים".
מה השאיפה שלך במקצוע הזה?
"להגיע הכי רחוק שיש. למעצבים הכי גדולים, למגזינים הכי גדולים, ולפרוש בשיא. זה לא מקצוע שהוא לכל החיים, אבל אני מאוד שמחה שנזרקתי לתחום הזה, כי הוא מחוץ לקומפורט זון שלי. זה משהו שהכי לא רציתי לעשות ולא הרגשתי קשורה אליו, אבל הוא לימד אותי הרבה על עצמי. גם הפריבילגיה הזאת לטייל בהמון מקומות בעולם היא מתנה יקרת ערך".
היו שהשוו אותך לבר רפאלי.
"זה מחמיא לי, אבל באמת אין מקום להשוואות, כי כל אחד חווה את החוויות שלו ואת החיים שלו".
יש פער בין שלומית בת השכן, שיושבת מולי, לדוגמנית הסקסית שרואים בתמונות.
"אני לא חושבת שזה פער. יש בכל אחד הרבה צדדים, ואתה רואה כרגע צד אחד. אני חושבת שיש משהו מאוד סקסי בבן אדם טוב ואוהב ונחמד ואדיב".
היית בזמנו במגעים עם ויקטוריה סיקרט, ובחרת בסוף באינטיסימי. למה?
"בוויקטוריה סיקרט יש המון בנות, ובאינטיסימי אני אחת וכל הפוקוס הוא עלי. בעיני אלינור ובעיניי זו היתה הדרך הכי נכונה ללכת בה, ולא להיבלע בתוך המון בנות. אגב, אינטיסימי בעיניי הרבה יותר מהמם מוויקטוריה סיקרט. באופן כללי, כל החלטה בקריירה לוקחים לפי הסיבות והשיקולים של אותו רגע".
"אני צמחונית ומאוד טוב לי עם זה" // צילום: יניב אדרי
לאחרונה גם הצטלמת עם דוגמנית העל אירינה שייק לקמפיין משותף עבור החברה.
"זו השנה השנייה שלי איתם, ואני מרגישה הכי בנוח. אירינה התחילה אצלם לפני 8 שנים, זה היה הקמפיין הגדול הראשון שלה. היא מהממת, והיה ממש כיף".
סרטון הפרסומת מתייחס בעקיפין לדמיון ביניכן. את חושבת שאתן דומות?
"אני יכולה לראות דמיון. אנחנו כנראה מאותו פס ייצור מבחינת הצבעים. אבל יש גם שוני".
כשאת מצטלמת ליד מישהי בסדר הגודל שלה, שבאה עם הרבה ניסיון, זה מלחיץ?
"לא, זה לא הלחיץ אותי. הכל מאוד תלוי באווירה על הסט. זה בכלל לא היה עניין".
תסכימי להצטלם בעירום?
"אני לא חושבת".
הדוגמניות הכי גדולות מצטלמות בעירום.
"כשאני מסתובבת בעולם אני רואה את הגישות השונות לעירום, כי הגישה שלנו בארץ מאוד מתחסדת. בחו"ל צלמים מאוד אוהבים לצלם עירום, כי יש בגוף משהו שהוא נצחי. אבל אני עדיין ישראלית, וגדלתי בתחושה שלא הכל צריך לראות".
מצד שני, השאיפה העיקרית היא להצליח בחו"ל, ואת צריכה להתאים את עצמך לתעשייה שם.
"לא כל הבנות עושות, וגם אני לא חייבת".
תוותרי על קמפיין גדול אם הוא ידרוש עירום?
"ברור. אם אני אוותר על העקרונות שלי, זה מבחינתי הוויתור הכי גדול. אני לא אדגמן פרווה, גם במחיר של ויתור על קמפיין נחשב או שער שווה, כי מבחינתי המחיר הוא הרבה יותר גדול. העקרונות שלנו הם הדבר הכי גדול שיש לנו. מה זה כסף? כסף בא והולך".
אז הכסף הוא לא שיקול בבחירת עבודות?
"לא המרכזי. כשאתה בונה קריירה, זה מצריך גם קביעת אסטרטגיה, כי אתה בונה אימאג' ומוניטין.
"כסף זה אחלה וזה חשוב וזה נוחות, אבל זה לא הכל בחיים. אני קודם כל מנסה להבין מה אני רוצה ולהקשיב לתחושות הבטן שלי, ומאוד קשה לעשות את ההפרדה כשמעורב בעניין הרבה כסף. מבחינתי, אני עושה דברים כי אני רוצה לעשות אותם, ואם הם גם מתוגמלים - נהדר. אבל קודם כל צריך להיות הרצון".
את מעורבת בחשבון שלך, יודעת כמה נכנס וכמה יוצא?
"הכי מעורבת. לגמרי".
ויתרת על הנחיית "האח הגדול".
"היתה לי הצעה, שלא יצאה לפועל. לא התרגשתי מזה יותר מדי. אני חושבת שהם מצאו מנחה מדהימה, שהיא בול לזה. אני מאוד שמחה".
הוצע לך להצטרף ל"דה וויס", לצד מיכאל אלוני.
"לא יודעת אם אני יכולה להגיב, אבל אני משאירה את כל האפשרויות פתוחות. הנחיה היא משהו שמאוד מתאים לי, כי אני אוהבת אנשים וטובה באינטראקציה עם אנשים. בכל מקרה, אין משהו על הפרק".
מה לגבי משחק?
"משחק זה סוג של חיידק, שאו שיש לך או שלא. אצלי הוא לא נמצא".
את חושבת על לימודים אקדמיים?
"ברור, אני אוהבת ללמוד. אולי אלמד פסיכולוגיה כי אני באמת אוהבת אנשים".
• • •
בשבוע שעבר, כששלומית ויהודה היו בטיול סקי בצרפת, הם התבשרו שכלבתם בת החצי שנה, פלאיה, מסוג ג'ק ראסל, נדרסה למוות. מי שעוקב אחרי עמודי האינסטגרם של השניים היה יכול להבחין במשבר.
"ברגע שהודיעו לנו, נקרע לנו הלב לחתיכות", אומרת מלכה בעצב. "בכיתי כמה ימים בלי הפסקה. אני בטוחה שיש אנשים ציניים שאומרים, 'אפשר לחשוב, אז מתה להם הכלבה'. אבל כל בן אדם שהיה לו אי פעם כלב מבין שזה כמו לאבד חבר, בן משפחה.
"מוות כזה מאלץ אותך להתמודד עם הפחד הכי גדול שלך, ולא הרבה פעמים בחיים אנחנו מתמודדים עם הפחדים הכי גדולים שלנו.
"אבל כגודל הכאב, כך גם גודל התובנות. אני מאמינה שאין מקריות בחיים, וכל דבר הוא שיעור".
מה התובנות?
"זה נשמע הכי קלישאתי, אבל ליהנות מכל רגע שאנחנו נמצאים פה. להבין שאין לנו שליטה על דברים בחיים. אפשר לצמוח מתוך הכאב, וזה מה שאנחנו עושים. יש לנו את ממי, הכלבה השנייה שאימצנו. לה יש תשע נשמות".
erans@israelhayom.co.ilטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו