מתברר שאם אורי גוטליב, אחד הבדרנים העסוקים בארץ, היה בן אדם קצת יותר רציני - הוא היה מוסיקאי. "אבל בשביל זה צריך להתאמן ארבע שעות ביום", הוא מסביר איפה נופלים הדברים, "וזה קצת גדול עלי, אז בינתיים אני חצי מוסיקאי". עם זאת, גם בתור חצי מוסיקאי יש לגוטליב הספק מרשים. הוא חבר בשני הרכבים, ובשניהם הוא משתף פעולה עם בדרן מוכר נוסף שמוצא את מפלטו מהטלוויזיה במוסיקה. בלהקת מונה לופה מנגן גוטליב עם מיקי גבע, "ואנחנו נופיע ב-27 בחודש הזה בפסטיבל בירה ברעננה, הופעה ממש גדולה שבה נחמם את הקרטל", הוא מעדכן. בלהקת השנייה, השלמת הכנסה שמה, הוא משתף פעולה עם אלון נוימן, ואותם תוכלו לתפוס כבר בשבת הקרובה באוזןבר בת"א. בשתי הלהקות גוטליב מנגן בגיטרה בס. "אני לא בסיסט מקצועי", הוא מייד מנמיך ציפיות, "יש לי עוד מה ללמוד, ואני מנגן פעמיים-שלוש בשבוע בחדרי חזרות. מאוד השתפרתי, אבל בסך הכל אני מנגן בס מתקופת הצבא". ואם חשבתם שבזה מסתכם הרפרטואר המוסיקלי, אתם כמובן טועים. בשבוע הבא, ביום חמישי, הוא יהיה לפחות לערב אחד גם זמר. זה יקרה כשיתארח במופע של השחקנית והזמרת פזית נוני במועדון סאבליים (דרך סלמה 53, ת"א), שבו תחגוג נוני את יציאת הסינגל הראשון שלה מהאלבום החדש "כל אחד מחפש". לכבוד זה תארח נוני את חברה הטוב מתקופת הצבא, שעבורו למעשה מדובר בפעם הראשונה כזמר. "בשנת 87' שרתי בלהקת פיקוד מרכז, ובתקופה ההיא כל הלהקות היו מתאספות בבית הצנחן", מרחיב גוטליב על ההיכרות בינו לבין נוני. "פזית באותו זמן היתה בלהקת הנח"ל הנערצת. ככה נוצרו חברויות. היינו נפגשים ומנגנים, ומבלים יחד בבילויים שהשתיקה יפה להם. כשלפני שבע שנים פזית עשתה די.וי.די לילדים ("נשיבוק"; מ"כ) ורצתה שאהיה שם דוד מוזר, הסכמתי מייד. מאז התחדש בינינו הקשר. עכשיו, כשהיא אמרה לי לבוא לשיר, מייד הסכמתי גם כי אני אוהב אותה וגם כי התחשק לי לנסות לשיר קצת. גם אז בלהקה לא הייתי זמר, יותר בסיסט, מצחיקן. עם כל הדמיון לגידי גוב, בזה הדמיון לא עבד עד הסוף". "אורי, עידן (זילברשטיין, שאחראי על המילים, הלחן וההפקה המוסיקלית; מ"כ) ואני הכרנו כשהיינו בלהקות מקבילות, ותמיד חשבתי שאורי מאוד מוכשר לא רק במשחק", מצטרפת נוני לשיחה. "הוא היה ועודו מאוד מוסיקלי". ואורי, אם נחזור למקצוע ה"רשמי" שלך, הפרק הראשון של "השנים הכי טובות" (רשת), שבו אתה מגלם מורה לתנ"ך הזוי, גרר תגובות מעורבות. "האמת, עוד לא ראיתי את הפרק הראשון, אבל שמעתי. אני חושב שזו סידרה מאוד טובה עם שחקנים ותסריטאים טובים והיה פאן לעשות את זה. צריך קצת סבלנות. לפעמים חורצים פה גורלות בשנייה הראשונה, כאילו לא עבדנו על זה שלוש שנים. בינתיים קיבלתי שלוש תגובות טובות ואחת לא טובה. אני מקווה שלא ייבהלו בערוץ 2 ולא יחשבו רק על מספרים ועל רייטינג וייתנו לזה צ'אנס". אתה כבר חווית ביטולים של תוכניות רק בגלל רייטינג לא מספק. נדמה שלזכיינים אין סבלנות. "לגמרי. אני חושב שזה נופל באשמת הזכיינים ופחות באשמת הצופים. הצופים צריכים כמה שבועות להתרגל, אבל הזכיינים שהם בעלי המאה לא נותנים צ'אנס".
