מערך עריכת התחקירים בצה"ל לוקה בחסר. כך קבע מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף חיים שפירא, בדו"ח שפורסם היום (שני). לדבריו, ישנם ליקויים בעריכת התחקירים בצה"ל, וקיימת תופעה נרחבת וחמורה של אירועים חוזרים ונשנים בתחומי פעילות מרכזיים שנבדקו, למרות לקחים שהופקו בעבר.
לפי מבקר המדינה, תמונת המצב של אופן יישום הלקחים בצה"ל היא לא פחות מ"מדאיגה", ונוכח חשיבות הנושא, "על הרמטכ"ל לפעול לתיקון הליקויים שעלו בביקורת על מנת למנוע הישנות אירועים בלתי-רצויים".
בעבר, ציין המבקר, העיר הפרקליט הצבאי הראשי לשעבר, אלוף דני עפרוני, על פרסום בתקשורת של ממצאי תחקירים מבצעיים למרות החיסיון החל עליהם ולמרות חשיבותו. עפרוני התייחס גם לתדריכים שנותנים מפקדים לתקשורת וגם להודעות מטעם דובר צה"ל. המבקר העיר כי דובר צה"ל, תא"ל מוטי אלמוז, מסר בתגובה שהמידע המופץ אינו מתבסס על התחקיר המבצעי החסוי, אלא על בירור שעורכים גורמי דובר צה"ל מול כל הגורמים המעורבים באירוע.
לפי המבקר, למרות שבחודש פברואר 2014 קבע מפקד זרוע היבשה כי יש לגבש בתוך כחודש נוהל סדור להפצת תחקירים מבצעיים, תוך שמירת האיזון בין הצורך לשמור חיסיון התחקירים לבין הצורך להטמיע לקחים בצה"ל, טרם הופץ מסמך זה.
בדו"ח מדגיש המבקר כי למרות שבעבר העיר לצה"ל על ליקויים בתחום התחקיר בצה"ל, עדיין קיימות טענות בנוגע לליקויים בתחום, בעיקר בכל הנוגע למיומנויות לא מספקות של מפקדים זוטרים, מעורבות לא מספקת של מפקדים בכירים בעריכת תחקירים וקושי להצבעה במסגרת התחקיר על העומדים בבסיס האירועים שתוחקרו. עוד העיר המבקר על כך שקיימים פערים בתחום הזנת תחקירי בטיחות למערכות השונות, ולפיכך נפגע תהליך הלמידה מאירועי בטיחות שונים והפקת הלקחים מהם.
לפי המבקר, חרף העובדה שצה"ל פועל כדי ליישם לקחים שנלמדו לשם שיפור ומניעת אירועים דומים בעתיד, מתקיימים מפעם לפעם אירועים דומים לאירועים שתוחקרו ושהופקו מהם לקחים בעבר. עוד התברר כי ישנם אירועים החוזרים על עצמם גם לאחר שהייתה להם תהודה רבה בצה"ל ובציבור, ובכלל זה גם אירועים מרכזיים בתחום הבטיחות ובתחום הביטחון השוטף.
המבקר המליץ כי חטיבת התורה וההדרכה (תוה"ד) תקבע את שיטת הבקרה על מימוש הכללים לעריכת תחקירים, ותפעל להטמעת הצורך באכיפת החיסיון המוטל על התחקיר בקרב המפקדים העורכים את התחקיר. כן המליץ המבקר כי סגן הרמטכ"ל, באמצעות חטיבת תוה"ד, יבחן באופן רחב ומערכתי את התופעה שבה אירועים חוזרים על עצמם למרות שהופקו מהם לקחים בעבר.
אלוף דני עפרוני // צילום: יהושע יוסף
לסיכום, קבע המבקר: "לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח החשיבות המרכזית שיש בצה"ל לתחקיר ככלי להפקת לקחים, והחשיבות המרכזית ביישומם כדי למנוע הישנות אירועים בלתי רצויים בעתיד, על צה"ל לפעול לתיקון הליקויים שעלו בביקורת זאת בנוגע לעריכת התחקיר ובנוגע ליישום הלקחים בקרב המפקדים בצה"ל, שעליהם הוטלה האחריות לקיים את התחקירים וליישם את לקחיהם".
מדובר צה"ל נמסר בעניין הפקת הלקחים: "כפי שנמסר למשרד מבקר המדינה, טרם הביקורת ובמהלכה, ננקטו פעולות שונות על מנת לשפר את הפקת הלקחים באמצעות תחקירים ולהטמיע את הכללים החלים על עריכת תחקיר".
