צרת רבים חצי נחמה? השבוע פורסם כי בכל הנוגע לשכרם ולרווחתם הכלכלית, מצבם של הסופרים בצרפת מעולם לא היה גרוע יותר והם מעולם לא הרגישו כה לחוצים ואף חסרי ערך, כפי שהם חשים כעת. תוצאות הסקר, שנבדק וגובה על ידי משרד התרבות הצרפתי, התפרסמו בן־לילה והיכו גלים. מתוכן עולה כי הגם שסופרים מודעים ליוקרה ולהון הסימבולי הנלווים למקצוע, אין בכך נחמה ככל שהדבר נוגע לארנקיהם הריקים. בכך מקיץ הקץ על הדימוי הישן נושן של האמן השחפן המסתפק ביצירתו בעליית הגג המתפוררת.
כמו מקביליהם בבריטניה ובצרפת, רוב מכריע של הנשאלים ציינו שהם חוזים בירידה מתמשכת בשכרם וברווחתם הכלכלית. בניגוד לסופרים אמידים ואף עשירים במדינות הללו, יותר משליש מהסופרים שמצויים בחתך האמיד ביותר מקרב הסופרים בצרפת נאלצים לעבוד בעבודה נוספת כדי להרוויח משכורת של ממש. לא זו אף זו: סופרים מבוססים ותיקים נאבקים על מנת להתפרנס - שכרם השנתי החציוני עומד על 17,600 יורו בלבד - פחות משלושת־רבעי השכר הממוצע במדינה.
דומה שמה שצד את עיני רוב הקוראים הוא העובדה המתמיהה ואף המקוממת, כי שישה מתוך עשרה סופרים (לשון הזכר כאן למען הפישוט בלבד) מרוויחים לא יותר מ־1,500 יורו בשנה מספריהם.
הסקר, שעליו ענו כ־100 אלף סופרים, משוררים, מאיירים ומתרגמים, מצא כי חברי קבוצה זו מגדירים את עצמם כיום מיואשים, לחוצים, פסימיים וכי אינם מאמינים שייתכן שינוי במצבם. "רבים שואלים את עצמם אם עליהם לנטוש את המקצוע באופן סופי", נכתב לסיכום.
מי שיקפוץ ויאשים את חוק הספרים הצרפתי (שעל דמותו, בשינויים מכריעים שחייבים להיערך, נאבקים גם כאן מאז חוק הספרים בשנת 2014), כדאי שיזכור כי בהשוואה לסופרים הצרפתים, מצבם של הבריטים או האמריקנים גרוע לאין ערוך: שכרם של סופרים מבוססים ותיקים בבריטניה, למשל, הוא כשני שלישים לערך משל מקביליהם הצרפתים - 14 אלף יורו לשנה. ובארה"ב מצא סקר מטעם Digital Book World ב־2015, כי שליש מהסופרים מרוויחים פחות מ־500 דולר לשנה מכתיבה.