מחקר: 14.8% מהסטודנטים הוטרדו מינית בשנה האחרונה

נתונים מדאיגים: 14.8% מהסטודנטיות והסטודנטים הוטרדו מינית ב־2015, אך רק 5% דיווחו על כך לגורם רשמי, דוגמת נציג המוסד האקדמי שאחראי לטפל בתלונות מסוג זה או משטרת ישראל.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

כך עולה מתוצאות ביניים של מחקר הנערך על ידי ד"ר שרון גילת־יחיא וד"ר נורית פינקל מהחוג לחינוך במכללה האקדמית גליל מערבי.

עוד עולה מהמחקר, שמנסה לאמוד את היקף התופעה ומאפייניה במערכת החינוך, כי 23% מתלמידי התיכון טענו שבמהלך שנת הלימודים תשע"ד (2013) היו קורבנות להטרדה מינית, פיזיתו/או מילולית.

בחלקו של המחקר שביקש לבחון את היקף התופעה בקרב 920 סטודנטים וסטודנטיות ממוסדות להשכלה גבוהה בצפון, נמצא כי 14.8% מכלל הנשאלים דיווחו כי היו קורבנות להטרדה מינית, מתוכם 16.4% סטודנטיות. 8% מהנשאלים הודו כי נפלו קורבן להטרדה בסעיף הנגיעות המיניות, הכולל חיבוקים, נשיקות, הצמדות והתחככות לא רצונית באופן מיני.

עוד בדקו החוקרות את עמדות הנשאלים כלפי התופעה. לשם כך חילקו את סוגי ההטרדות ל־14 תתי־נושאים וסיווגו אותן לשתי קטגוריות דיכוטומיות בהתאם להגדרת הנשאלים את חומרת העבירה. חמישית מהנשאלים חוו רמיזות לא מילוליות בעלי אופי מיני כגון קריצות, 12.5% שמעו הערות מילוליות בעלות אופי מיני, 8% חשו מהסובבים התייחסות מבזה או משפילה בנוגע למיניותם, 4% קיבלו תמונה או מידע בעלי אופי מיני ו־4% קיבלו הצעות מיניות בניגוד לרצונם או שמישהו עשה תנועות מגונות לעברם. עם זאת, כל סוגי ההטרדות הללו נתפסו על ידי הנשאלים כלא מהותיות, אף כי הן אסורות על פי החוק למניעת הטרדה מינית ועל פי התיקונים שבוצעו בו ב־2014 וב־2015.

אחד ההסברים שמציעות החוקרות לכך ש־5% מהסטודנטים שהוטרדו לא התלוננו רשמית הוא כי "התפיסה החברתית את הסוגיה עדיין מקלה לעומת עמדותיהם האישיות של הנשאלים. מרבית האנשים, ובהם גם אלה שנפלו קורבן להטרדה מינית, סבורים שרגישותם הפרסונלית עולה על זו החברתית".