בין השאר ציינו בדובר צה"ל כי קיים "נוהל פרסום תחקירים לטובת למידה בצה"ל" שנועד לאפשר הפקת לקחים תוך שמירה על חיסיון הפרטים שנמסרו בתחקירים וכן הוראת "תחקיר בעקבות אירוע בטיחותי", המגדירה את הדרג הפיקודי המוסמך לערוך תחקיר ביחס לאירועים על-פי חומרתם, ומיועדת להבטיח כי התחקיר ייערך על-ידי דרג מתאים בעל הניסיון הנדרש. עוד נמסר כי "צה"ל מקדיש מאמצים רבים על מנת למנוע הישנות שגיאות ואירועים שבעניינם הופקו כבר לקחים בעבר, נציין כי 'תחקירי דגל' מוטמעים בתכני החובה בהכשרות השונות ובאימונים לקראת תעסוקה מבצעית".
בעיות גם עם התרומות
לא פעם פורסם כי קצינים וחיילים מקיימים מגע ישיר עם תורמים בניגוד לפקודות, ואף מגייסים תרומות באמצעות האינטרנט. בצה"ל מודעים זה שנים לתופעה החמורה, אך למרות זאת, מבקר המדינה קובע כי תמונת המצב בתחום עדיין עגומה מאוד.
בביקורת שערך מבקר המדינה, נמצאו בין השנים 2012 ל-2014 מקרים רבים המעידים, לפי המבקר, על "תופעה רחבת היקף שבה קצינים וחיילים היו מעורבים בגיוס עצמאי של תרומות" באמצעות האינטרנט, ו"קיבלו תרומות בניגוד לפקודות ולהוראות, בכסף ובפריטים שונים, ובכללם ציוד לחימה".
לפי מבקר המדינה, "תופעה זו גורמת לפערים באיכות הציוד בין יחידות שונות בעלות אותו צביון שירות, דבר העלול לפגוע פגיעה מוראלית בחיילים, ולגרום לתחרות מזיקה בין יחידות צה"ל השונות". עוד העיר המבקר כי קבלתם של פריטים אלה ביחידות השונות נעשית ללא פיקוח ובקרה של הצבא על איכותם, כמותם, בטיחותם והתאמתם ליעדם.
המבקר קבל על כך שגורמים שונים בצה"ל מקיימים מזה שנים רבות קשר עם ארגון ידידי צה"ל בארצות הברית, תוך הפרת פקודות צה"ל, שאוסרות על קיום קשר ישיר בין חיילים ותורמים. כן ציין כי חלק מהפרויקטים שביצע צה"ל ביחידות השונות מכספי תרומות לא נכללו בתכנית הרב שנתית של צה"ל, ולא קיימת תכנית בכל הנוגע לפריטי הציוד המועברים לצה"ל.
עוד העיר המבקר כי הפקודות והנהלים בצה"ל חסרים בהיבטים שונים של נושא התרומות, ו"מצב זה עלול להביא לאי-ודאות בקרב הגורמים העוסקים בגיוס תרומות בנוגע להתנהלות הנדרשת מהם, ולהקשות על גיוס התרומות ועל חלוקתן המיטבית בין יחידות צה"ל".
מעבר לכך, המבקר ציין כי צה"ל מימן מכספי תרומות פרויקטים ורכישת פריטי ציוד בתחום הרפואה, למרות שלפי הוראות אכ"א התרומות שמקבל צה"ל עבור חייליו נועדו לרווחת החיילים ולא לצורך מימון אמצעים הדרושים לצה"ל לפעילותו השוטפת.
המבקר ציין כי ההתנהלות בנושא התרומות עלולה "לגרום לפגיעה בשוויוניות בין יחידות צה"ל וחייליו, לעורר לחצים בלתי ראויים למתן תרומות כלפי הורי החיילים וקרוביהם ולפגוע בשמו הטוב של צה"ל, כצבא שאינו אוכף את פקודותיו על חייליו, ואשר אינו יכול לספק את צרכיו הבסיסיים של חייליו. בנוסף לכך, הציוד הנרכש בתרומות אלה שלא באישור צה"ל עלול גם לעורר סכנות בטיחותיות. מה עוד שציוד לחימה ופריטים הנדרשים לפעילויות ליבה של הצבא, אמורים להיות מסופקים על ידי צה"ל בעצמו".
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
מדובר צה"ל נמסר בתגובה כי "צה"ל מקדם בברכה את דו"ח המבקר, לומד את עיקריו ויפיק את הלקחים הנדרשים. צה"ל מספק לחייליו את הציוד הנדרש בשגרה ובחירום, מיום גיוסם ובמהלך שירותם ביחידות בהתאם לאופי הפעילות המשתנה של כל יחידה. תרומות המועברות לצה"ל מוקדשות לרווחת הפרט של החיילים ולא נעשה בהן שימוש לרכישת ציוד המיועד לפעילות מבצעית. באוגוסט 2015 הוקם ענף התרומות והרווחה האמון על בקרה, תכנון ומעקב אחר התרומות בכלל יחידות צה"ל. בימים אלו מוביל ענף זה עבודת מטה מקיפה להסדרת פקודות הצבא בנושא תרומות ובמקביל התבצעו עדכונים שוטפים של הגורמים בשטח, הופצו מספר אגרות בנושא והתקיים כנס צה"לי בו הוצגו הכללים לאישור תרומה והאיסור על קשר ישיר בין גורמי הצבא לתורמים.
