"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
"תנו לאדם לסיים את חייו בבית - בלי ביקור שוטר"
רופאים ומומחי אתיקה למשרד הבריאות: "ההליך לא מעוגן בחוק ופוגע במשפחות" • מש' הבריאות: "לפרמדיק אין היכולת והסמכות לקבוע סיבת המוות, לכן קוראים לשוטר"
שוויון לכל הנפטרים - בבית או בביה"ח // צילום אילוסטרציה: GettyImages // שוויון לכל הנפטרים - בבית או בביה"ח // צילום אילוסטרציה: GettyImages

"תנו לאדם לסיים את חייו בבית - בלי ביקור שוטר"

רופאים ומומחי אתיקה למשרד הבריאות: "ההליך לא מעוגן בחוק ופוגע במשפחות" • מש' הבריאות: "לפרמדיק אין היכולת והסמכות לקבוע סיבת המוות, לכן קוראים לשוטר"

מיטל יסעור בית-אור
, עודכן

האם בקרוב ישונה הנוהל שלפיו הוצאת תעודת פטירה לאדם המבקש לסיים את חייו בביתו, בסביבה תומכת, תותנה בביקור משטרתי, שבמסגרתו ייבדק אם מדובר במוות שהוא אכן טבעי?

"אדם בן 93 וחצי, פרופ' לשעבר וחולה במחלה סופנית, אושפז בבית החולים. כשהרגיש שהוא עומד למות, ביקש לעשות זאת בביתו", מסבירה בינה דיבון, יו"ר עמותת ליל"ך - לחיות ולמות בכבוד, על אחד מהמקרים שטופלו בעמותה. "כשנפטר, הגיע שוטר ונראה לו חשוד שלקחו אותו הביתה ואז הוא נפטר", היא מספרת, "הוא לקח את הבן לתחקור, בעוד גופת אביו מונחת בבית".

העמותה, יחד עם מומחי אתיקה ומומחים לטיפול פליאטיבי (בחולים סופניים), דורשים ממשרד הבריאות לבטל את נוהל ההמתנה לביקור משטרתי לשם הוצאת תעודת פטירה, ובכך להשוות בין מי שנפטרו בבית לבין מי שנפטרו בבית חולים. מנגד, במשרד הבריאות מציינים את הצורך בבדיקת משטרה כדי להגן על חולים וקשישים מפני פגיעה, אך הרופאים והעמותה מאיימים לפנות לבג"ץ.

"יותר ויותר אזרחים מבקשים לסיים את חייהם בביתם", מציינים המומחים, "מערכת הבריאות שואפת להשוות את תנאי הטיפול בבית לאלה שבבית החולים כדי לחסוך במשאבים, להקל על החולה ולכבד את רצונותיו". המומחים מדגישים כי "נוהל הזמנת משטרה לא מעוגן בחוק ופוגע בכבוד המשפחות ברגעי הפרידה מיקיריהם". על המכתב חתומים אנשי אתיקה דוגמת פרופ' אפרת לוי־להד ויו"ר המועצה הלאומית לביו־אתיקה פרופ' אבינועם רכס, מומחים לטיפול פליאטיבי כגון פרופ' פסח שוורצמן, פרופ' נתן צ'רני וד"ר מיכאלה ברקוביץ', וגם נשיא ביהמ"ש העליון לשעבר השופט אליהו מצא.

משרד הבריאות מסר: "לאחר דיונים בראשות המשנה למנכ"ל ובהשתתפות המכון לרפואה משפטית, הוחלט כי יישמר הנוהל על פיו באירועים שבהם מגיע צוות מד"א ללא רופא, מד"א יודיע למשטרה על אירוע הפטירה בבית החולה". לדברי המשרד, "לפרמדיק אין היכולת והסמכות לקבוע את סיבת המוות, וזאת בשונה מפטירה בבית החולים. כמו במדינות המערביות, במקרה של פטירת אדם בבית מתבצעת בדיקה של רופא משפטי לשלילת חשד לאירוע פלילי. בישראל, לעומת זאת, מרבית הנפטרים בבית לא מובאים לבדיקת רופא מומחה לעניין. לכן מתבצעת הודעה למשטרה על הפטירה, למקרה שיהיה צורך בבדיקת חשד למוות לא טבעי".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...