"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
פסילת מתווה הגז: "בג"ץ שמע את ההמולה הציבורית והצטרף לחגיגה"
האם פסקת היציבות שבגינה פסל אתמול בג"ץ את מתווה הגז היא כה יוצאת דופן? פרשננו הכלכלי חזי שטרנליכט סבור שאין זה המצב
מאגר תמר. "לצדדים יש אינטרס למצוא פתרון" // צילום: קוקו // מאגר תמר. "לצדדים יש אינטרס למצוא פתרון" // צילום: קוקו

פסילת מתווה הגז: "בג"ץ שמע את ההמולה הציבורית והצטרף לחגיגה"

האם פסקת היציבות שבגינה פסל אתמול בג"ץ את מתווה הגז היא כה יוצאת דופן? פרשננו הכלכלי חזי שטרנליכט סבור שאין זה המצב

אולפן היום
, עודכן

החלטות רבות של הממשלה מחייבות ממשלות עתידיות, כך מסביר היום באולפן ישראל היום פרשננו הכלכלי חזי שטרנליכט, לאחר שבג"ץ ביטל אתמול את מתווה הגז בשל "פסקת היציבות". פסקת היציבות היא לא כה יוצאת דופן, אז מדוע פסל אותה בג"ץ?

מגישה: ליטל שמש // צלם: דורון פרסאוד // מאפרת: רונה בן עזרא // ארכיון: זוהר ראובני, משה בן שמחון, רויטרס

"ממשלות העבר התחייבו ליציבות וכבלו ידי ממשלות עתידיות, וזה קורה בהחלטות עסקיות רגילות", מסביר שטרנליכט. "למשל אם קונים קרונות לרכבת ישראל בחוזה למשך שנים ארוכות, זו החלטה שמחייבת את הממשלות העתידיות". שטרנליכט מוסיף כי "כל ממשלה יכולה לחוקק חוקים נגד החוקים הקודמים, אבל בסופו של דבר ראינו בעבר לא מעט מקרים שבהם הממשלות החליטו על מעין הסכמי יציבות בנושאים שונים".

שטרנליכט מציין עוד כי לדעתו התערבות בג"ץ נובעת ממניעים פופוליסטיים. "נראה שבגלל כל ההמולה הציבורית בג"ץ נכנס לחגיגה והחליט את מה שהחליט. זה מראה שממשלה יכולה לקבל החלטה, אבל אי אפשר לדעת אם זה ישרוד את המבחנים של בג"ץ. יכול להיות שהוא יקבל החלטה להתערב, אבל לא ברור מתי".

לדבריו, איהוודאות הזו פוגעת בניסיון למשוך משקיעים למשק: "זה עושה המון נזק לאקלים הכלכלי של מי שרוצה להשקיע פה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...