ממשרד הביטחון נמסר כי "המשרד מוביל בשנים האחרונות מהלך היסטורי לשינוי במבנה מנגנון ההתרמה לרווחת חיילי צה"ל, שבמסגרתו נחתם בשנת 2015 הסכם המסדיר את איחוד קרן לב"י עם האגודה למען החייל. זאת כחלק מיישום המלצות הועדה ציבורית (ועדת מינטקביץ'), שמינה שר הביטחון, להסדרת פעילותן של שתי העמותות"
עוד נמסר כי "החל מתחילת שנת 2016 פועל הארגון תחת גג אחד, שתחתיו שני גופי משנה- גוף לגיוס תרומות למען החיילים וגוף תפעולי שעוסק במימוש התרומות ובפעילות לרווחת חיילי צה"ל, ע"פ הנחיות וסדרי עדיפויות שיקבעו ע"י צה"ל, למטרות שקבע צה"ל ובתיאום עמו. כמו כן נבנו מנגנוני בקרה בצה"ל ובמשרד הביטחון, שנועדו לפקח על: שימוש נאות בתרומות, הימנעות מהתרמה ישירה של יחידות הצבא והפניית התרומות לרווחת החיילים ולא לרכש ציוד לחימה".
ליקויים באיוש משרות בכירות
המבקר מצביע גם על ליקויים מהותיים בנוגע לאיוש משרות בכירות במשרד הביטחון ובאופן הפיקוח והבקרה של נציבות שירות המדינה על תהליך האיוש. המבקר מזהיר כי "הישנותם של מקרים דומים עלולה להוביל את משרד מבקר המדינה להמלצה מפורשת על נקיטת צעדים משמעותיים ואופרטיביים".
המבקר מעיר על כך שמזה כ-11 שנה מתקיימת במשרד הביטחון עבודת מטה לבחינת פטור מחובת קיום מכרז פומבי לחלק מהמשרות במשרד, ובזמן זה ממשיך המשרד לאייש משרות רבות ללא הליך מעוגן בכתב.
בעניין ניהול המכרזים במשרד הביטחון, קבל המבקר על כך שנמצאו מספר מכרזים בהם נתנו חברי ועדות הבוחנים "ציונים במרכיבים אובייקטיביים של השכלה וניסיון באופן שלא תאם כלל את נתוני המועמד בפועל". כן נמצאו מכרזים בהם היו פערים גדולים בין ציונים שנתנו חברי ועדה שונים בוועדות הבוחנים לאותו מועמד, מבלי שהנימוקים לכך פורטו בפרוטוקול כנדרש.
גם על תחום שילוב הנשים העיר המבקר למשרד הביטחון. באחד מהמקרים שצוינו בדו"ח, העיר המבקר על כך שהמועמדת שדורגה במקום ראשון לא נבחרה, ובמקומה הועדף המועמד שדורג שני, על אף ש"כל חברי ועדת הבוחנים העניקו למועמדת שדורגה ראשונה ציונים גבוהים יותר או שווים לאלה של המועמד שדורג שני, בלי שהדבר נומק כראוי בפרוטוקול". המבקר העיר על כך שלא הופעלה העדפה מתקנת לאישה.
המבקר ציין כי הליקויים שנמצאו בביקורת "משקפים אי-הקפדה על עקרונות יסוד של אובייקטיביות, שוויוניות ושקיפות באיוש המשרות ובמקרים מסוימים גם אי-הקפדה על הוראות".
משרד הביטחון מסר בתגובה כי "המשרד פועל במגוון של דרכים על מנת לבחור ולגייס את אנשי המקצוע המנוסים והמתאימים ביותר לתפקידי הליבה הבכירים במשרד, תוך הקפדה יתרה על כללי התקשי"ר. כל המועמדים המוזכרים בדוח המבקר הינם בעלי ניסיון מקצועי ופיקודי מוכח, רחב ומגוון, ואושרו על-ידי נציבות שירות המדינה. משרד הביטחון פועל על-פי כל הכללים המוגדרים בתקשי"ר, הן לגבי התנהלות ועדות הבוחנים, הן לגבי ועדות איתור לתפקידים בכירים והן באשר להעסקת פורשי מערכת הביטחון. כל זאת תחת הקפדה על עמידת המועמדים בתנאי המכרז.
במידה ונציבות שירות המדינה תשנה את סדרי מכרזי כוח האדם, משרד הביטחון יפעל בהתאם. עוד יודגש, כי החל משנת 2015 נציבות שירות המדינה מקיימת בקרה שוטפת אחר כל פעילות המינויים והמכרזים במשרד הביטחון".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו